הרב אליהו יצחק רוטנברג זצ"ל - סיפור חיים של מייסד עולם התורה בקרית אתא

רקע משפחתי ותחילת הדרך

הרב אליהו יצחק רוטנברג זצ"ל נולד בחג הסוכות תש"ה (1945) לאביו ר' אברהם יוסף רוטנברג ז"ל ולאמו מרת חיה ע"ה. המנוח היה מצאצאי הרה"ק בעל ה'תפארת שלמה' מראדמסק זיע"א, ובכך נשא עמו את המורשת החסידית והתורנית מדורות קודמים.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו שתחי', ויחד הקימו את ביתם על אדני התורה בקרית אתא. הם היו מראשוני המתיישבים בקהילה החרדית הצעירה בעיר, והניחו את אבני היסוד למה שיהפוך למרכז תורני חשוב.

ייסוד עולם התורה בקרית אתא

הקמת החיידר הראשון - חזון שנהפך למציאות

לפני כחמישים שנה, כשקרית אתא הייתה עדיין עיר צעירה עם קהילה חרדית קטנה, ראה הרב רוטנברג חזון: לייסד מוסדות תורה שיחנכו דורות של ילדים יהודיים לאהבת התורה ויראת שמיים. הוא החל במה שנראה כמשימה בלתי אפשרית - הקמת החיידר הראשון בעיר.

בתחילה למד בחיידר רק שישה תלמידים, ביניהם בנו יוסף. אך מהזרע הקטן הזה צמח עץ גדול - מאז עברו דרך המוסדות שהקים עשרות ואלפי תלמידים. הכל התחיל בדירה קטנה ברחוב יהודה הנשיא, ומשם עבר לדירה נוספת, עד שהגיע למקומו הנוכחי ברחוב המייסדים.

הישיבה הקטנה לצעירים - מוסד תורני איכותי

לפני למעלה מחמישה עשורים ייסד הרב רוטנברג את הישיבה הקטנה 'לצעירים' בקרית אתא. מוסד זה הפך למקום שבו חונכו דורות של תלמידים לתרבות של התמדה, דרך ארץ ואהבת התורה. בוגרי הישיבה זוכים להתקבל לטובות מן הישיבות הגדולות בארץ ישראל, והרבה מהם הפכו לתלמידי חכמים מובהקים.

הכולל הגבוה להלכה

בנוסף לישיבה, הקים הרב רוטנברג כולל גבוה להלכה לאברכים מצויינים, הקיים כבר עשרות שנים בעיר. הכולל פועל עוד מתקופת המרא דאתרא הגאון רבי שמואל הלוי שולזינגר זצ"ל, וממשיך לפרוח תחת הנהגתו של הרב רוטנברג עד יומו האחרון.

האיש מאחורי המפעלים

מסירות נפש בלא גבולות

מה שהבחין את הרב רוטנברג מאחרים לא היה רק החזון, אלא המסירות הבלתי מתפשרת ליישומו. הוא קבע על עצמו משימה "כמו מושבע" - כמו שהסביר בעצמו על פי המשל של יעקב אבינו שהשביע את יוסף. אדם שפותח ישיבה או כולל לא יכול להימלט מהאחריות באמצע הדרך - כל חודש צריכות להיכנס מלגות ומשכורות, וכל הדאגות הנלוות.

גיוס כספים - עבודה קשה מתוך אמונה

הרב רוטנברג הקדיש חלק ניכר מחייו לגיוס כספים למוסדותיו. הוא נסע לחוץ לארץ פעמים רבות, ויתר על חופשותיו האישיות, והקדיש את כל כוחותיו לעבודה הקשה של השגת תמיכה כספית. מי שליווה אותו בנסיעות אלו תיאר איך הוא עבד מבוקר עד לילה בלא הפוגה, מתוך אמונה שהקדוש ברוך הוא יעזור לו.

יושרה מוחלטת

בכל תפקידיו, בין אם כמזכיר במועצה הדתית ובין אם במנהל המוסדות שלו, נודע הרב רוטנברג ביושרה המוחלטת שלו. עובדי המועצה הדתית בחיפה ידעו ש"איתו לא מתעסקים" - הכל היה ישר, הכל מאה אחוז, בלי שום סטייה.

האדם והמשפחה

בעל בית צנוע עם חזון גדול

הרב רוטנברג בנה את "האימפריה" התורנית שלו מבית צנוע. הוא לא חיפש כבוד או הכרה אישית, אלא עבד בצניעות ובהתנדבות מתוך תחושת שליחות עמוקה. המניע שלו היה תמיד "להרבות תורה" - להביא עוד תלמידים, עוד אברכים, עוד לומדים.

