יִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ פּוֹתֵחַ אֶת סֵפֶר מִשְׁלֵי בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל כָּל הַחָכְמָה: לָדַעַת שֶׁה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ וְלִרְצוֹת לְהַקְשִׁיב לוֹ
״יִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ״
״רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳״
כָּל סֵפֶר מִשְׁלֵי בְּדַף אֶחָד. לְחִיצָה עַל פָּסוּק פּוֹתַחַת אֶת רַשִׁ״י, מְצוּדַת דָּוִד וּמְצוּדַת צִיּוֹן.
📜 פְּתִיחַת הַסֵּפֶר מֵהַהַתְחָלָהלְכָל נוֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה סְפָרִים מְדַפְדְּפִים (רָמָה א׳ – לְהַכִּיר, ב׳ – לְהַעֲמִיק עִם רַשִׁ״י וְהַמְּצוּדוֹת, ג׳ – לְהִתְבּוֹנֵן). כִּתּוֹת ז׳–ח׳. לְדַף הַסְּפָרִים ←
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ פּוֹתֵחַ אֶת סֵפֶר מִשְׁלֵי בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל כָּל הַחָכְמָה: לָדַעַת שֶׁה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ וְלִרְצוֹת לְהַקְשִׁיב לוֹ
״יִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַחָכְמָה וְאֶת יִרְאַת ה׳ כְּמוֹ אוֹצָר, וּמַבְטִיחַ שֶׁה׳ בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן אוֹתָהּ
״אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה״
בְּטַח אֶל ה׳ בְּכָל לִבֶּךָ, קַבֵּל אֶת הַמּוּסָר מֵאַהֲבָה, וְהַתּוֹרָה תִּהְיֶה לְךָ עֵץ חַיִּים
״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר״
שְׁלֹמֹה מְסַפֵּר מָה לִמֵּד אוֹתוֹ אָבִיו דָּוִד, וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ לִקְנוֹת חָכְמָה, לָלֶכֶת בְּאוֹר וְלִשְׁמֹר אֶת הַלֵּב
״מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים״
שְׁלֹמֹה שׁוֹלֵחַ אוֹתָנוּ לִלְמֹד חָכְמָה מִנְּמָלָה קְטַנָּה: חֲרִיצוּת, הַכָּנָה בִּזְמַן, וְהַבְדָּלָה בֵּין מַה שֶּׁה׳ אוֹהֵב לְמַה שֶּׁהוּא שׂוֹנֵא
״לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם״
הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לְכָל אָדָם מִן הַגְּבָהִים וְהַשְּׁעָרִים, מַבְטִיחָה ׳אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב׳, וּמְסַפֶּרֶת שֶׁהִיא הָיְתָה עִם ה׳ כְּבָר לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם
״אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי״
הַחָכְמָה בּוֹנָה בַּיִת וּמְזַמֶּנֶת אוֹתָנוּ לִסְעוּדָה, וּשְׁלֹמֹה מַסְבִּיר מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין חָכָם לְלֵץ: הֶחָכָם אוֹהֵב תִּקּוּן וְגָדֵל
״תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח״
בְּפֶרֶק י׳ מַתְחִילִים מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה הַקְּצָרִים: לְשַׂמֵּחַ אֶת הַהוֹרִים, לַעֲבֹד בִּזְמַנּוֹ, לְכַסּוֹת בְּאַהֲבָה וְלִשְׁמֹר אֶת הַפֶּה
״בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ״
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה עַל צְדָקָה וּנְדִיבוּת, עֲנָוָה וְשִׁמּוּר סוֹד, וְעַל לָשׁוֹן שֶׁמְּרַפֵּאת וְלָשׁוֹן שֶׁפּוֹצַעַת
״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר״
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה עַל תְּשׁוּבָה רַכָּה שֶׁמַּשִּׁיבָה כַּעַס, עַל חֲבֵרִים שֶׁמְּשַׁנִּים אוֹתָנוּ, וְעַל לֵב שָׂמֵחַ שֶׁהוּא כְּמוֹ מִשְׁתֶּה תָּמִיד
״מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף״
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְלַמֵּד: מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ גָּבוֹהַּ נוֹפֵל, וּמִי שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַדְּאָגוֹת עַל ה׳ – מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ לְצִדּוֹ
״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד אֵיךְ הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ בּוֹנוֹת חֲבֵרוּת וְשָׁלוֹם – וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָרוּץ אֶל ׳מִגְדַּל עֹז׳, שֵׁם ה׳
״מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד שֶׁהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת שׁוֹמְרִים עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל אָדָם, וְשֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נֵר שֶׁה׳ מַדְלִיק בְּתוֹכֵנוּ
״חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד אֵיךְ מְחַנְּכִים – אֶת הַקְּטַנִּים וְגַם אֶת עַצְמֵנוּ – לִצְדָקָה, לְשֵׁם טוֹב וְלַעֲנָוָה שֶׁמְּבִיאָה יִרְאַת ה׳
״חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד שֶׁנּוֹפְלִים וְקָמִים, שֶׁעוֹזְרִים לַחֲבֵרִים בְּיוֹם צָרָה, וְשֶׁלֹּא שְׂמֵחִים בִּנְפִילַת אוֹיֵב
״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם״
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה שֶׁהֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה: מִלָּה בִּזְמַנָּהּ כְּתַפּוּחֵי זָהָב, שָׁלוֹם עִם שׂוֹנֵא, וְשִׁמּוּר הַלָּשׁוֹן
״תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד לֹא לְהִתְפָּאֵר בַּמָּחָר, לִהְיוֹת חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁחַד אֶת חֲבֵרוֹ ׳כְּבַרְזֶל בְּבַרְזֶל׳, וְלָדַעַת מָה צָרִיךְ הָעֵדֶר שֶׁלִּי
״אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם״
שְׁלֹמֹה מְלַמֵּד אֵיךְ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה – מוֹדִים וְעוֹזְבִים, וּבוֹטְחִים בַּה׳ כְּאַרְיֵה
״מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם״
אָגוּר מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָנִי מִדַּי וְלֹא עָשִׁיר מִדַּי, וּמְלַמֵּד מֵאַרְבָּעָה בַּעֲלֵי חַיִּים קְטַנִּים אֵיךְ לִהְיוֹת חָכָם
״רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״
הַשִּׁיר שֶׁאוֹמְרִים בְּלֵיל שַׁבָּת: בַּפְּשָׁט – שֶׁבַח בֵּית יְהוּדִי שֶׁמְּלֵא חֶסֶד וַעֲבוֹדָה; וּלְפִי רַשִׁ״י וְחֲכָמֵינוּ – מָשָׁל עַל הַתּוֹרָה
״אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ״
אֵין נוֹשֵׂא לַפֶּרֶק הַזֶּה.
לְפִי סֵדֶר הַפְּרָקִים, עִם נְקֻדּוֹת וְלוּחַ מִצְטַיְּנִים.


















































אֵין מִשְׂחָק לַפֶּרֶק הַזֶּה.
🎮 לְדַף הַמִּשְׂחָקִים הַמָּלֵא ←