מחקר מקיף - היציאה לאילת על פי ההלכה
תקציר מנהלי
השאלה האם מותר לצאת לאילת לטיול מהווה דוגמה מעניינת לפגישה בין הלכה לגיאוגרפיה. המחקר בוחן את המעמד ההלכתי של אילת דרך שלושה מישורים עיקריים: גבולות פרשת מסעי, כיבוש מלכי יהודה, וגבולות ההבטחה לאבות. רוב הפוסקים מתירים נסיעה לאילת, אך קיימת מחלוקת משמעותית בין הפוסקים המעשיים.
פרק א': יסודות ההלכה - איסור יציאה לחוץ לארץ
א. המקורות הבסיסיים
האיסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ מקורו בגמרא במסכת עבודה זרה (יג, א), שם נאמר שאין לצאת לחוץ לארץ אלא לשלושה דברים: ללמוד תורה, לישא אישה ולהציל ממונו מידי הגויים. בגמרא כתובות (קי:) מובא המקור החמור יותר: "כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה".
ב. פסיקת הרמב"ם
הרמב"ם (הלכות מלכים ה, ט) פסק: "אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה ולישא אישה ולמסחר, ובתנאי שכאשר יסיים את ענייניו יחזור לארץ, אבל לשכון בחוץ לארץ בקביעות אסור".
ג. המחלוקת בפוסקים האחרונים
הרמ"א מביא דעה לפיה מותר לצאת לעשיית רווח או כדי לראות פני חברו, משום שזה נחשב "דבר מצווה" אך לטייל נחשב "דבר הרשות". לעומת זאת, התוספות מתירים לכל אדם לצאת לחוץ לארץ לכל מטרה, כל עוד שבכוונתו לחזור לארץ.
ד. ההבחנה בין יציאה זמנית לקבועה
פוסקים מודרניים מבחינים בין יציאה לזמן קצר (פחות מחודש) עם "כרטיס הלוך-חזור" לבין יציאה ממושכת. הטעם: "באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים".
פרק ב': המעמד ההלכתי של אילת - שלושת המישורים
א. גבולות פרשת מסעי
1. השיטה המקילה
רס"ג (רב סעדיה גאון) תרגם את "מעלה עקרבים" המופיע בגבול הדרומי של פרשת מסעי כ"עקבה". על פי תרגום זה:
- הרב טיקוצינסקי (ספר ארץ ישראל): הגבול הדרומי מגיע עד לעקבה וכולל את אילת
- הרב הרצוג (הרב הראשי לארץ ישראל): הסכים לשיטה זו
- הרב פרנק וישכיל עבדי: תמכו בעמדה המקילה
2. השיטה המחמירה
הרמב"ם בהלכות קידוש החודש (פי"ח הט"ז) קובע שגבולות ארץ ישראל הם "מלושים מעלות עד חמש ושלושים מעלות" רוחב גיאוגרפי. על פי שיטה זו:
- הגרי"ש אלישיב: אילת אינה בגבולות ארץ ישראל
- הגר"ע יוסף (ילקוט יוסף): "הדגיש שאילת אינה מא"י"
- הרב רווח (חלקת השדה): אישר את המפה שצויירה לפי הרמב"ם
ב. כיבוש מלכי יהודה
הפסוקים המעידים על כיבוש
- שלמה המלך: "ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אילת על שפת ים סוף בארץ אדום" (מלכים א ט, כו)
- עוזיהו המלך: "הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו" (מלכים ב יד, כב)
עמדת הציץ אליעזר
"לפי כל זה צריך להיות לאילת דין ארץ ישראל, כי הרי כבשוה על ידי מלך מדעת רוב ישראל והרי לא נזכר עליה כמו על סוריא שיש לה רק דין כיבוש יחיד."
טענת המתנגדים
המתנגדים טוענים שלא נכבשה "ממש" וכן שנלקחה מישראל לפני הגלות, כך שלא הועיל הכיבוש.
ג. גבולות ההבטחה לאבות
העיקרון הבסיסי
הגבולות שהובטחו לאברהם אבינו (בראשית טו, יח-כא) גדולים יותר מגבולות פרשת מסעי. "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת".
שיטת הרב זוין
שתי טענות עיקריות: 1. כשם שלפני כיבוש הארץ הייתה משמעות להבטחה לאברהם לענין דיני עבודה זרה, כך יש קדושה במקומות ההבטחה 2. דיוק מהרמב"ן שצריך לכבוש עד פרת אע"פ שאינו בכלל גבולות מסעי
הכפתור ופרח
"קדושת הארץ ומעלתה היא משעת נתינתה אל האבות הקדושים לא משעת הכבוש לחוד... ומאותה שעה זכה בה אברהם אע"ה לכל זרעו".