אב מסור ומתפלל

הרב רוטנברג היה לא רק מייסד מוסדות, אלא גם אב מסור למשפחתו. בניו מתארים איך הוא היה מתענין בכל אחד מהם, דואג לצרכיהם, ומעל הכל - מתפלל עליהם. התפילה שלו הייתה דבר מיוחד: מי ששמע אותו אומר קריאת שמע יודע שזה לא היה משהו סטנדרטי - הוא היה מכוון בכל מילה, דיבר עם הקדוש ברוך הוא, וביקש ממנו סיעתא דשמיא לכל הילדים שלו ולכל התלמידים במוסדותיו.

דאגה לכל אחד ואחד

הרב רוטנברג נודע בהסבר פנים שלו לכל אדם. הוא תמיד הקדים שלום, תמיד שאל על שלום הילדים והנכדים, ואם מישהו סיפר לו דבר תורה - הוא היה נעצר ומקשיב בהתלהבות גדולה. כל מי שהיה צריך עזרה - בשידוך, ברפואה, או בכל דבר אחר - ידע שיכול לפנות אליו והוא יתפלל עליו.

חסד נסתר

מעבר לפעילות הציבורית הידועה, עשה הרב רוטנברג חסדים רבים בסתר. היו מקרים שהוא נסע לחוץ לארץ במיוחד כדי לעזור לאנשים לחתן את ילדיהם. הוא לא פרסם את הדברים האלו, אבל מי שהכיר אותו מקרוב ידע על המעשים הרבים שעשה למען אחרים.

המורשת שהשאיר

דור ממשיכי דרך

הרב רוטנברג זכה להקים משפחה לתפארת. כל בניו ובנותיו ממשיכים את דרכו - בעשייה חינוכית, בפעילות ציבורית, בהצלת חיים ובגמילות חסדים. בנו יוסף מנהל את תלמוד התורה "תורה תמימה" בעיר, בנו נפתלי מנהל מרחב כרמל באיחוד הצלה, ושאר הבנים והבנות עוסקים בעבודת הקודש כל אחד בתחומו.

מוסדות פורחים

המוסדות שייסד הרב רוטנברג ממשיכים לפרוח ולגדול. הישיבה הקטנה לצעירים והכולל הגבוה להלכה מהווים עד היום מרכזי תורה חשובים בקרית אתא ובכל האזור. אלפי התלמידים שעברו דרכם הם העדות החיה למפעל חייו.

השפעה על הקהילה

הרב רוטנברג היה מעמודי התווך של הקהילה החרדית בקרית אתא. הוא שימש כחבר מועצת העיר, פעל בשליחותם של גדולי ישראל, ותמיד הביא עמו רוח של מסירות, אחריות ואהבת ישראל. הוא ידע לחבר בין כל שכבות הציבור ולפעול למען הכלל.

יומיו האחרונים

עד יומו האחרון המשיך הרב רוטנברג בעבודתו. למרות מצבו הבריאותי הקשה, הוא לא ויתר על הדף היומי שלו, על התפילה במניין, ועל הדאגה למוסדותיו. רק יום לפני פטירתו השתתף בשמחת שבע ברכות, ובערב ההוא עוד הלך עם בנו טוביה לתפילת מעריב, כשהבן פותח לו את דלת הרכב והאב אומר בענוותנותו: "לא צריך."

בלילה האחרון, כשאמא ביקשה ממנו להישאר עוד קצת עם האורחים, הוא ביקש סליחה ואמר שהוא הולך ללמוד דף יומי. יצא מהבית, נתן נשיקה לבנו - וזה היה הפרידה האחרונה.

הבוקר שלמחרת, בעודו מתפלל תפילת שחרית, השיב נשמתו הזכה ליוצרה בפתע פתאום. רעייתו שתחי' קיבלה את הידיעה כשירדה מהטיסה בחוץ לארץ.

זכרו לברכה

הרב אליהו יצחק רוטנברג זצ"ל היה דמות יוצאת דופן - איש שראה חזון והצליח לממשו, בעל מסירות נפש שלא הכיר מנוחה, ובעל תפילה שידע שכל כוחותיו מגיעים מהקדוש ברוך הוא. הוא היה גם עמוד של תורה - כמייסד מוסדות ובעצמו כבן תורה, עמוד של עבודה - במסירותו לתפילה וביראת שמיים, ועמוד של גמילות חסדים - בדאגתו הבלתי פוסקת לאחרים.

מורשתו תמשיך לפרוח במוסדות שייסד, במשפחה שחינך, ובאלפי התלמידים שיצאו תחת הנהגתו. כפי שבנו אמר בהספדו: "אתה עולה כקטר שיש לו קרונות רבים של זכויות, של תורה."

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

נכתב על בסיס ההספדים שנאמרו לזכרו ומידע נוסף על חייו ופועלו