שיעור רביעי - כוח הדמיון בחינוך

מבוא

בשיעורים הקודמים עסקנו בנושאי יסוד בחינוך כמו עידוד וביקורת, ובשיעור זה נעסוק בנושא שאולי נראה פחות מרכזי, אך משפיע מאוד על התפתחות הילד - כוח הדמיון. נבחן את תפקידו של הדמיון בעולמו של הילד, השפעתו על התפתחותו, והדרכים שבהן נוכל לנצל את כוח הדמיון ככלי חינוכי משמעותי.

הנושא המקורי שתוכנן לשיעור זה היה החינוך לאמת מול שקר, אך הגענו למסקנה שכדאי לדון תחילה בכוח הדמיון, שכן רבות מהבעיות בתחום ה"שקר" אצל ילדים צעירים נובעות מאי-הבנה של תפקיד הדמיון בחייהם.

חלק ראשון: הדמיון בעולמו של הילד

הגבולות המטושטשים בין דמיון למציאות

אצל ילדים צעירים, בערך עד גיל 10, הגבולות בין דמיון למציאות מטושטשים מאוד. ילד בן 3-4 שמדמיין דברים איננו משקר, וזאת כולנו מבינים. אולם גם כאשר ילד בן 6-8 משלב בתיאור עובדתי מאוויים, רצונות ודמיונות, אנו נוטים לפרש זאת לעיתים כשקר.

אם נכנה ילד כזה "שקרן", אנו עלולים ליצור אצלו תדמית עצמית שלילית שתלווה אותו זמן רב, והוא לא יאמין שביכולתו להשתנות.

חשיבות הדמיון בהתפתחות הילד

הדמיון הוא אחד מכוחות הנפש החזקים ביותר אצל ילדים, והוא תופס מקום מרכזי בעולמם. לדמיון יש חשיבות גדולה גם לגבי עתידו של הילד, והוא משפיע על היבטים רבים בהתפתחותו: - פיתוח ביטחון עצמי - יכולת יוזמה ויצירתיות - התמודדות עם פחדים - בניית תמונת העתיד

הדמיון כצוהר לעולמו הפנימי של הילד

כאשר אנו מקשיבים באמת למה שהילד מספר - לדמיונותיו, למאווייו ולפחדיו הכמוסים - אנו זוכים להציץ אל עולמו הפנימי. זהו צוהר שאין שני לו להבנת הילד, ועלינו לנצל אותו: - לא למהר לתקן את הילד כשהוא מספר דברים "לא מציאותיים" - להיות סקרנים לגבי עולם הדמיון שלו - להשתתף במשחק הדמיון במקום לבקר אותו

חלק שני: כוח הדמיון בחיינו - המבט המעמיק

הדמיון כמניע מרכזי בחיי האדם

אם נתבונן במקורותינו, נראה שהדמיון תופס מקום מרכזי בהבנת נפש האדם. רבי ישראל סלנטר באיגרת המוסר המפורסמת כותב: "האדם חופשי בדמיונו ואסור במושכלו, דמיונו יוליכו שובב בדרך לב רצונו". כלומר, הדמיון נתפס ככלי מרכזי במאבק האדם עם יצריו.

הדמיון כמקור לתאוות העולם הזה

כדי להבין את עוצמת הדמיון, נבחן כיצד הוא פועל בתחום התאוות והרצונות הגשמיים:

  1. מנגנון ההנאה הגשמית: יסוד כל הנאה גשמית הוא הרגשת מילוי החסר. אדם נהנה כאשר משהו שהיה חסר לו מתמלא.

  2. תפקיד הדמיון: אדם לעולם לא ירצה דבר שלא דמיין לעצמו קודם שיש לו אותו. הדמיון יוצר אצלו תחושת חסר מדומיינת, וכשהוא ממלא אותה - הוא חש הנאה.

  3. המעגל האינסופי: אדם מדמיין שיש לו דבר מסוים → מתעורר למציאות ומרגיש שחסר לו → רודף אחרי החסר → משיג את מבוקשו → נהנה לזמן קצר → מתרגל → חוזר לדמיין דבר חדש וחוזר חלילה.

זוהי מלכודת שבה אנו נופלים שוב ושוב. הדמיון מושך אותנו לרדוף אחרי תאוות שלא היינו צריכים אותן מלכתחילה.

הסכנה בשילוב הדמיון עם המציאות

הצורה המסוכנת ביותר של הדמיון היא כאשר הוא מתחיל להשתלב עם המציאות. כשאדם יושב ומדמיין לעצמו דמיונות, הוא מודע לכך שאלו דמיונות. אבל כאשר הוא מתחיל לשלב את הדמיונות עם המציאות (למשל, בהימורים או בהתנהגויות מדמיינות אחרות), הוא מאבד את היכולת להבחין ביניהם, וזה יכול להוביל להתנהגויות הרסניות.

