שנראה כל אחד מעלת חבירנו, פרשת קדושים

שלום וברכה לכל המאזינים. היום יום רביעי, ז' אייר תשע"ז.

לפני שנתחיל בשיעור, נספר לכם על מעשה ניסים ממש שהיה אתמול בקול תודה. הרב שמסר את השיעור סיפר סיפור נפלא על הרב שך הרבני זכר צדיק לברכה, שהיה חולה במחלת הטרשת. אני מכיר מישהו בעירי שחלה במחלת הטרשת והחזיק ארבע-חמש שנים עד שנפטר לבית עולמו. זוהי מחלה שבה הגוף עובר ניוון שרירים, ואז אדם נפטר. והנה הרב שך הרבני החזיק שלושים שנה - זה לא בקנה מידה רגיל.

והכל בזכות מה? בזכות שהיה יהודי שמח, תמיד רואה חסדי השם, תמיד רואה כמה טוב יש לו. כך היה בשיעור של אתמול. והמעשה ניסים היה שבאותו יום בדיוק, במדור "סיפורי הישועות", הקליט יהודי מסוים גם סיפור על הרב שך הרבני - איך תמיד היה שמח, תמיד רואה את "החצי כוס וודקה", כמו שהוא הביא שם. כל דבר הוא העריך.

ובלי קשר אחד לשני, שניהם הרגישו צורך לספר על הרב - כמה היה רואה את מעלת חברו, היה רואה תמיד את הטוב בכל אדם ואדם. וגם אצל הקדוש ברוך הוא ראה את היופי ואת החסדים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו. רואים מכאן דבר נפלא - שעל ידי הודיה, על ידי שאתה רואה את החסד, אתה יכול ממש להאריך חיים.

ישנו פסוק נפלא שתמיד נהנה ממנו, זה וורט יפה שאומרים בשם האר"י ז"ל. כתוב בפסוק: "ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך". אומרים דבר נפלא בשם האר"י ז"ל, שהקדוש ברוך הוא רמז לנו איך הוא הופך את הקללה לברכה. מהו הדבר שגורם להפוך את הקללה לברכה? "ויהפוך" - אבל איך הוא הפך? אומר: תיקח את המילה "קללה", תהפוך אותה ותבין איך הקללה נהפכת לברכה. "קללה" כותבים ק', ל', ל', ה'.

תקרא את זה הפוך, יצא לך "הלל ק'". על ידי שמהללים את הקדוש ברוך הוא מאה פעם ביום, שמודים ומשבחים - כל הקללות נהפכות לברכות, כל הצרות, כל הייסורים, כל המחלות, הכל נהפך לברכה. וכבר הובא בזקנים בעלי תוספות ש"מודים" בגימטריה מאה, מלמד אותך שמי שמודה לקדוש ברוך הוא כראוי, הרי זה כאילו בירך מאה ברכות ביום.

כך מובא בזקנים בעלי התוספות. והעיקר הוא לדעת, "ויהפוך ה' לך את הקללה" - איך הוא הפך? על ידי שמודים לקדוש ברוך הוא.

והנה היום, ברוך השם, יש לנו יום רביעי. והזכרנו את המילה "הילולים", ונפלא שבפרשת השבוע יש לנו גם באמת את הפסוק, את המושג "ארבע" בהודיה. כתוב בפרשת השבוע: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'". "שלוש שנים יהיה לכם ערלים, ובשנה הרביעית מודים ומהללים". הנה המספר ארבע והודיה גם בפרשת השבוע.

מובא במדרש תנחומא: "ילמדנו רבנו, מניין התקין לברך על המזון? שנאמר: 'ואכלת ושבעת וברכת'". הרי לאחריו. לפני המזון מניין? שנה רב חייא בשם רבי עקיבא: "'קודש הילולים לה'' - מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו". "הילולים" - פעמיים מהללים את הקדוש ברוך הוא. אמר הקדוש ברוך הוא: "כשם שאני זקוק להוריד גשמים ולהשיב רוחות ולהוריד טללים, אף אתה זקוק לברכני".

וזה הולך בהתניה: אם אנחנו מקיימים את הפסוק "לה' הישועה על עמך ברכתך סלה" - אם אנחנו מודים ומהללים, הקדוש ברוך הוא מביא ישועות.

שיעורים נוספים על פרשת קדושים תוכלו לשמוע כאן במדור הזה: 184 - "מפני שיבה תקום", 185 - "טעם מצוות הנחת פאות הראש".

