השמחה שאני יהודי
מה לוקחים מפסח לכל השנה? – שמחת הבחירה האלוקית בעם ישראל
מאת: הרב יהודה טאוב שליט"א | קרית אתא
כ"ג ניסן תשפ"ה | מוצאי פסח
אנחנו עומדים במוצאי פסח. את כלי הפסח כבר קיפלנו, ואנחנו רוצים שפסח לא יעבור –
שישאר איתנו בלב, שיטען אותנו לכל השנה כולה.
בתפילת מוסף של חול המועד אנו מתפללים: "וְהַשִּׂיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ" –
בקשנו מהקדוש ברוך הוא שישא עלינו את ברכת המועד, שיטעין אותה בנו כך שלא תלך.
כיצד עושים זאת? מהי האודיה המיוחדת שיש לקחת מפסח להתחזק בה כל השנה?
זהו לב השיעור שלפנינו.
א. ברכת המועד – מה לוקחים מפסח לכל השנה?
"וְהַשִּׂיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ"
תפילת מוסף חול המועד
המילה "וְהַשִּׂיאֵנוּ" פירושה: שא עלינו, טען אותנו – שברכת המועד תישאר עלינו ולא תלך.
כלומר, החג אינו רק אירוע שעובר; הוא קודים שאמורים להישאר בנשמה לאורך כל השנה.
🎯 השאלה המרכזית:
מה לוקחים מפסח? איזה רגש, איזו הכרה, איזו אמונה – יש להטמיע בלב כדי שינחה אותנו
בעבודת השם לאורך כל ימות השנה?
ב. שאלת יסוד: למה נקרא החג "פסח"?
🔑 שאלה: כל כך הרבה ניסים היו – מדוע בחרה התורה להנציח דווקא את "הפסיחה"?
שאלנו בשיעורים הקודמים: למה קוראים לחג "פסח"?
הרי היו כל כך הרבה אותות ומופתים במצרים! עשר מכות, קריעת ים סוף, עמוד האש...
מדוע כל כך חשוב להדגיש דווקא שהקדוש ברוך הוא "פסח על בתי בני ישראל"?
הרי ממילא כל המכות לא פגעו בישראל – מה מיוחד כל כך בפסיחה זו, שמשמה קיבל החג את שמו
לדורי דורות?
מה מיוחד כל כך שאנחנו מודים לקדוש ברוך הוא לאורך כל אחד מאחד – על שפסח על בתי בני ישראל?
— שאלה יסודית העולה מתוך לימוד החג
ג. למה דווקא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו?
🔑 שאלה כפולה: מדוע מכת בכורות נעשתה ידי ה' בכבודו – ולא על ידי שליח?
"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר."
הגדה של פסח, פירוש הפסוק "ועברתי" שמות יב, יב
כל יציאת מצרים הייתה על ידי שליח. משה רבנו היה מוציא ומביא, על ידו נעשו הניסים
והמכות בשליחות הקדוש ברוך הוא. ואולם – מכת בכורות הייתה דווקא על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו.
💡 הסבר מחודש ומאיר מרבי חזקאל אבנשטיין זצ"ל:
(מובא ב"רש לפסח" – "יד אמונה", עמוד קצג)
"כשם שבמתן תורה בהר סיני, צריכים היינו להתגלות הקדוש ברוך הוא בעצמו – שנקבל התורה ממנו ישירות –
כך גם ביציאת מצרים, היחוד היה שההוצאה הייתה על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו.
לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף ולא על ידי שליח. למה?
כי לא היציאה בלבד הייתה שם – אלא לקיחתנו לעם, ויותר מזה – למלכנו!"
— רבי חזקאל אבנשטיין זצ"ל, "רש לפסח" עמ' קצג
ד. יציאת מצרים – מעשה הבחירה האלוקית בנו
🌟 ביציאת מצרים נברא קשר אב-בן בין הקדוש ברוך הוא לישראל
"וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי...
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים"
שמות ו, ו-ז – ארבע לשונות גאולה
ביציאת מצרים לא רק נגאלנו מעבדות פיזית – נוצרה מהות חדשה בעולם.
עם ישראל הורם מכל האומות, רומם מכל הלשונות, אולה מעל כל הבריאה.
כתבי הקודש מתארים זאת כ"בריאה חדשה" – עם ישראל, שהיה שקוע במ"ט שערי טומאה,
ניתק משם בנס ונישא על כפי נשרים.
