המעלה העצומה שיש היום באמירת ההלל
על הניסים הנפלאים שקרו לעם ישראל בשנה האחרונה
הקדמה
לאחר שרשרת הניסים העצומים שזכינו להם בשנה וחצי האחרונים - מההצלה הנפלאה ממתקפות איראן הקטלניות, דחיית צירי הרשעה מכל עבר, והפלת מנהיגי הטרור - עולה השאלה הבוערת: מה המעמד ההלכתי של אמירת הלל על ניסים אלו?
התשובה, כפי שנראה, מפתיעה ומרוממת: יש כאן הזדמנות יחידה ונדירה לקיים מצוה מיוחדת ונעלה של אמירת הלל בשעת הנס עצמו.
חלק א': יסודות ההלכה - מתי אומרים הלל על הניסים?
תקנת הנביאים המקורית
הגמרא בפסחים (קיז:) מביאה את יסוד ההלכה:
"נביאים שביניהן תקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן"
שני סוגי הלל: הגמרא מחלקת בין הלל של ימים קבועים ("על כל פרק ופרק") לבין הלל על ניסים ("על כל צרה וצרה").
המחלוקת הגדולה: מה התנאי לאמירת הלל?
הדעה המחמירה - תוספות והלכות גדולות:
- התנאי: רק כאשר כל ישראל היו בצרה ונגאלו ממנה
- ההגבלה: "כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל יחיד קרי להון"
- המסקנה: צבור או עיר שניצלו מצרתם - אין אומרים הלל בברכה
הדעה המקלה - המאירי:
- העיקרון: גם יחיד או צבור שנעשה להם נס יכולים לקבוע הלל
- ההגבלה: אבל רק בלא ברכה
- הנימוק: עיקר תקנת נביאים הייתה לכל ישראל, אבל מותר לומר גם על נס חלקי
השתיקה הרועמת - רי"ף, רמב"ם, רא"ש:
- הפסיקה: לא הביאו כלל את הדין הזה בחיבוריהם
- הפירוש: סוברים שתקנת נביאים הייתה אך ורק לכל ישראל
חלק ב': המצב הנוכחי - האם התנאים מתקיימים?
התנאי של "כל ישראל" - הרב חיים לנדו
בפסק הלכה חדש ופורץ דרך, כותב הרב חיים לנדו:
הסכנה הקיומית הייתה לכל ישראל: - איראן איימה בנשק גרעיני על כל עם ישראל - צירי הרשעה (חיזבאללה, חמאס, סוריה, תימן) הקיפו אותנו מכל עבר - היינו "כבשה בין שבעים זאבים" בסכנת קיום אמיתית
הניצול היה של כל ישראל: - מעל 560 טילים בליסטיים ואלפי כטב"מים - "כמעט לא קרה כלום" - מאות ואלפי טילים נוספים שרצו לשלוח ולא הצליחו - הפלת מנהיגות הטרור ופירוק צירי האיום
הזמן הנכון - "בסיום הענין"
מלשון הגמרא עולה שאמירת ההלל היא בסיום הענין, לא באמצע המערכה. כעת, לאחר שהמערכה הגדולה הסתיימה וצירי הרשעה קרסו, הגיע העת להודות ולהלל.
חלק ג': החידוש המהפכני של הגרי"ז מבריסק
שני דיני הלל נפרדים לחלוטין
בחידושיו על מסכת ערכין, מחדש הגרי"ז הבחנה יסודית שמשנה את כל התמונה:
הלל של קריאה:
- מתי: ימים קבועים (חנוכה, פסח וכו')
- מקור: מדברי סופרים
- דין: חובה לגמור את כל ההלל
- תנאי: לא צריך כל ישראל
הלל של שירה:
- מתי: בשעת הנס עצמו, כשנגאלים מצרה
- מקור: מדברי קבלה - כולם מודים!
- דין: אין חובה לגמור, די במקצת הלל
- תנאי: צריך שכל ישראל בצרה
הפסוק המכריע: "והשיר יהיה לכם"
כולם מודים שהלל של שירה הוא "עשה מדברי קבלה" - מהפסוק "והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל:כט). המחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד היא רק על הלל של קריאה בימים הקבועים.
משמעות דברי קבלה
מהאנציקלופדיה התלמודית אנו למדים שבמעמד "דברי קבלה" נחלקו הראשונים:
דעה א': דברי קבלה כדברי תורה - אין צריכים חיזוק, ועשה דקבלה דוחה אבלות
דעה ב': דברי קבלה הם מדרבנן, אלא שהם מחוזקים יותר מדרבנן רגיל
חלק ד': המעלה העצומה של זמננו
הזדמנות יחידה בדורות
על פי דברי הגרי"ז, עכשיו בלבד יש לנו הזדמנות לקיים את המצוה המיוחדת של הלל שירה בשעת הנס!
למה זה כל כך מיוחד?
- זמן מוגבל: רק בשעת הנס עצמו, לא לדורות
- תנאים נדירים: מתי יש נס שמציל את כל עם ישראל?
- מעמד מיוחד: כולם מודים - זה מדברי קבלה, לא מדברי סופרים רגיל
השנה הבאה יהיה שונה
אם יקבעו יום הודיה קבוע - זה כבר יהיה הלל של קריאה מדברי סופרים, כמו חנוכה. העת לקיים את המצוה הייחודית הזו היא עכשיו.
"צריכה לפרוץ מאיתנו"
כלשון הרב לנדו - ההודאה הזו צריכה לפרוץ מאיתנו ממילא, כי זה לא רק תקנה אלא חובה מהותית. כשהקב"ה מקיים ברית השיבה לציון ומציל אותנו מצירי הרשעה - אנחנו חייבים לפרוץ בשירה!
חלק ה': הוראות מעשיות
איך לקיים את המצוה?
- הלל בלא ברכה - לכל הדעות מותר ומומלץ
- בתודעה מיוחדת - זה הלל שירה, לא הלל קריאה רגיל
- בשירה והודיה - היות וזה הלל של שירה, יש לאמרו ברוב שירה והודיה, בשירים וזמירות ורוב שמחה
- לגבי השלמת ההלל - יש אומרים שגם בהלל של שירה צריך לומר הלל שלם עם "אהבתי" ו"לא לנו", ויש אומרים שאין חובה לגמור ודי במקצת הלל כפי שמתאים לרגש
מסר רוחני
הניסים שקרו לנו הם חלק מתהליך קיום ברית השיבה לציון. זה לא מקרה שבזמן שאנחנו חוזרים לארצנו, הקב"ה מכניע את "קליפת ישמעאל" ומציל אותנו מסכנות קיומיות.
סיכום: זכות הדורות
אנחנו זוכים לחיות ברגע היסטורי ייחודי - לקיים מצוה שרק מעטים בדורות זכו לקיימה. זו לא רק הזדמנות אלא חובה: לומר הלל שירה על הניסים הנפלאים שהשי"ת עושה עמנו בימים אלו.
העת היא עת הודיה והללה - לפני שהרגע החולף הזה יעבור ויהפוך להיסטוריה. המצוה הייחודית של הלל שירה בשעת הנס מחכה לנו, ואסור לנו לפספס אותה.
כדברי הפסוק שממנו לומדים את החיוב: "והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג" - השירה והההלל הם זכותנו וחובתנו בעת הזו המבורכת.
המאמר נכתב על בסיס פסיקותיהם של הרב חיים לנדו והגרי"ז מבריסק, לצד ניתוח מעמיק של המקורות הקלאסיים בהלכות הלל ודברי קבלה.