"ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובות אשר צבאו פתח אהל מועד"
מה הם "מראות הצובות"? ומי הן אותן נשים "אשר צבאו פתח אהל מועד"? תרגום יונתן מביא לנו פירוש מעניין ומעמיק על כך.
תרגום יונתן: "ועבד ית כיורא די נחשא ואת בסיסיה די נחשא במחזיתא דנשיא צדיקתא דהוו מצטבען קדם פתחא דמשכנא ומשבחן ומודן לגבור עלמא ואילידן בנין צדיקיא בזמן דמצטמעון"
"ועשה את הכיור של נחושת ואת בסיסו של נחושת ממראות נחושת של נשים צנועות שבאו להתפלל לפתח אהל מועד, והיו עומדות ומשבחות לקדוש ברוך הוא ומודות לבורא עולם ויולדות בנים צדיקים."
השאלה המרכזית: מי הן הנשים האלה? מדוע נקראות "צובות"? ולמה דווקא מהמראות שלהן נבנה הכיור?
הן נקראות "צובות" כי הן דומות לצבא במלחמה. הן נלחמו מלחמת נפש בתאוותיהן!
במקום להתעסק בתכשיטים ועסקי העולם הזה, כל עיסוקן היה לשבח ולהודות לה'. אותן נשים עשו צבא מלחמה עם התאווה, ובמקום להתעסק בענייני עולם הזה - הן התעסקו בלהודות ולשבח את הקדוש ברוך הוא.
התוצאה: בזכות עבודת ההודיה שלהן - זכו לילדים צדיקים! ומהתרומה שלהן נבנה דווקא הכיור.
מדוע דווקא מהתרומה של אותן נשים בנו את הכיור? התשובה טמונה במטרת הכיור עצמו.
"ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' להשמיע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך"
למה אני רוחץ בניקיון כפי? בשביל שאוכל להשמיע בקול תודה!
רחיצת הידיים מקדשת את האדם - עושה אותו קדוש. והפסוק אומר: "וקדושים בכל יום יהללוך סלה".
אדם שקדושה שורה עליו - הוא יכול להודות לקדוש ברוך הוא. זהו הטעם שבכל בוקר אנו נוטלים ידיים!
"היות ובבוקר מוטלת עלינו עבודת ההודיה - להודות לקדוש ברוך הוא שעשנו בריאה חדשה, לכן צריכים להתקדש כמו הכהן שנכנס למקדש. ולכן אנו נוטלים ידיים מן הטלה וכלי כדי להתקדש לעבודת ההודיה."
הרעיון המרכזי: אותן נשים עסקו בהודיה ותשבחות → מהתרומה שלהן בנו את הכיור → הכיור מטרתו לקדש את הכהן לעבודת ההודיה.
למה כשאדם קם בבוקר נשארת לו טומאה דווקא בידיים?
הידיים מייצגות את "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" - האדם חושב שהוא עושה הכל בכוח עצמו. זוהי הטומאה ששורה על הידיים.
כאשר אדם נוטל ידיו - הוא מקדש את ידיו. כמו שנאמר על משה: "ויהי ידיו אמונה".
הידיים מתמלאות באמונה שהכל הקדוש ברוך הוא עושה! ואז יכול האדם להודות לקדוש ברוך הוא בכל ליבו.
העיקרון: כאשר האדם חי שבורא עולם עושה את כל הדברים - אז הוא יכול להתקדש ולהודות לקדוש ברוך הוא.
הכיור נבנה ממראות הצובות - מנשים שעסקו בהודיה ותשבחות לה'.
אותן נשים זכו לילדים צדיקים - בזכות עבודת ההודיה שלהן.
הכיור מטרתו לקדש את האדם - והקדושה מביאה להודיה.
הידיים מייצגות כוחי ועוצם ידי - כאשר אדם מקדש ידיו, הן מלאות אמונה והודיה.
יהי רצון שנזכה כולנו להתקדש לעבודת ההודיה!