🔴 לפני יציאת מצרים
שקועים במ"ט שערי טומאה. עם ישראל היה משועבד לא רק גופנית – אלא גם רוחנית. ה"מהות" היהודית טרם נוצרה.
🟣 אחרי יציאת מצרים
נוצרה "בריאה חדשה" – הקדוש ברוך הוא ניתק אותנו ונשא אותנו אליו. ביציאת מצרים בחר בנו מכל עם.
⭐ נקודת הזהב – מכות ומופתים אפשר לעשות על ידי שליח
מכות ומופתים – אלה אפשר שליחים. אבל לבוא לבחור בנו – לזה צריך האבא בכבודו ועצמו לבוא!
הפסיחה על בתי ישראל הייתה מעשה הבחירה עצמה – הקדוש ברוך הוא עבר על בית ובית,
ובאותו מעשה עצמו בחר ב"בני בכורי ישראל".
ועל זה אנחנו מודים לאורך כל החג: תודה רבה לך, מלך מלכי המלכים,
שמכל האומות בחרת בנו להיות בניך!
ה. שורש עבודת השם – "הבוחר בעמו ישראל באהבה"
🔑 עיקר השמחה של פסח – ולכל ימות השנה
"אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם – פַּעֲמַיִם! – אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים"
ויקרא כב, לב-לג, וקריאת שמע
בקריאת שמע אנו אומרים "אני ה' אלוקיכם" פעמיים – לפני הזכרת יציאת מצרים
ואחרי הזכרת יציאת מצרים. למה?
כי הנקודה הגדולה ביותר של יציאת מצרים היא: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" –
ביציאת מצרים זכינו שהקדוש ברוך הוא יהיה אבינו. הוא בחר בנו ואנו בניו.
📌 השמחה של פסח היא:
שהקדוש ברוך הוא בחר בי – להיות בנו! לא רק בעם ישראל כלל –
אלא בכל אחד ואחד, בכל בית ובית, בכבודו ובעצמו.
הברכה: "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה" –
כל פעם שאנחנו אומרים ברכה זו, צריכה לחיות בנו שמחה עצומה על הבחירה הזו.
ו. דברי ה"שורש עבודה" – ההתפארות בבורא יתברך
📖 גדולי המוסר על שמחת הבחירה בישראל
השורש עבודה (רבי אהרן שמואל קיידנובר) כותב דברים עמוקים ומרעישים
על השמחה שצריך כל יהודי לחיות אותה בקרבו תמיד:
"תְּנוּ דַּעַתְּכֶם... וּמַחֲשַׁבוֹתֵיכֶם מְפֹרָטוֹת גַּם כְּעָבְכֶם... שִׁיתְנוּ לְכֶם הוֹדָעָה בִּלְבַבְכֶם
עַל עַצְמְכֶם בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: אֲנִי נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּרָאתָ גַּם אוֹתִי
בְּמַלְכוּתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בְּתוֹךְ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים."
— "שורש עבודה", פרק יב
"בְּנֵי אֲהוּבַי! כָּל הַנְהָגוֹת בָּא לָאָדָם מִגֹּדֶל הַהִתְפָּאֲרוּת בְּתָמִידוּת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
זִכְרוּ לְעַצְמְכֶם מַהוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהָיְתָה בְּלִבִּי בּוֹעֶרֶת בְּתָמִידוּת, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה מְאֹד –
שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. אֲמָנָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֱלוֹהַּ כָּזֶה – שֶׁלֹּא תָחֹז מַלְכוּתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד!
...וּבָחַר בִּי, בָּשָׂר וָדָם, מִגֹּדֶל טוּבוֹ בְּמַלְכוּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בְּתוֹךְ עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל."
— "שורש עבודה", פרק לד
✨ תפילת ה"שורש עבודה" שבפיו תמיד
ממשיך ה"שורש עבודה" וכותב שאפילו בשעות שלא עסק בתורה או בתפילה – היה אומר שלוש תיבות אלו פעמים רבות,
זו אחרי זו, מגודל תשוקה לאלוקות הקדושה:
"יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי – אַתָּה!"
ואחר שלוש תיבות אלו היה אומר: "יוצרי ובוראי – אני מאמין באמונה שלמה שאתה בראת כל העולמות עליונים
ותחתונים, עולמות לאין קץ ומספר – ואני מאמין באלוקותך הקדושה עלי ועל בני ולדי עד סוף כל הדורות."
