למה לא שותים כוס חמישית בליל הסדר?
פתיחה: תעלומת הכוס החמישית
שלום וברכה לכולם. היום בעזרת השם נעסוק בתעלומה מרתקת ועמוקה - תעלומת הכוס החמישית בליל הסדר.
כידוע, אחד הדברים המפורסמים ביותר בליל הסדר הוא שתיית ארבע כוסות. כאשר נשאל ילד מה מיוחד בליל הסדר, הוא כנראה יזכיר את ארבע הכוסות. אך האם שאלתם את עצמכם פעם - מדוע בדיוק ארבע כוסות? ומדוע אין כוס חמישית?
ועוד שאלה מעניינת - למה בכלל קוראים ללילה הזה "ליל הסדר"? איזה סדר מיוחד יש בו?
כפי שנראה, השם "ליל הסדר" מתייחס לסדר מדויק שקבעו חז"ל לשתיית ארבע הכוסות: - כוס ראשונה - על הקידוש - כוס שנייה - על האגדה - כוס שלישית - על ברכת המזון - כוס רביעית - על ההלל
אין לשתות את הכוסות "יאללה קדימה" בזה אחר זה ולהשתכר. יש סדר מדויק, ולכן נקרא שמו "ליל הסדר".
מקור ארבע הכוסות: לשונות הגאולה
בגמרא בבבלי לא כתוב מפורשות מדוע שותים ארבע כוסות. יש הרבה סיבות שנאמרו בספרים, למשל: - כנגד ארבע גלויות - כנגד ארבע כוסות שנאמרו בחלומו של שר המשקים של פרעה - ועוד טעמים אחרים
אך ההסבר המפורסם ביותר, שכולם מכירים, הוא שארבע הכוסות הן כנגד ארבע לשונות של גאולה. היכן מופיע הסבר זה? בתלמוד הירושלמי, שם נאמר שארבע הכוסות הן כנגד ארבע הלשונות שנאמרו בתורה בפרשת וארא: 1. "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" 2. "והצלתי אתכם מעבודתם" 3. "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" 4. "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים"
וכאן מתחילה התעלומה. הרי בהמשך הפסוקים מופיעה לשון חמישית: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'."
היכן הכוס החמישית? למה היא נעלמה?
התירוץ העממי: כוס של אליהו
הפירוש המפורסם בפי העם הוא שהכוס החמישית היא "כוס של אליהו". אבל בואו נבדוק - האם זה באמת כך?
מעניין לדעת שאין זכר ל"כוס של אליהו" בגמרא, במשנה, או בכתבי הראשונים! המנהג הזה התחיל רק לפני כ-300 שנה, והוא מופיע לראשונה אצל האחרונים. אין לו מקור קדום.
חיפשו בהגדות עתיקות מכל התקופות, ולא מצאו בשום הגדה קדומה זכר לכוס חמישית או לכוס של אליהו.
וגם אם נאמר שכוס אליהו היא הכוס החמישית - השאלה עדיין נשארת: מדוע איננו שותים אותה? הרי אם היא כנגד "והבאתי", למה להניח אותה על השולחן ולא לשתות אותה?
הבירור ההלכתי: האם יש עניין בכוס חמישית?
מבחינה הלכתית, האם יש בכלל מושג של "כוס חמישית"?
הרמב"ם כותב: "ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול... וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות." לפי הרמב"ם, יש מצווה (לא חובה) למזוג כוס חמישית.
לעומת זאת, השולחן ערוך כותב: "אחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין... אלא מים בלבד." כלומר, לפי השולחן ערוך אסור לשתות כוס חמישית!
הרמ"א מוסיף: "ומיהו אם צמא מאוד או תאב הרבה לשתות, יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול." כלומר, רק במקרה מיוחד של צמא רב, אפשר לשתות כוס חמישית.
לסיכום: - לפי השולחן ערוך: אסור לשתות כוס חמישית - לפי הרמ"א: מותר רק אם צמא מאוד - לפי הרמב"ם: יש מצווה (לא חובה) לשתות כוס חמישית
מנהג "כוס של אליהו" שנוהגים היום לא קשור להלכות אלו - אנחנו לא שותים אותה אלא רק מניחים אותה על השולחן.
תעלומה נוספת: הקול החמישי החסר
דבר מעניין נוסף: כפי שחסרה הכוס החמישית, כך חסר גם "הקול החמישי".
בפסוק בירמיהו (לג, י-יא) מתואר הזמן שבו תשוב ירושלים להיות מיושבת: "עוד ישמע במקום הזה... קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו".
יש כאן חמישה קולות: ששון, שמחה, חתן, כלה, והקול החמישי - "קול אומרים הודו". אך בנוסח שבע ברכות שאנו אומרים, מופיעים רק ארבעת הקולות הראשונים, והקול החמישי נעלם!
האם יש קשר בין העלמות הכוס החמישית והעלמות הקול החמישי?
הפסוק החסר בהגדה: מארמי אובד אבי
תעלומה נוספת: בהגדה של פסח אנו דורשים את פרשת "ארמי אובד אבי" מפרשת כי תבוא. המשנה בפסחים אומרת: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה."
