דִּינֵי הַצּוֹמוֹת הַקַּלִּים

בִּשְׁלֹשֶׁת הַצּוֹמוֹת הַקַּלִּים צָמִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר – כְּשֶׁהָאוֹר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה בַּמִּזְרָח – וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אָסוּר בָּהֶם רַק לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. רְחִיצָה וּנְעִילַת נַעֲלַיִם – מֻתָּרוֹת.

מִי שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן לִפְנֵי צוֹם קַל וְקָם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר – אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל, כִּי כְּבָר הֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל. אִם הִתְנָה בְּלִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁינָה שֶׁיֹּאכַל אִם יָקוּם – מֻתָּר. בִּשְׁתִיָּה נֶחְלְקוּ: לְפִי הָרַמָּ״א מֻתָּר לִשְׁתּוֹת גַּם בְּלִי תְּנַאי, כִּי רַבִּים רְגִילִים לִשְׁתּוֹת כְּשֶׁקָּמִים. לְפִי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ – רַק אִם הִתְנָה. לָכֵן הָרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יַתְנֶה זֹאת בְּלִבּוֹ.

חוֹלֶה פָּטוּר מִן הַצּוֹמוֹת הַקַּלִּים, גַּם כְּשֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה – לְמָשָׁל, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁפַּעַת אוֹ חֹם גָּבוֹהַּ וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה. הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּפִי צָרְכּוֹ, בְּלִי מַאַכְלֵי פִּנּוּק. אֲבָל חֻלְשָׁה וּכְאֵב רֹאשׁ שֶׁל צוֹם – אֵינָם מַחֲלָה.

קְטַנִּים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְגִיל מִצְווֹת פְּטוּרִים מִן הַצּוֹמוֹת שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים. רַבִּים נוֹהֲגִים לְחַנְּכָם לָצוּם כַּמָּה שָׁעוֹת לְפִי כֹּחָם – אֲבָל לֹא כָּל הַיּוֹם.

בְּתַעֲנִית צִבּוּר מוֹסִיפִים בַּתְּפִלָּה "עֲנֵנוּ", וְקוֹרְאִים בַּתּוֹרָה "וַיְחַל מֹשֶׁה" – עַל כַּפָּרַת חֵטְא הָעֵגֶל. בִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ אוֹמְרִים "עֲנֵנוּ" בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה": לְמִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים – רַק בְּמִנְחָה, שֶׁמָּא יֵחָלֵשׁ וְיִשְׁבֹּר אֶת הַצּוֹם. לְמִנְהַג הַסְּפָרַדִּים – גַּם בְּשַׁחֲרִית.