ז. תפילת "עלינו לשבח" – שיא ההודיה
🎵 כל צבאות השמים שומעים – ועונים אשרי!
כותב המשנה ברורה שכאשר אנחנו אומרים "עלינו לשבח",
כל צבא השמים שומעים – והקדוש ברוך הוא עומד שם עם כל פמליה שלמעלה,
וכולם עונים ואומרים:
"אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ!"
תהלים קמד, טו
מדוע? מה כל כך מיוחד בתפילת "עלינו לשבח"?
💡 התשובה:
כי "עלינו לשבח" היא תפילת ההכרה – אנחנו יודעים מי אנחנו.
יודעים שזכינו להיות בניו של מלך מלכי המלכים.
העבודה הנפלאה היא שהיהודי יודע להודות, רגיש לשמחה הזאת, וחי אותה עמוקות בקרבו.
"שִׁיא הָעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית הִיא לָדַעַת לְהוֹדוֹת – לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים."
— הרב יהודה טאוב שליט"א
ח. סיפור הגר הצדק – הריח של נרות שבת
✡️ מסירות נפש מוחשית על שמחת הזהות היהודית
📖 מעשה ב"גרף פוטוצקי" – הגר הצדק אברהם בן אברהם
בכיכר העיר, בעצומו של החג הקדוש, כך ליהודים הוכינו – דגלים, כיסאות, מוזיקה.
תקופה ארוכה כולם עסוקים בחדשות, כולם חיפשו אותו.
לא ידעו היכן מסתתר. כל הרשויות, מבית הגרף ועד אחרון השוטרים – כולם חיפשו.
הוריו של הגרף, לאחר שחיפשוהו זמן רב, מצאוהו סוף סוף. הם ניגשו אליו ועשו כל אשר ביכולתם
כדי לשכנעו לחזור בו. מה לא הבטיחו לו?
את כל העושר, את כל הכבוד האפשרי, את המעמד והתמיכה – הכל!
אך אברהם בן אברהם סירב בתוקף. רק אז, לאחר שכל הפיתויים לא הועילו,
אסרו אותו – ונגזרה עליו גזר הדין האכזרי.
אבל הגר הצדק – אברהם בן אברהם – בז לכל ההנאה.
ואיך התבטא? כך אמר לאמו:
"הָרֵיחַ הַיּוֹצֵא מִנֵּרוֹת הַשַּׁבָּת – אֲפִילוּ כְּשֶׁהֵם כּוֹבִים –
שׁוֹוֶה לִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם!"
זהו השיא של השמחה שאנחנו יהודים. הגר הצדק מסר את נפשו – לא מחמת לחץ, לא מחמת אידיאולוגיה חיצונית.
אלא כי הרגיש שמחה אמיתית ועצומה על זכות הקשר עם הבורא יתברך,
עם עם ישראל, עם קדושת השבת.
ט. סיכום – שלוש נקודות לקחת איתנו מפסח
✨ מה לוקחים לכל השנה?
א
לדעת שהקדוש ברוך הוא בחר בי אישית
הפסיחה על בתי בני ישראל אינה רק גאולה כללית – היא בחירה אישית.
הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו עבר על כל בית ובחר בו.
יש להרגיש זאת בכל יום: "בחר בי – בי ממש!"
ב
ההתפארות בבורא – שורש כל העבודה
ה"שורש עבודה" מלמד: כל ההנהגות הטובות באות מגודל ההתפארות בבורא בתמידות.
לומר כל יום בשמחה: "יוצרי ובוראי – אתה!"
ולחיות את הברכה "הבוחר בעמו ישראל באהבה" כחוויה אמיתית.
ג
לשמוח בשמחה עצומה – "אשרנו מה טוב חלקנו"
עם ישראל זכה לקשר ישיר עם מלך מלכי המלכים.
שמחה זו אינה שמחה חד-פעמית של ליל הסדר –
היא צריכה להיות שמחה תמידית לאורך כל ימות השנה.
🌅 ברכה לאחר הפסח ולכל השנה:
יזכנו הקדוש ברוך הוא לשאת איתנו את "ברכת מועדיך" – את השמחה העצומה על הבחירה בנו –
לאורך כל ימות השנה. שנזכה לחיות בכל יום את הידיעה הגדולה:
"אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ!"
פסח כשר ושמח! וחג שמח לכל השנה כולה!