אבל כשנסתכל בפרשה, נראה שאנחנו לא דורשים את כל הפרשה! אנחנו דורשים ארבעה פסוקים: 1. "ארמי אובד אבי וירד מצרימה..." 2. "וירעו אותנו המצרים ויענונו..." 3. "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו..." 4. "ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה..."
אבל יש פסוק חמישי שלא נדרש בהגדה: "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש".
הנה לנו שוב מספר חמש שנעלם!
התשובה העמוקה: פסח ושבועות כשני חלקי הגאולה
התשובה לכל התעלומות הללו היא אחת, עמוקה ויסודית:
חג הפסח וחג השבועות הם שני חלקים של הגאולה: - חג הפסח מסמל את היציאה מהגלות - את תחילת הגאולה - חג השבועות מסמל את הגאולה השלמה, שיש בה שני חלקים: - מתן תורה - כניסה לארץ ישראל
בליל הסדר אנחנו חוגגים רק את חלק א': את היציאה ממצרים. אסור לערבב את שמחת היציאה מהשעבוד עם שמחת הגאולה השלמה. לכן, אין לשתות כוס חמישית על "והבאתי" - זה שייך לחג השבועות!
כך גם הפסוק החמישי של "ויביאנו אל המקום הזה" - אינו נדרש בהגדה, כי הוא שייך לחג השבועות.
לפי הרמב"ן (שאינו מוזכר בשיעור אך ידוע), בקרבן תודה יש ארבעה סוגים של מצות, ועוד סוג אחד של חמץ. בליל הסדר, יש לנו שלוש מצות - כנגד שלושה סוגי המצות של קרבן תודה. והחמץ? החמץ שייך לחג השבועות, שבו מביאים את שתי הלחם - קרבן חמץ!
הבנת לשונות הגאולה
הנצי"ב מוולוז'ין מסביר שארבע לשונות הגאולה אינן סתם מילים נרדפות, אלא הן מייצגות ארבעה שלבים בתהליך היציאה ממצרים. ואלו הם:
- והוצאתי - הפסקת הסבל, אבל עדיין היו עבדים
- והצלתי - ביטול העבדות לגמרי
- וגאלתי - היציאה ממצרים, שחרור מוחלט
- ולקחתי - הפיכת עם ישראל לעם ה' במעמד הר סיני
את התהליך הזה אנחנו חוגגים בליל הסדר. שתיית יין מתאימה לחגיגה זו, כי יין הוא המשקה היחיד שהשמחה והאפקט שלו גדלים עם כל כוס נוספת.
אבל את השלב החמישי - "והבאתי אתכם אל הארץ" - חוגגים בחג השבועות, ולא בליל הסדר.
הסיבה העמוקה: ההכרה בחסדי ה' כתנאי לארץ ישראל
האור החיים הקדוש נותן תשובה מעמיקה עוד יותר לשאלתנו. הוא שואל: הקב"ה הבטיח "והבאתי אתכם אל הארץ" לדור יוצאי מצרים, אבל הם לא זכו להיכנס לארץ (למעט יהושע וכלב)! איך ייתכן שההבטחה לא התקיימה?
תשובתו מגלה את עומק הפסוקים. שימו לב שבין ארבע הלשונות הראשונות ללשון החמישית "והבאתי", מופיע פסוק ביניים: "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים".
זה אינו סגנון כתיבה רגיל. מה עושה הפסוק הזה באמצע?
אומר האור החיים: "והבאתי" - הכניסה לארץ ישראל - מותנית ב"וידעתם"! אם לא תכירו ותחוו באמת שה' הוא זה שהוציא אתכם ממצרים מתוך אהבה ודאגה לכם, לא תזכו להיכנס לארץ.
וזה בדיוק מה שקרה לדור המדבר. כאשר שמעו מהמרגלים על הענקים בארץ, הם פחדו ואמרו: "האם ה' הוציאנו ממצרים כדי להפיל אותנו בחרב?" - הם לא הפנימו באמת ש"ה' אלוקיכם המוציא אתכם"!
זהו לימוד עצום לדורנו: אם אנחנו רוצים לזכות להשלמת הגאולה, עלינו להכיר ולהודות על החלק הראשון שכבר קיבלנו. לכן, בליל הסדר אנחנו מתמקדים בארבע הלשונות הראשונות, כהכנה לזכייה בלשון החמישית בעתיד.
סיכום
כעת מובן מדוע אין שותים כוס חמישית בליל הסדר: 1. חג הפסח מוקדש ליציאה ממצרים בלבד 2. הכוס החמישית והפסוק החמישי שייכים לחג השבועות 3. יש חשיבות רבה להפריד בין שמחת היציאה מהגלות לשמחת הגאולה השלמה 4. הכרה והודיה על היציאה מהגלות הן תנאי לזכייה בגאולה השלמה
וכפי שמתואר בתהילים, לעתיד לבוא, כולם יאמרו "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" - זהו הקול החמישי המתאים לכוס החמישית, תפקידנו להכיר בחסדי ה' כהכנה לגאולה השלמה.
בעזרת השם, אם נדע להודות כראוי על הטוב שכבר זכינו לו - היציאה מהגלות - נזכה בקרוב לגאולה השלמה, בבניין בית המקדש וכל הטוב המובטח לנו.
נערך על ידי יהודה טאוב - מומחה לעריכת ותמלול שיעורי תורה על ידי בינה מלאכותית בצורה מאוד מדוייקת. לפרטים: 052-7139520