הגמרא במסכת מגילה מביאה דין מעניין וחידוש מפתיע:
"אמר רבי חלבו אמר רב לבירא: חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום"
(מגילה ד, א)
אבל מהיכן למדו זאת? הגמרא מביאה מקור מפתיע:
המקור: "שנאמר 'למען יזמרך כבוד ולא ידום, השם אלוקי לעולם אודך'"
אבל לא ברור כלל! היכן כתוב כאן לקרוא בלילה? והיכן כתוב כאן יום? לא כתוב פה לא יום ולא לילה! כתוב רק "יזמרך כבוד ולא ידום" - איך מכאן יום ולילה?
רש"י מבאר:
רש"י: "יזמרך כבוד" - ביום, "ולא ידום" - בלילה.
אך רש"י לא ביאר לנו למה דווקא "כבוד" זה יום ולמה "לא ידום" זה לילה.
בפרשת השבוע, פרשת שמיני, אנו קוראים על האסון הכבד שקרה לאהרון הכהן:
"ביום הא' בניסן, ביום חנוכת המשכן, מתו שני בניו של אהרון - נדב ואביהו"
(ויקרא י, ב)
ומה עשה אהרון כאשר מתו בניו?
"וידום אהרון"
(ויקרא י, ג)
אהרון קיבל את הכל בשתיקה ובאהבה! שתק וקיבל את הדין באהבה.
ספר החרדים (מצוות עשה, פרק א', אות לא) מבאר שזוהי מצוות עשה מהתורה:
מצוות עשה: להצדיק הדין על המאורעות - בין בגופו, בין בבניו, בין בממונו. שנאמר "וידעת עם ללבבך כי כאשר ייסר איש את בנו, השם אלוקיך מיסרך" - ויקבל זה בליבו, ויקוף ראשו וישתוק, שנאמר "וידום אהרון".
אז אהרון הוא סמל קבלת הדין באהבה - וזה מצווה ישירה מהתורה!
אבל יש עוד מצוות עשה נוספת, וזה חלק עיקרי ממצוות "ואהבת את השם אלוקיך בכל מאודך" - ודרשו חז"ל "בכל מידה ומידה שמודד לך, בין טובה ובין ייסורים" - לקבל בשמחה!
א. "וידעת כי כאשר ייסר איש את בנו" - שהייסורים הם מאהבה
ב. "ואהבת את השם אלוקיך בכל מאודך" - לאהוב גם בייסורים
וזה היה אהרון הכהן שקיבל את הדין באהבה, ובזכות זה זכה ושרתה עליו השכינה!
יום אחד הגיע חתנו של האדמור מרדומסק לאדמור מקוצק, ושאל אותו האם יש לו ורט נפלא לספר מהאדמור מרדומסק.
אמר לו דבר נפלא: "כתוב על אהרון הכהן 'וידום אהרון' - שהוא שתק וקיבל את הדין באהבה. אמר האדמור מרדומסק: אבל יש מעלה יותר גדולה מזו!"
"על דוד המלך נאמר 'למען יזמרך כבוד ולא ידום' - אפילו בשעה שראוי להיות דומם, בשעה שיש ייסורים וכדומה שראוי להיות דומם, 'אני ולא ידום' - אני אמשיך לשיר לך גם כאשר באים עלי ייסורים!"
זו הייתה מעלת דוד המלך - שהיה שר לקדוש ברוך הוא גם בטוב וגם ברע!
"חסד ומשפט אשירה לך השם אזמרה"
(תהלים קא, א)
הוא היה שר בין חסד ובין משפט - דוד המלך שר לקדוש ברוך הוא תמיד! ועל זה נאמר "למען יזמרך כבוד ולא ידום".
עכשיו אנחנו מבינים נפלא מאוד איך רואים מהפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום" שצריך לקרוא את המגילה בלילה וביום!
עיקרון יסודי: יום תמיד רומז לחסד, לילה רומז לייסורים
כך גם אומר רש"י לפסוק "ובלילה שירו עמי" - מה זה בלילה? בשעת צרה וייסורים, גם אז תשירו לבורא עולם!
"למען יזמרך כבוד" - כאשר נגלה כבוד השם בעולם, אני אזמר לך. מתי זה? יום - בחינה של אור וגילוי.
"ולא ידום" - בשעה שראוי להיות דומם, מתי זה? לילה - גם אז אני אשיר לך, גם אז אני אודה לבורא עולם!
המשיך דוד: "השם אלוקי לעולם אודך" - היות ואודה לך גם שטוב לי וגם שרע לי, בין "השם" ובין "אלוקים" - אודה לך. אם כך, לעולם אני אודה לך!
זו הייתה מעלת דוד המלך: מתוך שהיה מודה לקדוש ברוך הוא כל חייו, אז היה לו אמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא עושה כל מעשיו רק לטובת האדם!
העיקרון: דוד המלך האמין באמונה שלמה שגם כאשר באים עליו ייסורים - זה רק לטובתו! ממילא יכול לשיר ולהודות לקדוש ברוך הוא גם כאשר רע לו.