פרק ג': פסיקות הפוסקים המעשיים
א. הפוסקים המתירים
- הרב טיקוצינסקי - על פי גבולות פרשת מסעי
- הרב הרצוג - הרב הראשי לארץ ישראל
- הרב פרנק - רב ירושלים
- ישכיל עבדי - על פי גבולות מסעי
- ציץ אליעזר - על פי כיבוש מלכי יהודה
- הרב זוין - על פי גבולות ההבטחה
- דבר חברון - יש צורך למדינה שיהיו שם תושבים
ב. הפוסקים האוסרים
- החזון איש - "אסור לנסוע לאילת משום יציאה מא"י"
- הגרי"ש אלישיב - על פי החזון איש
- שבט הלוי (ח"ה סי' קעג) - לענין טיול אילת כמו חוץ לארץ
- אור לציון - "דין אילת כדין יציאה לחוץ לארץ"
- ילקוט יוסף - אילת אינה מארץ ישראל
פרק ד': נפקות הלכתיות נוספות
א. דיני יום טוב שני של גלויות
לפי הרמב"ם: "כל מקום שיש בינו ובין ירושלים מהלך יתר על עשרה ימים גמורים, עושים שני ימים לעולם כמנהגם מקודם". אילת רחוקה יותר מעשרה ימי הליכה מירושלים.
אולם הריטב"א חולק וסבור כי "ברוב ארץ ישראל היו עושין יום אחד ועושין היום גם כן יום אחד" - אפילו במקום שידוע שלא הגיעו אליו השלוחים.
ב. תרומות ומעשרות ושביעית
לגבי שטחי הערבה הדרומית עד אילת, רבים סוברים שגבול עולי מצרים לא הגיע עד שם, ויש אומרים שגבול עולי מצרים כולל עד אילת.
פרק ה': ההשפעה על המציאות המעשית
א. פסיקת הרב טיקוצינסקי במעשה
הרב טיקוצינסקי שלח את השאלה באמצעות הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לשמונה עשרה מרבני ארץ ישראל, ורובם השיבו להקל ולנהוג רק יום טוב אחד.
ב. המנהג הרווח כיום
בפועל, רוב הציבור הדתי נוהג להקל ולנסוע לאילת לטיולים, על פי הדעות המקילות.
פרק ו': ניתוח משווה והמלצות מעשיות
א. ניתוח משקלי הדעות
בעד ההיתר: - רוב הפוסקים המעשיים (18 מתוך השאלה לרב הרצוג) - מקורות תנכיים חזקים (כיבוש מלכי יהודה) - תרגום רס"ג המקובל - הצורך המדיני והביטחוני
נגד ההיתר: - פוסקים חשובים (החזון איש, הגרי"ש אלישיב) - פירוש הרמב"ם בקידוש החודש - העדר ודאות בגבולות
ב. המלצות מעשיות
- למי שרוצה להחמיר - יש על מה לסמוך, במיוחד לפי דעת החזון איש
- למי שרוצה להקל - יש רוב פוסקים ומנהג מקובל
- פשרה אפשרית - לנסוע רק לצרכים חשובים ולא לבידור בלבד
מסקנות
השאלה על אילת מדגימה את המורכבות שבפגישה בין הלכה למציאות גיאוגרפית מודרנית. אין פסיקה אחידה, אך הרוב הגדול של הפוסקים מתיר נסיעה לאילת.
המחלוקת נובעת מן הקושי הבסיסי לקבוע את גבולותיה המדויקים של ארץ ישראל, וכן מהשאלה המהותית יותר: האם לארץ ישראל יש קדושה עצמית או שקדושתה תלויה בכיבוש ובישוב עם ישראל.
לצורכי ההלכה המעשית, יש לכל אדם לפנות לרבו המורה בהתאם לשיטתו ולמנהגו, אך חשוב לדעת שקיימות דעות מחמירות חשובות שיש להתחשב בהן.
ביבליוגרפיה מקורות
- ילקוט יוסף הלכות שביעית פרק א' הלכה ו'
- ציץ אליעזר חלק ג' סימן כג
- שבט הלוי חלק ה' סימן קעג
- אור לציון חלק ג' הערות פרק כג
- דבר חברון חלק ג' סימן שכו
- פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד
- המכלול - ערך יציאה מארץ ישראל
- תחומין כרך י - הרב זוין
- ספר תבואות הארץ
- אוצר ארץ ישראל - הרב ישראל אריאל