המשמעת החיצונית היא כלי לייצר משמעת פנימית
לא לשלוט - אלא לאפשר לתלמיד לבחור בטוב
משמעת היא התשתית שעליה בונים קודש
ילד שלא למד הקשבה, לא יוכל לעבד רעיון רוחני
| היבט | איך עושים את זה |
|---|---|
| טון דיבור | נמוך, בטוח, לא מתחנף |
| הליכה | איטית, יציבה, לא מרפרפת |
| מבט | מסתכל לילדים בעיניים -- לא שובר קשר עין |
| מיקום בכיתה | עומד ליד הדלת בבוקר, נכנס ראשון -- ושותק חצי דקה עד שיש שקט |
"אני שליח של הבורא. אינני שווה לתלמידים. יש לי אחריות על הנשמות שלהם. אני מקרין אהבה, אבל אני לא מחפש אהבה מהם. אני נותן להם גב, כיוון ומסגרת."
עמידה בשקט ליד הדלת, עין בעין, ואז אמירה:
"שלום. קוראים לי המורה יקותיאל. אני שמח להיות איתכם, ואני מאמין שביחד נוכל ללמוד כמו משפחה -- עם שקט, עם הקשבה, ועם הרבה שמחה."
למה צריך גבולות?
"האם אפשר לנהוג בלי תמרורים?"
"האם אפשר להתפלל בלי שקט?"
תן להם לענות -- ואז אתה מסכם
פעמון קטן/מחיאת כף/הרמת יד = כולם משתתקים
"כל הכבוד שהקשבת -- זה נתן לי חשק להמשיך ללמד"
ירוק = טוב, כתום = זהירות, אדום = בעיה
| כניסה לכיתה | נעמדים כולם, אומרים יחד משפט פתיחה: "אנחנו לומדים באהבה ובכבוד" |
| תחילת שיעור | 2 דקות של נשימה עמוקה, ואז ברכה/משפט חיזוק יומי |
| סיום שיעור | ילד מסכם, כל הכיתה אומרת "תודה" + שיר קצר |
| סוף שבוע | טקס "כוכב השבוע בכבוד והקשבה" -- תעודה, מחמאה, שוקולד קטן |
"שמעתי אותך כמה פעמים מדבר בזמן השיעור.
אני יודע שאתה ילד טוב. אבל עכשיו אנחנו נלמד יחד מה כן עוזר לנו.
תכתוב לי על פתק: מה יעזור לך לא לדבר? ואני אעזור לך בזה.
אני איתך. אבל אני גם אחראי על כל הכיתה."
לא כדי להיות "נחמד" אלא כדי לשדר חום
אל תפחד להחמיא -- זה לא מוריד סמכות
תעצור ותשבח: זה מחנך!
אהבה שאינה תלויה בהתנהגות
לא "להשתלט על ילדים" אלא להציל נשמות מהכאוס
כל גבול שאתה מציב הוא גדר קדושה שמאפשרת לגן לפרוח
לא תזכה בהקשבה ביום הראשון אלא אם תדרוש אותה מתוך כבוד ואמונה
אם אתה מאמין בעצמך -- הם יאמינו בך