אִישׁ תָּם וְיָשָׁר
אִיּוֹב, פֶּרֶק א׳
אִיּוֹב הָיָה אִישׁ טוֹב וְעָשִׁיר, וְכָשֶׁהַכֹּל נִלְקַח מִמֶּנּוּ הוּא עֲדַיִן אוֹמֵר: ׳ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח׳
״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״
12 נוֹשְׂאִים, וּלְכָל נוֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה סְפָרִים מְדַפְדְּפִים – רָמָה א׳, ב׳ וְ־ג׳. בְּכָל עַמּוּד: הַפָּסוּק, רַשִׁ״י וְהַמְּצוּדוֹת, וְאַהֲבַת ה׳. לְכִתּוֹת ז׳–ח׳.
📜 סֵפֶר אִיּוֹב הַמָּלֵא – עִם רַשִׁ״י וְהַמְּצוּדוֹת💡 כָּל שׁוּרַת מָקוֹר בַּסְּפָרִים הִיא קִשּׁוּר: לוֹחֲצִים – וְהַפָּסוּק נִפְתָּח בְּסֵפֶר אִיּוֹב הַמָּלֵא, מְסֻמָּן. לוֹחֲצִים שָׁם עַל פָּסוּק – וְנִפְתָּחִים רַשִׁ״י וְהַמְּצוּדוֹת.
אִיּוֹב, פֶּרֶק א׳
אִיּוֹב הָיָה אִישׁ טוֹב וְעָשִׁיר, וְכָשֶׁהַכֹּל נִלְקַח מִמֶּנּוּ הוּא עֲדַיִן אוֹמֵר: ׳ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח׳
״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״
אִיּוֹב, פֶּרֶק ב׳
ה׳ מֵעִיד עַל אִיּוֹב, וְשָׁלוֹשׁ חֲבֵרִים בָּאִים לָשֶׁבֶת אִתּוֹ שִׁבְעָה יָמִים בְּשֶׁקֶט
״גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים״
אִיּוֹב, פְּרָקִים ג׳–ה׳
אִיּוֹב פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, וְאֱלִיפַז עוֹנֶה – מַה אָמַר נָכוֹן וּמַה לֹא
״הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ״
אִיּוֹב, פְּרָקִים ו׳–ט׳
אִיּוֹב מְבַקֵּשׁ חֶסֶד מֵהַחֲבֵרִים, בִּלְדַּד מַבְטִיחַ סוֹף טוֹב, וְאִיּוֹב מְשַׁבֵּחַ אֶת ה׳ עוֹשֵׂה הַגְּדֹלוֹת
״לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חֶסֶד״
אִיּוֹב, פְּרָקִים י׳–י״ד
אִיּוֹב מוֹדֶה לְה׳ עַל הַחַיִּים, צוֹפַר שׁוֹאֵל אִם אֶפְשָׁר לָדַעַת הַכֹּל, וְאִיּוֹב מוֹצֵא תִּקְוָה בָּעֵץ
״חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי״
אִיּוֹב, פְּרָקִים ט״ו–י״ט
הַוִּכּוּחַ נִמְשָׁךְ, וְאִיּוֹב שֶׁנִּשְׁאָר בְּלִי חֲבֵרִים אוֹמֵר: ׳הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי׳ וְ׳גֹּאֲלִי חָי׳
״וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי״
אִיּוֹב, פְּרָקִים כ׳–כ״ח
אִיּוֹב שׁוֹאֵל, מְחַפֵּשׂ אֶת ה׳, מַחֲזִיק בָּאֱמֶת – וּבְסוֹף מְשַׁבֵּחַ אֶת הַחָכְמָה: ׳הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה׳
״הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה״
אִיּוֹב, פְּרָקִים כ״ט–ל״א
אִיּוֹב מְסַפֵּר עַל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה – עֵינַיִם לָעִוֵּר, אָב לָאֶבְיוֹן, וְדֶלֶת פְּתוּחָה לָאוֹרֵחַ
״עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי״
אִיּוֹב, פְּרָקִים ל״ב–ל״ז
אֱלִיהוּא הַצָּעִיר מְדַבֵּר: חָכְמָה מִנְּשָׁמָה, זְכוּת אַחַת מַצִּילָה, שִׁירָה בַּלַּיְלָה, וְהַזְמָנָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּנִפְלְאוֹת ה׳
״אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם״
אִיּוֹב, פְּרָקִים ל״ח–ל״ט
ה׳ עוֹנֶה לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וּמַרְאֶה לוֹ אֶת פְּלָאֵי הַבְּרִיאָה, מִן הַיָּם וְעַד הָעוֹרֵב
״אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה״
אִיּוֹב, פְּרָקִים מ׳–מ״ב (עַד מ״ב, ו׳)
ה׳ עוֹנֶה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, אִיּוֹב אוֹמֵר ׳הֵן קַלֹּתִי׳ וּבְסוֹף ׳לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ׳
״לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ״
אִיּוֹב, פֶּרֶק מ״ב, פְּסוּקִים ז׳–י״ז
הַחֲבֵרִים מִתְכַּפְּרִים, אִיּוֹב מִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם, וְה׳ מַחֲזִיר לוֹ הַכֹּל וּמוֹסִיף – הַסּוֹף טוֹב
״וַה׳ שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ״