דרשת ברית ובר מצווה

פתיחה והכרת הטוב

ברשות, ידידי הגדול, ברוך דיין, ברשות הסבא היקר, ברשות הבר מצווה היקר נפתלי שימען. ברשות מוריי ורבותיי. דבר ראשון הייתי רוצה להודות לרבי יהודה על הזכות הנפלאה להגיע לכאן ולהכיר קצת את הרקע שלו, לראות את המשפחה המיוחדת שלו, ולזכות להיות סנדק שגדולי ישראל היו מטריחים את עצמם ללכת מקצה העולם עד קצה העולם כדי לזכות במצווה החביבה והיקרה הזו, שאין לנו היום עבודת בית המקדש, אבל הכי קרוב, הכי קרוב לעבודת בית המקדש, יש הכי קרוב לקורבן, זה ברית מילה. ולהיות חלק של הברית מילה, זה כדאי כמו שאנשים היו מגיעים לבית המקדש ומקצה העולם להקריב קורבן, אז גם ברית מילה זה מצווה יקרה, מצווה חביבה.

ומלבד זה, כמו שרבי יהודה אמר בעצמו, שיש לי עוד הכרת הטוב אליו, שהוא נתן לי הזדמנות להביע את ההכרת הטוב שאני מרגיש כלפיו.

על מצוות אהבת השם

שהוא כבר תיאר את העניין, ממש מצוין, הוא חסך לי הרבה עבודה, שלפני הרבה שנים התברר אצלנו בכולל, תוך השיעורים, שיש איזה מצווה שלא התקבלה, לא קיבלה את היחס הנכון, בכלל לא התקבל יחס. המצווה שהתורה חוזרת וחוזרת עליה, ואומרת שכל אחד צריך להלביש... אהבת השם, המצווה של אהבת השם, שכל אחד צריך פעמיים ביום להזכיר את זה. שואלים בן אדם, האם אתה מקיים את המצווה של אהבת השם? אומר אני מקווה.

מה זאת אומרת? יש פה מצווה דאורייתא, וכל המצוות צריכים לקיים. מה זה אני מקווה? בשביל מה אנחנו פה? בשביל לקיים מצוות.

הספר על אהבת השם

אז יצא לנו איזה ספר, ובהתחלה לפני שהוצאתי את הספר, הראתי את הספר לכמה תלמידי חכמים, וקיבלתי תשובה מאוד שלילית. מה זה פתאום מישהו בא ומחדש מצוות? שזה לא נהוג, לא נהוג המצוות האלו. ופתאום מישהו מגיע עם איזה חידושים.

היה לי מאוד רע. אני הרגשתי שאני, יש פה בשמיים רוצים שכלל ישראל באמת התעוררו לעניין הזה. ויש באמת ספר, כתבתי ספר, ואני לא יודע מה לעשות עם זה. פשוט תלו לי את זה על הראש, ואני מדפיס את זה.

אז למעשה, הגיע מן השמיים מלאך, רבי יהודה טל, והוא תפס את הספר, וגם לפני שהספר יצא, הוא כבר הוציא איזה פרק, הפרק האחד, והוא נתן עידוד, ובאמת במשך השנים, מאז זה שבע שנים שזה יצא, אז זה נמכר כבר שלוש פעמים הדפסנו את זה, וזה יצא וזה הכל בזכות רבי יהודה, שבלי זה ממש לא הייתי יודע מה מה לעשות, איך איך איך להפיץ ספר. אבל הוא בכל במה, ובכל מקום שהוא הביא את זה, לכל אחד ואחד שהוא היה יכול, ואני לא יודע אם הספרים שלו בעצמו הוא כל כך מפיץ, שהוא עשה לספר שלי. אז לכן אני מאוד מאוד מכיר לו טובה על מה שהוא נתן לי הזדמנות להגיד יישר כוח, שבאמת אני מרגיש הכרת הטוב עצומה אליו, ובעזרת השם, שכל הזכויות האלו יעמדו לו, שהוא יזכה לראות הרבה הרבה הרבה נחת מכל הילדים, גם מהבר מצווה וגם מהרך הנולד, מאיר ישראל, בעזרת השם ששניהם יגדלו ויפרחו, הרבה הרבה נחת להורים שלהם.

הקב"ה הוא אבא, לא מחשב

רק, כמו שאמרנו, יש איזה מצווה, המצווה של אהבת השם. ואחד מהדברים שחסר לאנשים, זה, אפילו אנשים שמקיימים מצוות, אנשים שומרי תורה והכל, מדקדקים, אבל בשבילם, ריבונו של עולם זה איזה מחשב בשמיים, שמוציא כל מיני דברים, לפעמים טובים, לפעמים לא כל כך טובים, ולא תופסים שבאמת זה לא מחשב, ריבונו של עולם הוא לא מחשב.

ריבונו של עולם הוא אבא, אבא טוב, אבא שאוהב אותנו. ובן אדם שזוכה להרגיש את הרגש הזה, הוא מסתובב בעולם והוא תמיד מרגיש אבא טוב, אבא שאוהב. הוא מסתובב בעולם אחר לגמרי מכל אנשים אחרים. הוא נמצא בעולם של אור, בעולם של אהבה, וזה כזה מצווה, מצווה של אהבת השם, שכל המשנה את כל החיים, כל הרגש כלפי החיים, מרומם, מעלה את האדם.

דרגות באהבת השם

רק, יש בעניין הזה נקודה. באמת, יש לנו אבא שאוהב אותנו. אבל, יש דרגות באהבה. מה זאת אומרת? המשנה באבות, חביב אדם שנברא בצלם, חביבים ישראל שנקראו בנים למקום. זאת אומרת שכל מי שהוא אדם שנברא בצלם אלוקים, אז כבר יש חביבות, הקדוש ברוך הוא אוהב כל אחד.

אבל יש עוד תוספת אהבה למי שהוא בן של הקדוש ברוך הוא, לעם ישראל, בנים נקראו בנים למקום. יש לו דרגה של אהבה.

משמעות הברית

רש"י מביא לגבי ברית מילה, רש"י מביא שהתורה אומרת לאברהם, הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, את בריתי ביני וביניך. ואת בריתי נתתי ביני ובין בניך.

אומר רש"י, את בריתי, ברית של אב, וברית של ארץ ישראל. מה הברית של ברית מילה? אומר רש"י, ברית של אב, וברית של ארץ ישראל. זה ככה רש"י מביא שם, שברית היא אות ברית אלוקים. אז, הברית של ארץ ישראל כתוב במפורש בתורה, היא אות ברית אלוקים, כתוב במפורש בתורה.

ברית של אב - מקור המושג

מאיפה, הרבה שנים היה לי קשה, מאיפה רש"י לקח ברית של אב? הרי יש כל מיני סוגים של ברית. יש ברית של אברהם ואבימלך, שנקרא גם כן ברית. ויש של יעקב ולבן, גם כן שניהם עשו ברית. איפה יודעים לקרוא ברית? אז מאיפה יודעים שברית מילה זה ברית של אב? אז חיפשתי, חיפשתי בחז"ל, במדרשים, לא מצאתי, הרבה שנים לא מצאתי.

עד שיום אחד למדתי גמרא במסכת עבודה זרה, שהגמרא מביאה שיש כמה סוגים של עבודה זרה. יש עבודה זרה על היד, ויש עבודה זרה לנייד. יש כל מיני סוגים של, יש אומרים שצריך צדיק. ואומרת הגמרא, שהייתה בזמן שהייתה איזה עבודה זרה שקראו לה בעל ברית.

ומה הייתה העבודה זרה הזו? שהיו לוקחים זה היה להם מאוד נייד, זה היה להם בתוך הכיס, והיו שמים את זה בכיס, וכל פעם שהיו נזכרים בזה, היו לוקחים את זה, מנשקים. אז אומר רש"י, למה עבודה זרה הזו נקראת בעל ברית? שברית זה לשון אב ובכי. כך אומר רש"י.

משמעות עמוקה של ברית

או! אז עכשיו הבנתי, שבעצם ברית זה אב ובכי. זה ברית כמו שכתוב במיכה, יש אשת בריתך, אשת נעוריך.

אז ברית זה בעצם להיות אחד, להיות ביחד. רק מה? שלעצם בן אדם, לפעמים יש אצל הגויים יש ברית, אצל הנוח יש ברית, גם אצל לבן וגם אצל אבימלך. זה וזה ברית. אבל לא לגמרי מושלם.

הרמב"ם מביא דבר מאוד מעניין, ששם תמיד כתוב שאכלו לחם, גם אצל אבימלך וגם אצל, גם אצל לבן, לבן כתוב פעמיים אכלו לחם. אז הרמב"ם כותב, למה מה הקשר? למה התורה מדגישה פה שאכלו לחם ביחד עם הברית? אז הוא אומר, אומר הרמב"ם, שזה לחיזוק אהבת הברית, חיזוק אהבת הברית. זאת אומרת, שבעצם ברית זה ברית של אהבה. קשר, קשר חזק מאוד.

מה גם, שילד נכנס לברית, זה קשר של אב וריבונו של עולם. אז בעצם המילה ברית זה קשר בנוסף לזה, מתוך האהבה הקדוש ברוך הוא נותן לנו ארץ ישראל, בזכות הברית. אבל עצם המהות של ברית זה ברית של אב. אז אחרי שהילד התינוק הוא נכנס לברית, יש לו עכשיו, תמיד הקדוש ברוך הוא אוהב את כל הברואים שלו.

אבל מי שנכנס לברית, יש לו עכשיו ברית של אב, בנוסף.

מברית מילה לבר מצווה

עכשיו, זה התחלת הסולם. כשילד נולד, ואז נכנס לברית, הוא כבר עולה, ויש לו קשר עם הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. הבר מצווה זה כמו הנישואין. המשנה מביא שמצווה על האדם לעשות סוכת ביום שנכנס לגיל מצוות, כיוון שנכנס לחופה.

צריכים לעשות מסיבה כמו חופה, כמו חתונה. מאיפה המקור של המשנה ברורה? המקור של המשנה ברורה זה באמת ממגן אברהם, שהמגן אברהם מביא את הזוהר הקדוש, שהזוהר הקדוש דורש את הפסוק שכתוב בשיר השירים, יום חתונתו ויום שמחת ליבו. עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ויום שמחת ליבו. צאנה וראינה בנות ירושלים במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ויום שמחת ליבו.

אז הפסוק הזה, עכשיו הפשט של הפסוק זה הולך על מתן תורה. ככה רש"י מביא מה שמובא במדרשים, תענית. יום חתונתו זה יום מתן תורה. אבל הזוהר הקדוש אומר, זה יום הבר מצווה.

שבעצם זה אותו דבר. שמה שכלל ישראל קיבלו את התורה במעמד הר סיני ואמרו נעשה ונשמע, היום של נעשה ונשמע של כל ילד וילד וכל בחור, כל חתן בר מצווה, זה היום של נעשה ונשמע. זה יום חתונתו, כמו שבמתן תורה הייתה חתונה בין כלל ישראל לריבונו של עולם. אז עכשיו, וזה עטרה שעטרה לו אמו, אמו זו כנסת ישראל, היום החתונה של שלמה, של מלך שהשלום שלו עם כל יהודי ויהודי זה יום הבר מצווה.

לכן צריכים לעשות מסיבה כמו חתונה. זה המגן אברהם, זה הזוהר הקדוש שהמגן אברהם מביא. זאת אומרת, שאנחנו עכשיו עלינו מהברית מילה, הברית של אב, אנחנו מגיעים לברית כמו החתונה של ריבונו של עולם, כל שיר השירים, חסוסי, ליוסי, ליונתי, לאחוותי, הכל הולך עכשיו לילד בר מצווה, אמא בר מצווה, וזה יום החתונה ולכן אנחנו עושים מסיבה כמו חתונה. וזה באמת עניין הבר מצווה.

המדרש על "בעטרה שעטרה לו אמו"

רק, יש, לפני שאני מסיים, יש איזה משהו יפה מאוד על הפסוק הזה. אחזור לכם. שבדרך כלל רש"י מביא פירוש של הפסוק של המדרש. ופה רש"י מביא את כל המדרש, כמעט את כל המדרש. על הפסוק צאנה וראינה בנות ירושלים במלך שלמה.

אמר רבי שמעון בר יוחאי לרבי אלעזר ורבי יוסי, איפה שמעתם להוכיחו? מה זה אמי? מה פירוש אמי? בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ויום שמחת לבו. מה פירוש אמו? איפה מצינו שכנסת ישראל נקראת אמא לשכינה הקדושה? אמא? מה זאת אומרת? איפה מצינו כזה ביטוי שכלל ישראל נקראת אמא? זה מה שודאי שמעתם מהרב יוחאי, שאל את רבי אלעזר ורבי יוסי. אז רש"י מביא. אז הוא אמר לו כן, שמעתי מאבא שלי פשט בפסוק.

משל למלך שהייתה לו בת יחידה, והיה מחבבה עד מאוד וביותר. ולא זז מלחבבה עד שקרא לה בתי. אחר כך, ולא זז מלחבבה עד שקרא לה אחותי. ולא זז מלחבבה עד שקרא לה אמי.

הוא מביא פסוקים. אמר רבי שמעון, ונושקהו על ראשו וכולי. רש"י אומר, אמר רבי שמעון ונושקהו על ראשו וכולי. אז אם פותחים את המדרש, המדרש מסיים, אמר רבי שמעון, ונושקהו על ראשו ואמר, אילמלא באתי לעולם רק לשמוע הדבר הזה, דייני.

זה הלשון של המדרש.

הסולם של אהבת השם

אז מה רבי שמעון כל כך אמר פשט יפה רבי שמעון? מה רש"י מביא איזה מדרש מפליא פלאים. אז יש גאון, הגאון בפירושו על שיר השירים מביא את המדרש, והוא אומר, שילד כשהוא לומד אצל הרבי שלו, אז הקדוש ברוך הוא אוהב אותו כמו בת יחידה. כשהוא תלמיד אצל הרבי, הקדוש ברוך הוא אוהב אותו כמו בת יחידה. כשהוא גודל, הוא לא צריך עוד את הרבי, אז לא רק הקדוש ברוך הוא אוהב אותו כמו בת יחידה, אלא בת יחידה וגם אחות.

ו... אומר הגאון, כאשר הוא גודל עוד יותר, והוא מחדש בתוך התורה בעצמו, עד שהקדוש ברוך הוא אומר דברים בשמו, אומר הלכה בשמו, אז הוא בגדר של אמא, שמניקה כביכול הקדוש ברוך הוא אוהב לא רק כמו בת יחידה, ולא רק כמו אחות, אלא כמו אמא. ככה אומר הגאון, פשט במדרש הזה. יפה מאוד, יפה מאוד.

זאת אומרת, יש פה סולם, סולם, שהבר מצווה נמצא ברחמים האלוהים נמצא, יש פה סולם של אהבה, שאפשר לגדול ולגדול ולגדול ולהגיע לעוד יותר אהבה שהריבונו של עולם אוהב אותו, עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר.

"כדאי לבוא לעולם"

אבל יש לי קושיא. יש לי קושיא. למה אילמלא באתי לעולם אלא לשמוע הדבר הזה דייני. למה רב שמעון צריך לבוא לעולם? אי אפשר לשמוע פשט כל כך טוב בפסוק ולא להסכים? למה, למה צריכים להגיע, אילמלא באתי לעולם אלא לשמוע הדבר הזה, למה? למה צריכים להגיע לעולם? התשובה היא, האם המלאכים מכירים מה זה האהבה של אבא לבת יחידה? המלאכים מבינים מה זה המרגישים, מכירים מה זה האהבה של אח לאחות? האם המלאכים מכירים מה זה האהבה של אמא, של בן לאמא שלו? המלאכים לא מכירים.

אילמלא לא באתי לעולם אלא לשמוע הדבר הזה דייני, כדאי לבוא לעולם הזה, להכיר את האהבה, את האהבה שקיימת פה בעולם הזה, כדי להגיע להכרה מה, כמה הקדוש ברוך הוא אוהב מי שלומד תורה. תלמיד חכם. את האהבה של ריבונו של עולם לברואים, לא מכירים, מלאכים לא מכירים, אנחנו מכירים. אנחנו יכולים להכיר.

ובשביל זה כדאי, אילמלא באתי לעולם אלא לשמוע הדבר הזה דייני. כדאי להגיע לעולם הזה, אנחנו נמצאים, אין טובו רואה פני גיהינום ורואה פני גן עדן, אלא ידיעה זו לעולם, להכיר ריבונו של עולם. בשביל זה אנחנו פה בעולם הזה. והמלאכים לא.

המלאכים לא מסוגלים, אנחנו מסוגלים. ולכן אמר רבי שמעון בר יוחאי, כדאי, כדאי, אמר ונושקהו על ראשו ואמר אילמלא באתי, לשמוע בעולם, לשמוע הדבר הזה דייני.

ברכת סיום

אז אנחנו מברכים את הבר מצווה, שימען, נפתלי שימען, ואת הרך הנולד, מאיר ישראל, שבעזרת השם הם עכשיו בהתחלת הסולם, והקדוש ברוך הוא כבר אוהב אותם הרבה הרבה, כבר ברית של אבו, וכבר כמו בת יחידה, שריבונו של עולם מסתכל על הבר מצווה כמו בת יחידה. אבל יש אפשרות להמשיך הלאה, לא רק בת יחידה, גם בת יחידה ואחות כשהוא לומד ביחד, לא צריך את הרבי שלו, הוא יכול ללמוד לבד. ואז כשהוא יחדש חידושים, וריבונו של עולם יגיד בעזרת השם חידושים בשמו, אז הוא יהיה בנוסף לכל הקודם, גם כן אהבה כמו אמא.

ובעזרת השם, יהיה לריבונו של עולם הרבה הרבה הרבה נחת ממנו, מהאח שלו, הרך הנולד, בעזרת השם. אמן. שכוייח.

← עוד במאמרים תורניים · אתר הקול החמישי