ברית מילה, ציצית והגאולה
פתיחה
כאשר אנו מתאספים בסעודת ברית מילה, עיקר הסעודה היא "סעודת הודיה" - להודות ולשבח לקב"ה על המתנה הנפלאה של מצוות ברית מילה שזכינו לקיים. העיקר בסעודה זו הם השירים, התשבחות וההלל, ולהתבונן במהות המתנה שקיבלנו.
הפיוט "יום ליבשה"
הפיוט "יום ליבשה נהפכו מצולים" שנוהגים לשיר בסעודת ברית מילה, חובר על ידי רבי יהודה הלוי לפני כ-1000 שנים. אף שמקורו כפיוט לתפילת שביעי של פסח (שהיו מוסיפים אחרי "מי כמוכה באלים ה'"), הוא התקבל בכל תפוצות ישראל ונהוג לשיר אותו גם בסעודות ברית מילה.
מבנה הפיוט: - הוא פותח בקריעת ים סוף ("יום ליבשה נהפכו מצולים...") - מסיים בקריעת ים סוף ("מי כמוכה באלם ה'...") - ובאמצע - תפילה על הגאולה העתידה
החידוש הגדול בפיוט
החידוש המיוחד של הפיוט הוא שהוא מציין שתי זכויות שבגללן תבוא הגאולה: 1. ברית מילה 2. ציצית
כפי שנאמר בבתי הפיוט: "דגול כנוריים על נשאוריים וסלקת נבזוריים שיבולים הבכו בבריס ומבטן לשמ הריסם" "אוסם לכנפקסם אוסו גדילים למיזס נרשמס הכנות והאמס למי החיסמס" "ולמי הפסילים החיסמס בריסמילה פסילים ציציס ושוב שיניס לקדשו ועל תסף לגשו והיושמשו שזה משיח ונוסו הצלולים"
משמעות הדבר: כל האומות והגויים יסתלקו בזכות מצוות ברית מילה וציצית.
הקשר בין ברית מילה לגאולה
הקשר בין ברית מילה לגאולה מופיע במקורות רבים: - הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שאם יקיים מצוות מילה יזכה לארץ ישראל - בפסוק "ומלכים ממך יצאו" - רבינו בחיי מפרש: "מלכים" - זה מלכות בית דוד ומשיח - ובפסוק "להיות לך לאלקים" - זו השראת השכינה בתוך כלל ישראל
שלוש המתנות - ארץ ישראל, משיח, והשראת השכינה - הן מהותה של הגאולה, וכולן קשורות למצוות מילה.
בפרקי דרבי אליעזר מובא ש"בדמי חי" נאמר פעמיים: אחד על יציאת מצרים והשני על הגאולה העתידה, שתבוא בזכות מצוות מילה.
הקשר בין ציצית לגאולה
מה הקשר בין ציצית לגאולה? מנהג ישראל כשאומרים "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ" הוא לאחוז בארבע כנפות הציצית.
במשנת רבי אליעזר כתוב: "בזכות ארבע כנפות הקב"ה מקבצנו מארבע כנפות הארץ" - בזכות ארבע כנפות הציצית נזכה לקיבוץ גלויות.
כלומר, רבי יהודה הלוי בפיוטו מחדש שגם אם לכלל ישראל יש רק מצוות ברית מילה וציצית, זה מספיק כדי שהקב"ה יביא את הגאולה.
מה מיוחד במצוות אלו?
מדוע דווקא שתי מצוות אלו כל כך משמעותיות לעניין הגאולה?
במשנת רבי אליעזר, שכנראה היה המקור לפיוט של רבי יהודה הלוי, מובא שציצית ניתנה לנו בזכות אברהם אבינו שאמר "אם מחוט ועד שרוך נעל". מ"מחוט" זכה למצוות ציצית. והמדרש מוסיף שיש בציצית שמונה חוטים כנגד ימי המילה שנצטווה אברהם אבינו.
המהר"ל מסביר את הקשר בין המספר שמונה לברית מילה: שבע הוא מספר המסמל את הטבע (שבעת ימי הבריאה), ואילו שמונה מסמל את מה שמעל הטבע. היו שבע מצוות בני נח, והקב"ה הוסיף את המצווה השמינית - ברית מילה - לאברהם אבינו. מצווה זו הרימה את אברהם להנהגה חדשה שמעל הטבע - לא רק במובן של "ניסים", אלא מעל החוקים הרגילים של שכר ועונש.
זהו שאנו אומרים בברכת המילה: "אשר קידש ידיד מבטן... על כן בשכר זאת... צווה להציל ידידות שארנו משחת" - מצוות מילה, יחד עם ה"ידידות" הפנימית של בני אברהם אבינו, מצילה אותם אפילו אם אינם ראויים מצד מעשיהם. המילה (שהיא המצווה השמינית) מונעת מהם מללכת לאבדון.
הקשר בין ציצית למילה
המדרש מספר שהקב"ה נתן את מצוות ציצית לישראל מיד לאחר מעשה המקושש (חילול שבת). הקב"ה ראה שמצוות מילה לבדה אינה מספיקה, שהרי אדם הגיע לחילול שבת, ולכן נתן את מצוות ציצית כתוספת וכגיבוי למצוות מילה.
מצוות ציצית, כמו מצוות מילה, קשורה לקבלת אלוקותו של הקב"ה. בסוף פרשת ציצית כתוב: "והייתם קדושים לאלקיכם. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, אני ה' אלקיכם".
הספורנו מסביר שזוהי קבלת אלוקות - הקב"ה אומר שמטרת מצוות ציצית היא "והייתם קדושים לאלקיכם" - לקבל את אלוקותו של הקב"ה. ואז הקב"ה ישמור עליכם כפי ששמר על ישראל כשהוציאם ממצרים.
סיכום - שתי המצוות והגאולה
לכן רבי יהודה הלוי בפיוט שלו, שנכתב להיאמר בחלק של התפילה העוסק בציצית ויציאת מצרים, מדגיש את הקשר המיוחד בין שתי המצוות הללו לגאולה:
- מצוות מילה - שמעלה את ישראל מעל לטבע ומעל לחוקי שכר ועונש הרגילים
- מצוות ציצית - שהיא גיבוי למצוות מילה, ומחזקת את קבלת אלוקותו של הקב"ה באופן גלוי ומוחשי
בזכות שתי מצוות אלו, שמבטאות את הברית המיוחדת בין הקב"ה לעם ישראל, נזכה לגאולה השלמה, כפי שנאמר בפיוט: "ושוב שיניס לקדשו ועל תסף לגשו והיושמשו ונוסו הצלילים" - השמש (משיח) יזרח, והאויבים ינוסו.