💍 שער ב' | יום חתונתו - חג השבועות
📜 פניני אור
יחד עם אבינו האהוב ולהרגיש את האהבה הנפלאה שהיא מאחורי הברית שכרת איתנו, מאחורי התורה שנתן לנו וממשיך להעניק לנו, ומאחורי ה"תואר כלה שמאד נתעלה בקבלת יום זה".
🌟 חג השבועות הוא הזמן לשמוח יחדיו בשמחת יום הנישואין, לעורר רגשי שמחה ואהבה, לחדש ולרענן את הקשר המיוחד של אהבה שבינינו. להתרגש ולהכיר טובה על מה שיש לנו ושאין לאחרים שלא זכו למתנה יקרה נשגבה זו של התורה והמצוות, ולהיות עַמו האהוב של בורא כל העולמות.
[ע"פ עלון דרשו כ"ז אייר תש"פ, תוה"ד]
📖 ג. ה"כתובה" של מתן תורה
במחזורי התפילה הספרדיים הקדומים מובאת "כתובה לחג השבועות". כתובה זו חיבר נעים זמירות ישראל רבי ישראל הלוי נג'ארה זלה"ה (הידוע כמחבר הזמר המפורסם "ק-ה רבון עלם"). בכמה קהילות, נהגו להקריא כתובה זו ביום חג השבועות בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, בנעימה ובניגון שבו קוראים את הכתובה בחתונה. בכמה חצרות חסדיים אימצו מנהג זה, ומובא בשם גדולי האדמורים שקריאה זו מסוגלת מאד לקרבת ה'.
💝 עומק המשמעות
🎭 כתובה זו מעוררת את הלב לשים לב לאהבה הנפלאה של בורא העולם לעמו ישראל, ואת ההתחייבויות הרבות שהבטיח לנו מתוך אהבתו זו.
📚 ענין הכתובה הוא המשל המובא בחז"ל שמעמד מתן תורה היה כדוגמת חתונה כביכול בין: - 🤵 הקב"ה - שהיה כאלו ה"חתן" - 👰 כנסת ישראל - ה"כלה" - 📜 התורה הקדושה - המוהר שנתן החתן לכלה
💒 ידוע שרבים ממנהגי החופה מקורם ממעמד זה, כמו שדרשו חז"ל את הפסוק "'ביום חתונתו' - זה מתן תורה".
🎼 יותר מפיוט
ואכן אין זה שיר גרידא, אלא יש כאן תיאור מהותי של עומק קשר האהבה שבין השי"ת לכנסת ישראל. בכמה מקומות בכתובים ובדברי חז"ל הקשר שבין השי"ת וכנסת ישראל מתואר כקשר של חתן וכלה. במדרש שה"ש רבה (ד', כ"א) מובא שהקב"ה קורא לישראל במקרא עשר פעמים בתואר "כלה".
🤝 התחייבויות הדדיות
בכתובה זו השי"ת שיעבד את עצמו, כביכול, לכנסת ישראל בהתחייבויות גדולות שלא יעזבנה, וגם הבטיח ונתן מתנות ותוספות רבות:
📖 'עיקר הכתובה' - היא התורה שבכתב שהיא נותנת חיים לעושיה 📚 'תוספת הכתובה' - היא התורה שבעל פה, שבה התחייב הקב"ה להנהיג את העולם על פי חכמי כל דור
וכן שאר תנאי הכתובה הם הבטחות רבות נוספות לשמור על כנסת ישראל בכל דור ודור.
💖 כמה ערבים דברי כתובה זו להכיר את האהבה הגדולה של בורא העולם אלינו. אשרי הזוכה לחיות עם הכרה זו, שהקב"ה - חתננו הדגול ית' - עומד על ידינו וכפי אהבתנו ונאמנותנו אליו משיב לנו כפל כפלים באהבת נצח. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו.
