המצה שאנו אוכלים – על שום מה?
הרע הנהפך לטוב – סוד המצה ואמונת הגאולה
מאת: הרב יהודה טאוב שליט"א | קרית אתא
ערב שביעי של פסח תשפ"ה | שיעור מספר 011
שלום וברכה ומועדים לשמחה לכל המאזינים!
אנו עומדים ערב שביעי של פסח – היום הגדול שבו אמר עם ישראל
את שירת הים, שירת ההודיה הראשונה.
שיעור זה עוסק במצה – מצוות כל שבעת ימי הפסח.
מסופר על הגאון מווינה שבשביעי של פסח היה לו כה קשה להיפרד ממצוות המצה,
עד שהוסיף סעודה שלישית כדי להספיק לאכול עוד פעם אחת מצה.
כל פעם שאדם אוכל מצה – הוא מקיים מצוות עשה מן התורה!
💡 מה נלמד בשיעור זה?
מהו הטעם העמוק של מצוות אכילת מצה?
מדוע המצה מחברת בין שעבוד לגאולה?
וכיצד לוקחים מהמצה כוח אמונה לכל ימות השנה?
א. מצוות אכילת מצה – מקור וטעם
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי
כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם –
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"
דברים טז, ג
הפסוק מלמד אותנו את טעם המצה:
על ידי שאוכלים מצות, זוכרים את יום צאתנו מארץ מצרים – כל ימי חיינו!
כלומר, המצה אינה רק זיכרון חד-פעמי, אלא כוח שמחדיר בלבנו אמונה לאורך כל ימות השנה.
"צריך לחשוב לפני שאוכל מצה: מה זו המצה? מה אני רוצה לקנות בה?
לרצות לקנות אמונה, לב של אמונה ואהבת השם –
ואז למצה יש כוח להכניס את האמונה פנימה."
— עיקרון בסיסי מן השיעור
ב. שתי הקושיות הגדולות של הצל"ח
🔍 שואל הצל"ח – מסכת פסחים – שתי קושיות חריפות
קושיה ראשונה: מה הגדולה ביציאה בחיפזון?
התורה אומרת שאוכלים מצה כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים.
שואל הצל"ח: לצאת בחיפזון – האם זה דבר כה נפלא?
"כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן"
ישעיהו נב, יב – על הגאולה העתידה
הנביא ישעיהו אומר שבגאולה האחרונה לא תצאו בחיפזון!
אם כן, יציאה בחיפזון היא דבר שלילי ולא חיובי. אז מה המעלה שבה, ולמה שבזכותה נאכל מצה שבעה ימים?
קושיה שנייה: מצה – זכר שעבוד או זכר גאולה?
בתחילת ההגדה אמרנו: "הא לחמא עניא דִי אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" –
זה לחם העוני שאכלנו בארץ מצרים בזמן השיעבוד.
אך הפסוק אומר שאוכלים מצה כי יצאנו בחיפזון – זכר הגאולה!
🤔 הסתירה הפנימית בפסוק עצמו:
הפסוק אומר בנשימה אחת: "מצות לחם עוני [= זכר שעבוד] כי בחיפזון יצאת [= זכר גאולה]."
האם המצה היא זכר לשעבוד – או זכר לגאולה?
שתי הסיבות סותרות לכאורה זו את זו!
ג. תשובת הרמב"ן – המצה כזכר לשני דברים
💎 הרמב"ן – שני הדברים יחד הם פלא!
"דע לך – המצה היא מזכירה שני דברים:
גם זכר השעבוד וגם זכר הגאולה.
כי הזכיר 'לחם עוני' להגיד לציבור לזכור שהיו בחיפזון ועוני,
וכן 'כי בחיפזון יצאת' – גאולה.
ושני הדברים מזכירה המצה כאחת."
— הרמב"ן, ויקרא כג, מג (בשינוי נוסח)
שואל הצל"ח על הרמב"ן: גם אם נסביר ששני הדברים שייכים –
הרי זה "יותר מדי" להכניס בדבר אחד!
איך אותו לחם שטוח הוא גם זכר לרוע וגם לטוב?
💡 עונה הצל"ח – וזהו עיקר נפלא מאוד:
זו בדיוק הנקודה! אין כאן סתירה – כאן מסתתר יסוד גדול ביותר
שהוא עיקר האמונה.
ד. היסוד הגדול: "בדבר אשר זדו – בו נגמלו!"
⭐ הכלל הגדול ⭐
הקדוש ברוך הוא מוציא לפועל את הגאולה –
באותו הדבר שזדו בו להרע!
