תאריך השיעור: יום רביעי, יז' בתמוז תש"פ - שנת שמירת פה. בדיוק בתקופה שהקורונה בארץ עלתה לשיאים, והחלו לעשות הסגרים וסגירת ישיבות וכוללים.
אנחנו נמצאים כרגע בזמן קשה - הקורונה בארץ עולה לשיאים, מתחילים לעשות הסגרים, סוגרים את הישיבות. העולמות נסגרים. יצא בדיוק מתאים - ממש בערב יז' בתמוז!
מי שעמד בלג בעומר ונזכר ביז' בתמוז - בדיוק מתאים. ובכל אופן זה לא פשוט - הרבה דברים, וכל אחד ממש כל יום שהילד שלו הולך למוד תורה מודה לקדוש ברוך הוא, כי אין לו מושג מה יהיה מחר.
השאלה המרכזית: מה הקשר בין מגפת הקורונה לבין דיני צרעת? ומה אנחנו צריכים ללמוד מזה?
כל המון דברים מה שקורים בקורונה זה ממש מקביל לדיני צרעת! דיני צרעת שהיו באים על דיבור לשון הרע. ונעבור על ארבעה דברים מדהימים:
| קורונה | צרעת | המקור |
|---|---|---|
| בידוד 14 יום מי שיש בו חשד לקורונה |
בידוד מחוץ למחנה "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" |
ויקרא יג, מו |
"כל ימי אשר הנגע בו יטמא, טמא הוא - בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"
(ויקרא יג, מו)
בדד - אותה מילה בדיוק! "בידוד" מאותו שורש. כמה זמן הוא יושב? אם הוא מצורע מוחלט - הוא יושב 14 יום. ואם לא פסק הנגע... אם לא נהיה חיובי, נהיה שלילי - אם לא נהיה חיובי אז מה? נהיה טהור. 14 יום בדיוק!
"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה"
(ויקרא יג, מה)
אומר החזקוני: "על שפם יעטה - יכסה את הפה שלו עם מסכה, להסיר ריח רע היוצא מפיו שלא להזיק את הבריות!"
בעל הצרעת היה צריך לחבוש מסכה! ממש מסכת פה, שלא להזיק את הבריות!
והוא היה צריך להיזהר בארבע אמות. כך כתוב במדרש:
רבי יוחנן אומר: "אסור ללכת ממזרחו של מצורע ארבע אמות"
רב שמעון אמר: "אפילו מאה אמה!"
לא פליגי: מאן דאמר ארבע אמות - כשאין רוח. מאן דאמר מאה אמה - כשהרוח נושבת, אז יכול להעיף אפילו מאה אמה!
ארבע אמות של מרחק! יש לנו את זה גם היום. המצורע מזיק ארבע אמות, אסור לגשת למזרחו של מצורע ארבע אמות.
סיכום המקבילות המדהימות:
אותם כללים של דיני הקורונה יש גם בדיני צרעת! אז רואים כאן רמיזה מהשמיים שכמובן, כל פעם שאנחנו נתקלים במצב הזה, זה מזכיר לנו לשמור על הפה!
ואנחנו ב"קול תודה" רוצים בעיקר להתרכז בדבר שהוא הפוך בדיוק מלשון הרע.
השאלה המרכזית: מה הוא הדבר ההפוך ביותר מלשון הרע?
גילה לנו האר"י זצ"ל, מביא את זה ב"אמור בן אברהם", על מה שאומרים בברכת "אהבת עולם":
"וקרבתנו למלכנו לשמך הגדול באהבה להודות לך"
(מברכת אהבת עולם)
אמר הרבי בן אברהם: "יכוון האדם בשם האר"י זצ"ל - יכוון האדם להודות לך, שהפה לא נברא רק להודות, ולא לדבר לשון הרע! וזה הוא זכירת מעשה מרים."
התשובה הגדולה: הדבר ההפוך ביותר מלשון הרע זה להודות!
ולמה? נסביר מה זה לשון הרע. לשון הרע זה לא רק עצם הדיבור. לשון הרע זה מה? עצם המחשבה שאדם חושב על אחרים דברים רעים. זהו עיקר איסור לשון הרע - המחשבה הרעה על אדם.
עיקר האיסור: המחשבה הרעה על אדם אחר! (ראה בעלון "קול תודה", חודש תמוז, מאמרי המערכת בנושא זה)
מה זה הודיה? לא רק הוצאה מהפה מילים של הודיה. הודיה עניינה שאדם רואה תמיד חיובי, מחפש את הטוב בכל דבר!
| לשון הרע | הודיה |
|---|---|
| מחשבה רעה על אחרים | ראיית הטוב בכל דבר |
| חיפוש פגמים וחסרונות | חיפוש מעלות וזכויות |
| התמקדות בשלילי | התמקדות בחיובי |
ואם ככה: אם אנחנו רוצים שיהיה לנו הצלה, שהקדוש ברוך הוא ישמור על הישיבות ועל הכוללים, על לומדי התורה ובתי כנסיות...
צריך כל פעם שיש לנו מסכה לזכור: למה אנחנו עושים את המסכה? כי הפה לא דיבר מה שהוא צריך!
הפה צריך מעתה לדבר רק להודות לך, ולא לדבר לשון הרע!
וזה הוא זכירת מעשה מרים - לזכור איך מרים הצדקת נענשה על דיבור אחד לא נכון על משה רבנו, ולקחת מזה לקח לכל הדורות.
כל פעם שאתה שם מסכה - תזכור:
יהי רצון שנזכה כולנו לראות טוב, ויהיה לנו מהחפץ חיים - חיים טובים ובריאים לכולם, בריאות טובה לכולם!
ושכל בתי הכנסיות והישיבות והכוללים והשמחות יוכלו להתקיים כראוי, ובשמחה ובאהבת השם!
יום טוב מלא שמחה וגאולה לכל בית ישראל!
העיקר: לזכור שהמגפה באה ללמד אותנו על שמירת הפה. כל מסכה שאנחנו שמים צריכה להזכיר לנו: הפה נברא להודות ולא לדבר לשון הרע!