ונסיים בסיפור נפלא שהיה לא מזמן, שמראה איך גם אנחנו אם לא רואים, הקדוש ברוך הוא ודאי עושה איתנו טוב. ממילא אפשר להודות לקדוש ברוך הוא ולהשיר לו ולהגיד מזמור לתודה גם על הייסורים!
הבעיה: היה מנהל תלמוד תורה פרטי שצריך להשיג הרבה כספים להחזיק את התלמוד תורה. הוא נסע לחוץ לארץ לאסוף כסף.
הקשיים: נסע לדרום אמריקה - לא הצליח. נסע לצפון - לא הצליח. אמרו לו: "נסה לשוודיה, שם יש יהודי אחד, אולי הוא יתן לך."
העיכוב ש"הרס" הכל: קבע פגישה עם אותו יהודי, נסע לשם והיה פקק עצום בדרך! הוא איחר בארבע וחצי שעות את מועד הפגישה. להגיע למשרד כבר לא היה שייך.
הפתרון החלקי: אמרו לו: "לך תפגש אותו בבית הקפה במרכז העיר." הוא מגיע לשם ואומר: "נסעתי לפגוש אותך ארבע וחצי שעות." שמע את זה אותו יהודי: "מה טוב! בוא נשמע מה אתה מספר."
התוצאה הקטנה: סיפר על תלמוד התורה שלו, על איך הוא מחזיק עמוד תורה גדול והכל. שמע אותו יהודי ונתן לו 600 פרנק. אמר לו: "אשמח לחשוב לעשות איתך עוד." זהו.
הבעיה הגדולה: הוא נסע משם לשדה התעופה. במטוס הוא פוגש שני יהודים - מוכרי קופסאות שימורים. שואלים אותו מה עושה פה יהודי? סיפר להם שהוא מחר צריך לשלם חובות 50 אלף שקל, ובעזרת השם כרגע אין לו אומנם, אבל בעזרת השם מחר יהיה.
הציניות: מסתכלים עליו: "איך אתה חושב שיהיה לך? מ-600 פרנק מאיפה יהיה לך 50 אלף שקל?" הוא אמר: "אם אני צריך, בורא עולם ישלח. מה אתם דואגים?" צחקו אותם יהודים: "איזה יהודי מוזר זה! מה הוא חושב, מאיפה ישלח לו הקדוש ברוך הוא פתאום 50 אלף שקל?"
הנס הגדול: טוב, הם צוחקים והוא מודה לקדוש ברוך הוא תמיד. עוד לפני שהספיק לנחות, הוא מקבל הודעת SMS (יש לו פלאפון מאושר מיוחד לנסיעות לחוץ לארץ) - שולח לו אותו עשיר שהוא היה אצלו קודם: "מצאת חן בעיני והחלטתי לתת לך 50,000 שקל" - בדיוק אותו סכום!
ההכרה: במטוס אומר הוא, מראה להם: "אתם רואים? אם בורא עולם רוצה - שולח מן השמים גם היום!" מראה להם: "הנה קיבלתי! ברוך השם, הגיע והוא מכניס ישר לחשבון 50,000 שקל למחר."
הגילוי המפתיע: הגיע לארץ. כשהוא בא לארץ, שאלו אותו: "איפה היית?" סיפר: "הייתי אצל היהודי הזה." אמרו לו: "היהודי הזה?! מה הלכת אליו? הוא בכלל לא תורם כלום!"
המסקנה המדהימה: אמר אותו מנהל תלמוד התורה: "ראו כמה נפלא! אם הייתי יודע שלא תורם, בכלל לא הייתי נוסע. ואם לא היו פקקים בדרך, הייתי מגיע למשרד שלו בזמן, פוגש אותו כמו כל עשרות יהודים שהוא פוגש, אמר לו כמה שקלים וזהו. זה אבד!
אבל היה פקק בדרך, הגעתי למקום אחר, ישבתי איתו הרבה זמן, וכך ברוך השם זכיתי לסכום גדול! כי כל הצרות לא רק שהם לא צרות - הם המקור להביא את כל הישועות!"
1. שתי דרגות בקבלת הדין:
2. הקשר לקריאת המגילה: "יזמרך כבוד" ביום (בטוב), "ולא ידום" בלילה (גם ברע) - להודות תמיד!
3. העיקרון היסודי: אם נודה לקדוש ברוך הוא על הייסורים, אנחנו גם נזכה לראות בחוש איך הטוב גם בגלוי.
4. הלקח המעשי: כל הצרות לא רק שהם לא צרות - הם המקור להביא את כל הישועות!
המסר המרכזי: השם יזכנו שנזכה למעלת דוד המלך - "למען יזמרך כבוד ולא ידום", ובלילה שירו עמי! לצאת מפורים ללמוד לקרוא את המגילה גם בלילה, גם בשעת צרה וייסורים, כי על ידי כך נזכה ל"ונהפוך הוא" - וכל הרע לא רק שהוא לא רע, אלא הוא יביא את הטוב בעזרת השם!