"בדבר אשר זדו עליהם – בו עצמו תוקנה הגאולה.
מאפֵלה לאורה – על ידי אותו הדבר עצמו!"
מה עשו המצרים? שני דברים בכוונה לדכא את ישראל:
🔗 גורם ראשון – החיפזון
אמרו ליהודים: "מהר, מהר, לכו לעבודה!" – אייצו אותם בחיפזון לשיעבוד.
🍞 גורם שני – המצות
לא נתנו להם זמן לאפות לחם חמץ. "אין לנו זמן בשבילכם – תאכלו מצות מהר לעבודה!"
ומה עשה הקדוש ברוך הוא ביום הגאולה?
לקח בדיוק את אותם שני הדברים והפכם לגאולה:
🌟 גורם ראשון – החיפזון
"מהר, מהר!" – עכשיו בחיפזון לגאולה! "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים."
🌟 גורם שני – המצות
"אין לנו זמן שתאכלו לחם – תאכלו מצות!" עכשיו – מהר לגאולה!
📌 זהו סוד המצה!
המצה היא גם זכר לשיעבוד וגם זכר לגאולה –
כי אותו הדבר עצמו שהיה כלי השעבוד,
הפך להיות כלי הגאולה!
זו אינה סתירה – זה פלא ה' בתוך הבריאה.
ה. הקשר לשביעי של פסח ושירת הים
🎵 "אז ישיר" – שירה על הרע שנהפך לטוב
"מֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה –
וּמֵאָז אָז יָשִׁיר!"
שמות ה, כג (דרשת חז"ל)
חז"ל דורשים: "מאז הרע לעם הזה – בזכות זאת אז ישיר!"
מי שרוצה להגיד שירה לבורא עולם – צריך לדעת שהרע שהיה, הוא עצמו הביא לשירה.
שירת הים לא הייתה אפשרית בלי הסבל. ישראל שרו שירה כי חיו את הצרה,
ורק מתוך כך יכלו לחיות את הגאולה בעוצמה מלאה.
לא בחיפזון תצאו בגאולה האחרונה – כי אז כבר לא יהיה צורך בניסים כאלה.
אבל עד אז – הרע הוא הוא שמולידה את הגאולה.
ו. כוח האמונה – להפוך כל רע לטוב
🙏 "כֹּל מַה דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא – לְטַב עָבֵיד"
כיצד זוכרים את לקח המצה כל ימי חייך?
על ידי אמונה תמידית שהכל לטובה.
"ולפעמים גם הרע הוא לטוב, על המקבל.
ולכך אמר המהר"ל: יהא אדם רגיל לומר
'כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד'...
כאשר הדבר שנראה רע, והוא בוטח בו יתברך שהוא לטובה,
ומוציא לפיו 'לטובה' –
אז יתן ה' יתברך את אותו הרע לטובה."
— מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב אהבת ה', פרק א
"עָנִּיתַנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה"
תהלים קיח, כא
🌟 פירוש נפלא:
"ענִּיתַנִי" – אני מודה לך, בורא עולם, על העינוי שענית אותי.
ובשכר זה: "ותהי לי לישועה" –
אותו עינוי עצמו יהפך לי להיות ישועה גדולה!
הכרת הטוב על הצרה – היא עצמה מביאה את הגאולה.
ז. סיפורים מן ההיסטוריה – הרע שנהפך לגאולה
📖 "כֹּל מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בַּחַיִּים יִרְאֶה – הָרַע נֶהְפָּךְ לְיְשׁוּעָה"
📚 סיפור א
ישיבת חברון – גזירת הגיוס שהצילה
ישיבת חברון שכנה בחוץ לארץ. השלטון גזר גיוס על בחורי הישיבה – ולא הייתה ברירה.
עלו לארץ ישראל, ייסדו את הישיבה בחברון, ולאחר מכן עברו לירושלים.
כאשר פרצה השואה הנוראה – הישיבה כולה הייתה בארץ ישראל!
גזירת הגיוס החצופה היא שהצילה מאות בחורים מהשמדה.
📚 סיפור ב
הרב אריה לייב שטיינמן זצ"ל – גיוס שהציל
גם מרן הגרא"ל שטיינמן זצ"ל – גזירת גיוס שהגיעה לפניו לא השאירה לו ברירה,
ונסע לשוויץ. כך ניצל מהשואה.
אותה "גזירה רעה" היא שהצילה את גדול הדור.