ונעבור לעוד דבר נחמד, ובזה נסיים: דבר נפלא. שאלתי יהודי יקר: "תגיד, כיצד זוכים לקיים את המצווה הגדולה מפרשת השבוע?" בפרשת השבוע יש לנו מצווה גדולה מאוד. יש אומרים שלכן הפרשה נאמרה בהקהל. "הקהל", כמו שרש"י מביא בתחילת הפרשה, מפני שיש בה את המצווה הגדולה שהלל אמר עליה שהיא כל התורה כולה. בא הגר להלל, אמר: "למדני את כל התורה כשאני עומד על רגל אחת". אמר לו: "מה דעלך סני" (מה ששנוא עליך), דהיינו מצוות "ואהבת לרעך כמוך". זוהי כל התורה כולה, "ואידך זיל גמור" (והשאר לך ולמד).

שאלתי יהודי יקר: "תגיד, איך זוכים ל'ואהבת לרעך כמוך'? מה עושים?" הוא אמר לי: "דע לך, הדרך להגיע למצווה הזאת היא לראות את הטוב והיופי שיש בזולת, להסתכל על הדברים הטובים שיש בו ולהתמקד בהם. על ידי זה זוכים לקיים 'ואהבת לרעך כמוך'".

וכך מפורש ברמב"ם, הלכות דעות פרק ו' הלכה ג': "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'". ותשמעו את המשך הרמב"ם - הרמב"ם לא מפרט שום דבר חוץ מדבר אחד שהמצווה הזאת צריכה לעשות בקום ועשה: "לפיכך צריך לספר בשבחו". כל השאר שהרמב"ם מונה שם זה "לא תעשה": "ולא לחוס על ממונו", "ולא לכבד את עצמו" וכולי. אבל מה צריך לעשות? לספר תמיד בשבח האדם, תמיד לחפש, לראות את המעלות של השני, לראות את היופי.

וזה בדיוק מה שאנחנו מתעסקים בו תמיד - "קו ההודיה לה'", לראות את הטוב שבבריאה ולראות את הטוב שבכל אדם. ולא לחינם אמר הלל לגר שזוהי כל התורה כולה.

הרי כל מי ששואל את עצמו (וכבר רש"י במקום עמד על השאלה הזאת) - למה זה "כל התורה כולה"? זו רק מצווה אחת. או נגיד כל "בין אדם לחברו", זה רק חצי. אלא דבר פשוט: אם אתה מתרגל לראות את הטוב בזולת, אתה מתרגל גם לראות את הטוב שבבריאה, אתה מתמלא באהבת השם, וממילא יש לך את כל התורה כולה.

לראות את הטוב שבשני גורם לראות את הטוב שבעולם, גורם לאהוב את הקדוש ברוך הוא ולאהוב את הזולת, וזוהי כל התורה כולה.

ועד כמה אדם יכול להגיע בזה? אספר לכם סיפור מצחיק ששמעתי היום. היה אדם בשבת שבע ברכות. באמצע הדרשה שמסר אחד המסובים שם, נפלו לחתן המפתחות של החדר שהיה להם. החתן לא רצה להפסיק באמצע הדרשה וחיכה עד סוף הדרשה. לאחר מכן הוא שכח, ואחרי ברכת המזון כשהוא רצה ללכת לחדר שלהם, הוא נזכר שאין לו מפתח. אוי אוי אוי, לא נעים, מה תגיד הכלה? רק התחתנו, וכבר אין מפתחות?

טוב, חשב מה לעשות. חיפש, חיפש, כולם חיפשו, הלכו פה ושם, חיפשו - אין מפתחות. פתאום נזכר אחד מהאורחים שם שהילד שלו הסתובב באזור, והוא אוהב מאוד מפתחות. יש הרבה סיכויים שזה נמצא אצלו. הלך, חיפש אותו בגן ציבורי.

כמובן הוא יכל לגעור בו "למה לקחת" וכו'. אבל לא. הוא רואה שהמפתח נמצא אצל הילד בכיס, והוא אומר: "או! ידעתי שאתה מצאת! תמיד אתה מוצא את המפתחות! בוא תביא את זה לחתן והכלה, כמה הם ישמחו". הוא לוקח את הילד לחתן ואומר לו: "הנה, הוא מצא לכם את המפתחות". והילד הושיט בגאון את המפתחות לחתן.

ומאז, כל פעם שנאבד משהו בבית, האבא אומר לילד: "או! אתה תמיד מוצא! הנה, לך תמצא את המפתחות של האוטו שנאבדו" או כל דבר אחר שנאבד. וככה, במקום להפוך את הילד לפושע, הוא הפך אותו לאדם חיובי, אדם שמוצא תמיד דברים.

יהי רצון שנזכה כולנו לראות כל אחד מעלת חברינו, לראות את הטוב שבכל אדם, ומזה נעלה ונתעלה לראות את הטוב שבבריאה, את הטוב והיופי שברא לנו השם. נזכה לאהוב אחד את השני ולקיים מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

יום טוב, מלא שמחה והודיה.

נערך על ידי יהודה טאוב - מומחה לעריכת ותמלול שיעורי תורה על ידי בינה מלאכותית בצורה מאוד מדויקת.
לפרטים: 052-7139520