להלן מובאים כמה קטעים מהכתובה, טעימה זעירה מרגשותיה הנעלים:
🌺 הקדמה
🎵 "ירד דודי לגנו לערוגת בְׂשמו"
הקב"ה אהובי, ירד על הר סיני, להתחבר עם כלל ישראל, שמעשיהם גורמים לו נחת רוח
💝 "להתעלס עם בת נדיב, ולפרוש עליה סוכת שלומו"
לשמוח באהבת עם ישראל שהם זרע אברהם אוהבו, ולהשרות עליהם את שכינתו
🏛️ "'אַפִּרְיוֹן עָׂשָה לוֹ הַמֶּלֶךְ ׁשְלֹמֹה'" (שיה"ש ג', ט')
בתוך המשכן ובית המקדש
✨ "שרפים ואופנים נטש, ופרשיו ורכבו"
הקב"ה עזב שרפיו ואופניו וכל צבאות מעלה, וירד והשרה שכינתו על ישראל
📦 "ובין בדי אילת אהבים ׂשם מסיבו"
ובין בדי הארון שבו מונחת התורה, שם קבע את מקום שכינתו
💒 "'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם ׂשִמְחַת לִבּוֹ'" (שיה"ש ג', י"א)
"ביום חתונתו" - זה מתן תורה, "וביום שמחת לבו" - זה בנין בית המקדש (משנה סוף תענית)
🕊️ "רעיתי יונתי, בואי אתי לדביר ואולם"
הקב"ה קורא לכנסת ישראל בלשון חיבה להתחבר אליו בקה"ק ובמקדש
👑 "כי למענך אעזוב כל המוני מעלה וחילם"
💍 "'וְאֵרַׂשְתִּיךְ לִי לְעוֹלָם'" (הושע ב', כ"א)
אתם תהיו אהובים לי תמיד כארוסה
💫 "אמרה איומה: אֶת שִׁמְעַת דוֹד שמעתיהו"
כנסת ישראל עונה, שמעתי את קול ה' בהר סיני
💕 "ואהבת עולם אהבתיהו"
ומאז אהבתי אותו אהבת עולם
💋 "'יִּשָׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ'" (שיר השירים א', ב')
אני נכספת לקרבת אהבתו
🤝 "לחופה נתרצתה מחולת המחנים"
כל שבטי ישראל התרצו להיכנס לחופה עם השי"ת
👑 "וכנגד 'נעשה ונשמע' לקחה ששים רבוא עדי עדיים"
כלל ישראל קבלו כתרים שזכו להם על ידי אמירת 'נעשה ונשמע'
📅 "'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם'" (שמות י"ט, א')
🔗 "ויהיה הקשר אמיץ עם עם זו קנה בסיני"
על ידי מעמד הר סיני נעשה קשר חזק בין הקב"ה וכנסת ישראל
📖 "ואת ספר המקנה והחתום אקרא באזני המוני"
בהמשך הפיוט אקרא את תוכן שטר הקניין (הכתובה), החתום כדת וכחוק
📋 "'הִנֵּה הִיא כְתוּבָה לְפָנָי'"
בבתים הבאים יפורט תוכן הכתובה שהחתן השי"ת, נתן לכלתו ישראל
👑 חלק מגוף הכתובה
💫 איך החתן, שר שרים ונגיד נגידים, יחיד ומיוחד הוא מושיב יחידים, חכו ממתקים וכולו מחמדים. אמר ליקרה ונעימה, הבת רבת מעלות, נשאה חן בעיניו מכל הנשים והבתולות, יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות.
🕰️ ימים רבים תהיה לי, ואני אליך לגואל, הנה שלחתי לך פקודים נחמדים מזהב על ידי יקותיאל [משה רבינו – היינו שקידשה במצוותיו], הוי לי לאנתו כדת משה וישראל [תהיי מיוחדת לי כאשה לבעלה אם תקיימו את מצוותי].
🤝 ואנא אוקיר ואזון יתיכי ואכסה, כי אהיה עמך למסתור ולמחסה ולמכסה, והוכן בחסד כסא [אתנהג אתך במדת החסד והרחמים]. ויהיבנא ליכי מוהר בתוליכי, תורת חכם מקור חיים תחיי את ובניכי ["כי הוא חייך ואורך ימיך"], הרופא לכל תחלואיכה הגואל משחת חייכי.
💒 וצביאת כלתא דא והות ליה לאנתו, וברית עולם לקשר אמיץ ביניהם שות שתו [קבעו], יומם ולילה לא ישבותו [מלחזק קשר זה]. ...
🎉 סיום
🤵👰 "ישמח חתן עם כלה, לקחה לו לגורלו"
הקב"ה ישמח עם כנסת ישראל שהוא לקחה לו לחלקו ולגורלו
💃 "וישמח לב כלה בבעל נעוריה, ותאמר למהללו"
כנסת ישראל תשמח בהקב"ה כמו כלה השמחה בבעל נעוריה, ותאמר מתוך רגשי הלל
🙏 "'אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ'"
אשרינו שזכינו להיות ה'כלה' של בורא העולם ית'
📚 נוסחים נוספים והמשך המנהג
💖 הכתובה של חג השבועות הייתה כל כך חביבה על אומריה עד שכמה מגדולי הרבנים חיברו כתובות נוספות לכבוד יום זה. שכן בחוץ לארץ חג השבועות הוא יומיים, והיו אומרים את הכתובה של הר"י נג'ארה ביום הראשון, וחיברו עוד כתובות להלהיב את הלבבות גם ביום השני.
🎵 והיו גם מוסיפים פיוטים אחרים הקשורים. בכמה קהלות היו אומרים לפני הבית האחרון ("ישמח חתן") פיוט של "ברכת אירוסין ושבע ברכות" לשבועות, בסגנון כתובה הנ"ל, מהרב דוד פארדו זצ"ל.
🎭 אחרי קריאת הכתובה היו נוהגים לשיר שירי שמחת תורה, תוך הרקדת ספרי התורה בשמחה ובהתרגשות גדולה.
המנהג הנפלא הזה ממשיך לחבר בין השמים לארץ, בין ההיסטוריה לעכשיו, ובין הלב לקב"ה.