📚 סיפור ג
הרב מבריסק זצ"ל – מחלת האסתמה שהצילה
הרב מבריסק חלה באסתמה קשה, אשר אילצה אותו לעזוב את בריסק לאוויר טוב יותר.
כשפרצה המלחמה לא יכל לחזור, נסע לווילנה, ומשם קיבל כרטיס כניסה לארץ ישראל.
המחלה – היא שהצילה!
📚 סיפור ד
ישיבת לומז'ה – גזירת לימוד חול שהביאה לארץ ישראל
ישיבת לומז'ה הגיעה לפתח תקווה. גזרו עליהם לימודי חול – לא הסכימו.
עשו גורל ועלו לארץ ישראל, וכך נוסדה אחת הישיבות הגדולות בארץ.
הגזירה היא שהביאה אותם לארץ הקודש!
📚 סיפור ה
שכונת רמת שלמה בירושלים – ראש עיר שהקים שכונה חרדית!
ראש עיר ירושלים "טדי" קולק רצה להקים אצטדיון ענק ברמת שלמה כדי לעצור את התפשטות האוכלוסייה החרדית.
ממשלה לא אישרה. אך מיליוני הלירות שהשקיע בהכנת הקרקע –
הפכו את השטח לראוי לבנייה, ובסופו של דבר נמסר לחרדים.
מי בנה את שכונת רמת שלמה? אותו ראש עיר שרצה למנוע!
📚 סיפור ו
השילומים מגרמניה – צוררים שהביאו שפע
בארץ ישראל שררה צנע קשה – ביצה אחת לשבוע. מי הביא את השפע?
הגרמנים שהתחילו לשלם שילומים לניצולים.
אותו עם שעינה את ישראל – הוא שהביא את היציאה מן הצנע!
"אלה שהוציאו אותנו בחיפזון לשעבוד – הם שהוציאו אותנו בחיפזון לחירות."
📚 סיפור ז
ההתפשטות לערים חילוניות – שהביאה גל בעלי תשובה
ניסו שנים להקים עיר חרדית נוספת – לא הצליחו. מחירי הדיור עלו.
הזוגות הצעירים נאלצו לעבור לערים חילוניות.
תוצאה? המונים חזרו בתשובה!
כל חרדה בעיר חילונית הפך לשגריר, מקרב, מלמד – ומשפיע על כל סביבתו.
ח. המסר לדורנו – גם עכשיו!
💪 אל תדאג! – אותם שמשעבדים, הם שיוציאו לגאולה
כל מי שרואה את הקשיים שעוברים על עם ישראל בדורנו –
קשיי הגיוס, הלחצים, הגזירות –
יזכור את לקח המצה:
📢 המסר המרכזי
"כל מי שעושה לנו חיפזון לשעבוד –
הוא יעשה חיפזון לגאולה!
אותו דבר שנראה רע –
הוא עצמו יהפך לגאולה שלמה."
כאשר יענו אותם – כן ירבה וכן יפרוץ.
כאשר רואים שעבוד מצרים – אל תדאגו.
"מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה" – זה עצמו גרם לאז ישיר!
ט. סיכום – מה לוקחים מהמצה לכל השנה
📋 שלושה לקחים מן המצה
לקח א
הרע הוא כלי הגאולה
אותו דבר שנראה רע – הוא עצמו יהיה הכלי שיביא את הגאולה.
"בדבר אשר זדו עליהם – בו נגמלו."
לקח ב
כוח האמונה מכפיל את הטוב
"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" – כאשר אדם מאמין בפיו ובלבו שהכל לטובה,
הבורא יתברך מקיים זאת בפועל ממש.
כוח האמונה והביטחון הוא שמפעיל את ההיפוך.
לקח ג
הודאה על הצרה מביאה ישועה
"עניתני ותהי לי לישועה" – המודה לבורא עולם על העינוי שעבר,
זוכה שאותו עינוי עצמו יהפך לו לישועה גדולה.
"קַח אֶת הַמַּצָּה, הַסְתַּכֵּל עָלֶיהָ – וְדַע לְךָ:
אֵין רַע בָּעוֹלָם כְּלָל.
אִם רַק תַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל טוֹב,
יְקַיֵּם בְּךָ הַבּוֹרֵא:
עָנִּיתַנִי – וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה."
— סיום השיעור
🌸 ברכה לחג:
יזכנו הקדוש ברוך הוא לאכול כל מצה בכוונה אמיתית,
להכניס אמונה בלבנו שאין רע בעולם,
ולזכות לומר "אז ישיר" בגאולה השלמה – בבניין בית המקדש במהרה בימינו.
חג פסח כשר ושמח! שבת שלום!