🙏 הודיה לבורא עולם שזיכה אותנו להיכנס לארגון החשוב והיקר "כל תודה"! תודה לרב הראשי של התוכנית שעזר להיכנס לכך.
השבועות האחרונים למדנו בפרשת השבוע על המשכן ועל כלי המשכן. השבוע אנחנו מתחילים בספר ויקרא ללמוד על עבודת הקרבנות. מה הקשר בין עבודת הקרבנות לבין ההודיה?
מדוע לא אומרים את ברכת כהנים מיד אחרי ברכת "רצה" (ברכת העבודה) בתפילת העמידה?
לכאורה היה יותר מתאים לומר ברכת כהנים בברכה ה-18 אחרי ברכת העבודה, כמו שלומדים מהפסוק: "אחרי שאהרן הקריב את העולה והחטאת - אז הוא בירך את העם"
למה ברכת כהנים מופיעה דווקא אחרי ברכת ההודיה ולא אחרי ברכת העבודה?
תשובת הגמרא: "מכיוון שהעבודה והודיה חד מילאי" - כלומר הם דבר אחד!
לכן ראוי שברכת העבודה וברכת מודים (ברכת ההודיה) יהיו סמוכות זו לזו.
רש"י בדיבור המתחיל "חד מילאי": "הסודה עבודה של מקום הוא"
מה הפשט ברש"י? מה הפשט בזה שההודיה היא עבודה של מקום?
איזה עבודה יש בהודיה? ומה עניינה של העבודה הזאת?
היסוד לתרץ כך נמצא במהר"ל ב"נתיבות עולם - נתיב העבודה":
למה התפילה נקראת "עבודה"?
הרי כתוב: "ולעבדו בכל לבבכם - זו תפילה"
לכאורה התפילה מלאה בבקשות שאנחנו מבקשים עבור עצמנו ולטובתנו - לא מתאים להגדיר את התפילה בשם "עבודה"!
המשל: כמו שעבד הוא כל כולו ממונו של האדון שלו, שייך לאדון שלו, והוא תלוי באדון שלו...
כך גם בתפילה: כאשר אדם מבקש מהקדוש ברוך הוא את מה שהוא צריך - בכך הוא מכיר ומראה שהוא תלוי בהקדוש ברוך הוא!
העיקרון: הוא לא יכול להסתדר לבד, הוא לא יכול להביא לעצמו את מה שהוא רוצה או צריך - אלא רק על ידי מה שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא!
כאשר האדם מכיר שהוא לא יכול להשיג בעצמו לבד שום דבר - הוא לא תלוי בעצמו אלא הכל תלוי בהקדוש ברוך הוא.
זו העבודה שאדם עושה בתפילה - על ידי הבקשות שהוא מבקש הוא נעשה תלוי בהקדוש ברוך הוא.
אומר המהר"ל שזה גם כן העניין של הקרבנות:
אדם שמקריב קרבן - הוא מוסר את ממונו להקדוש ברוך הוא. וגם זה נקרא שהוא מוסר את עצמו להקדוש ברוך הוא.
כמו שהרמב"ן כותב: הקרבן הוא בעצם תחליף למה שהאדם בעיקרון היה צריך להקריב את עצמו לקדוש ברוך הוא!
אלא שבן אדם לא יכול להקריב את עצמו, כי אז הוא לא יוכל לעבוד את ה'...
העניין המשותף:
כל שלושת הדברים - תפילה, קרבנות והודיה - מביאים את האדם לאותה תוצאה:
הכרה שהוא תלוי בהקדוש ברוך הוא ולא בעצמו!
לכן הם נקראים כולם "עבודה" - כי זוהי עבודת האדם: להכיר בתלותו המוחלטת בבורא העולם.
השאלה: מדוע ברכת כהנים מופיעה אחרי ברכת ההודיה ולא אחרי ברכת העבודה?
התשובה: כי "העבודה והודיה חד מילאי" - הם דבר אחד!
הסבר המהר"ל: תפילה נקראת עבודה כי האדם מכיר בתלותו בה'.
קרבנות: גם כן עבודה - האדם מוסר את עצמו (ממונו) לה'.
הודיה: גם כן עבודה - הכרה בטובות שקיבל מה'.
המשותף: הכרה שהאדם תלוי בהקדוש ברוך הוא ולא בעצמו!
יהי רצון שנזכה לעבודה אמיתית בכל תחומי חיינו!