הסוגיות ההלכתיות של שתי הלחם

ב. האם כבשים מעכבים את הלחם?

המחלוקת במשנה

פסיקת ההלכה

• הרמב"ם פסק כר"ע - אין הכבשים מעכבים
• סתימת סוגיית התלמוד כדעת ר"ע
• הראב"ד חלק (אך ייתכן שזו טעות הדפוס)

ג. האם כהן מעכב בתנופה?

הספק העיקרי

האם צריך דווקא כהן לתנופה או שאפשר גם זר (לא כהן)?

שתי האפשרויות

• כהן לעיכובא: כמו שאר עבודות המקדש
• כהן לא מעכב: כמו שכתבו התוספות במקומות מסוימים

מחוסר בגדים

גם אם צריך כהן - האם מחוסר בגדים פוסל, או שעבודתו כשרה?

השלכות למעשה

אם כהן לא מעכב או שגם מחוסר בגדים כשר - אז אין צורך בקידוש ידיים ורגליים ובגדי כהונה.

ד. קידוש ידיים ורגליים

הדרישות הבסיסיות

• כלי שרת: חייב להיות מיני מתכות
• מים: בשיעור כדי קידוש ד' כהנים
• קדושת הכלי: צריך לקדש בפה קודם השימוש

ספקות נוספים

• האם צריך דווקא ו' מיני מתכות או שאלומיניום כשר?
• שיעור הקידוש - עד הפרק או עד כף היד?
• בירושלמי: "ביד עד הפרק וברגל עד הסובך"

למעשה

לפי מנהגינו שנוטלים ידים על כל כף היד - יש לקדש עד המרפק, אבל מדינא די עד כף היד.

ה. בגדי כהונה - האבנט

מחלוקת רש"י והרמב"ם

הבעיות במעשה

• האבנט שהיה באירוع נעשה כשיטת הרמב"ם
• התכלת הייתה דהויה מאוד כיוון שהיה אבנט ישן
• שאלת השיעור - ל"ב אמה לפי הירושלמי

איסור כלאים

מתי מותר ללבוש האבנט מחוץ לעזרה? נראה שכל צורך עבודה מותר.

ו. ריצוי הציץ

תפקיד הציץ

הציץ של הכהן הגדול מכפר על טומאה ומרצה את הקרבן שנטמא.

הספק במקרה שלנו

נימוקים להקלה

• טומאה דחויה בציבור - הקל הקל תחילה
• גם באין ציץ אינו מעכב לגמרי
• אם שתי הלחם נועדו לשריפה לכתחילה - אין צורך בראוי לאכילה

ז. גדר קרבן ציבור

הבעיה העיקרית

שתי הלחם הוא קרבן ציבור - איך יחיד יכול להקריב בשם הציבור כשאין הציבור מסכים?

הצדדים לענין

• בעד: הציבור מעונין בזה, ואם היה כשר כולם שמחים
• נגד: בלא הסכמה מפורשת של הציבור או בתי דין אין תוקף

סוגיית השליחות

האם כהנים הם שלוחי דידן (שצריכים הסכמה) או שלוחי דרחמנא (שפועלים מכח שליחות שמיימית)?

תקדים מחזקיהו המלך

חזקיהו התיר לעם לאכול פסח בטומאה שלא כהלכה, וה' קיבל את תפילתו.

ח. פרוע ראש וחציצה

איסור פרוע ראש

• כהן פרוע ראש אסור בעבודה ויש עליו מיתה בידי שמיים
• הרמב"ם פסק שאינו מחלל עבודה
• ספק מה נחשב "פרוע ראש" - האם שיער מסודר אך ארוך

פאות הראש ומצנפת

• האם סידור פאות הראש תחת המצנפת מהווה חציצה?
• יש לדון אם דרך לבישה בכך לא נחשבת חציצה
• בקרוע בגדים - עבודתו כשירה אף שהוא במיתה

למעשה בתנופה

במשנה זבחים מבואר שבתנופה אין חיוב מיתה משום פרוע ראש, ואם אינו מחלל עבודה אין חיסרון.

ט. דין לחם שנפרס

מה קרה באירוע?

נטען שהלחם נשבר על ידי הערבים במהלך ההנפה, אך כנראה הספיקו להניף קודם לכן.

ההלכה בלחם שנפרס

• לחם שנפרס הוא כבעל מום ופסול
• השאלה: מאיזה גודל זה כבר נקרא פסול?
• יש לדמות לסוגיית עירובין שזה דין דרבנן של גנאי

זמן הפסול

אם בתחילת התנופה הלחם היה שלם, ורק אחר כך נפרס - יש לדון אם כבר יצא ידי חובה.

י. שיעור הלחם

השיעור הנדרש

• שתי הלחם צריכים להיות מעשרון כל אחד
• יש ויכוח היום בגדלו המדויק של עשרון
• בגמרא: "כל המנחות שריבה במדת עשרונן או שמיעט פסולות"

לעיכובא או לא?

למעשה באירוע

נטען שהלחמים היו בשיעור הנכון ויותר מהשיעור הנדרש.

יא. טומאת הלחם

החשש שעלה

היה חשש שהלחם נטמא במגע במהלך ההכנה או ההעברה להר הבית.

התשובה ההלכתית

• כיון שטמא מת כשר - ה"ה טומאת מגע
• היסט זב אינו פוסל (למעט שיטת דרומאי בירושלמי)
• העיקרון: כשכל הציבור טמא - טומאה דחויה

המסקנה

טומאת מגע לא פוסלת כאשר כבר מותר להקריב בטומאת מת.

יב. צורך במזבח

הטענה

אולי יש דין מזבח מצד שבלי זה אינו "לפני ה'" וצריך להניף לפני ה'.

ראיות לכאן ולכאן

פתיחת דלתות היכל

יש לדון בעניין פתיחת דלתות היכל כחלק מ"לפני ה'".

יג. האם עומר מעכב?

השאלה

האם צריך להקריב מנחת העומר קודם שתי הלחם, או שיכול להקריב שתי הלחם ללא עומר?

ראיות מהגמרא

• במנחות סח: יש איבעיא לגבי שתי הלחם אם מתירין שלא כסדרן
• משמע שזה עוד איבעיא אחרת ולא קשור לעומר
• מלשון הסוגיות נראה שאינו מעכב

מסקנה

לא נמצא מקור ברור שעומר מעכב את שתי הלחם, ונראה שיכול להקריב גם ללא עומר קודם.