חלק שלישי: ניצול כוח הדמיון לחינוך חיובי

הצד החיובי של הדמיון

למרות הסכנות שבדמיון, הקב"ה ברא אותו לתכלית חיובית: - הדמיון הוא ה"מפה של העתיד" - לא ניתן להגיע להישגים בלי לדמיין אותם קודם - כל תכנון עתידי מתחיל בדמיון - הדמיון הוא כלי מרכזי לבניית האישיות והזהות

כיצד לכוון את דמיון הילד לאפיקים חיוביים

כאשר הילד שוקע בדמיונות, עלינו:

  1. לא לבקר או לסתום את פיו - ביקורת כמו "אל תדבר שטויות" או "אין לך סיכוי" רק תגרום לו להסתגר ולשקוע יותר בעולם הדמיון

  2. לנסות להחזיר אותו למציאות בהדרגה - אם הילד מדמיין עושר גדול, אפשר להציע לו משימה קטנה שתאפשר לו להרוויח סכום קטן באותו תחום

  3. לכוון את הדמיון לאפיקים חיוביים - אם הילד מדמיין שיהיה מיליונר, נספר לו איך הוא יהיה תלמיד חכם גדול שכולם יבואו לשאול אותו שאלות

  4. לפרק מטרות גדולות לצעדים קטנים - לעזור לילד לדמיין את ההצלחה בצעדים קטנים ומעשיים

דמיון ככלי להתגברות על חוסר ביטחון

אחד השימושים החשובים ביותר בדמיון הוא פיתוח הביטחון העצמי:

  1. הבעיה האמיתית של חוסר ביטחון - פער בין היכולת השכלית המוכחת לבין החסם הרגשי שמונע מהאדם לפעול

  2. תפקיד הדמיון - אנשים עם חוסר ביטחון נוטים לדמיין כישלונות. אם נעזור להם לדמיין הצלחות, נוכל לבנות את ביטחונם העצמי

  3. פירוק משימות - פירוק משימה מפחידה לצעדים קטנים והדרכת הילד לדמיין את עצמו מצליח בכל שלב

  4. הימנעות מהתיוג "חסר ביטחון" - כשאנחנו מתייגים ילד כ"חסר ביטחון", אנו מקבעים את הבעיה במקום לפתור אותה

חלק רביעי: דמיון ורצון - הדרך להצלחה אמיתית

ההבדל בין דמיון לרצון

חשוב להבין את ההבדל המהותי בין דמיון לרצון: - דמיון - מחשבות ותמונות שאנו יוצרים בראשנו - רצון - מה שמניע אותנו לפעולה, קשור למילה "רץ" - לנוע לקראת המטרה

הפתגם "אין דבר העומד בפני הרצון" הוא אמיתי, אבל רבים מטשטשים את ההבדל בין רצון לדמיון. אדם אינו מסוגל לרצות באמת דבר שהחוש הפנימי שלו אומר לו שאינו מסוגל להגיע אליו - הוא רק מדמיין אותו.

הקשר בין דמיון, רצון והצלחה

  1. הדמיון יוצר את התמונה של המטרה
  2. הרצון הוא הכוח שמניע אותנו לפעול להשגתה
  3. ככל שנכוון את הדמיון לאפשרי ולמעשי, כך הרצון יתחזק ויביא להצלחה אמיתית

דמיון ככלי לעבודת ה' בשמחה

אחד היישומים החשובים של כוח הדמיון הוא בעבודת ה': - לדמיין מצבים פחות טובים כדי להעריך את הטוב שיש לנו (כמו בברכות השחר) - לחנך את הילד לשמוח במה שיש לו ולהודות עליו - לכוון את הדמיון להישגים רוחניים ולשמחה בקיום מצוות

סיכום

כוח הדמיון הוא אחד הכוחות המשמעותיים ביותר בנפש האדם, ובמיוחד בנפש הילד. הוא טומן בחובו סיכונים של פנטזיות לא מציאותיות ובריחה מהמציאות, אך גם הזדמנויות עצומות לבניית אישיות חיובית ולהתפתחות רוחנית.

עלינו כהורים וכמחנכים: 1. להבין את עולם הדמיון של ילדינו ולא לפרש אותו כשקר 2. לכוון את הדמיון לאפיקים חיוביים ובונים 3. להשתמש בדמיון ככלי לבניית ביטחון עצמי ולהתגברות על פחדים 4. לעזור לילדים לפתח את הרצון האמיתי דרך דמיון מציאותי ומדורג

ככל שנעמיק את הבנתנו בכוח הדמיון ובתפקידו, כך נוכל להפוך אותו לכלי חינוכי רב עוצמה בבניית אישיותם של ילדינו.

נספח: סיפורים ודוגמאות מהשיעור

סיפור א': המשחק והסבא

בתי הקטנה שיחקה פעם עם הבובה שלה. ביקשתי ממנה לעשות משהו, אך היא הייתה שקועה במשחק ולא הגיבה. לבסוף גערתי בה. אז היא אמרה לבובה שהיא לא פוחדת ממני כי "במשחק אני לא אבא שלה".

המתנתי עוד כמה דקות לראות אם תצא מהמשחק, וכשלא יצאה, קראתי לה שוב ואמרתי שאני מבקש ברצינות שתבוא. כנראה שהיא לא רצתה להפסיק את המשחק שבו היא הייתה "האמא", אז אמרה לבובה: "רק רגע, סבא קורא לי".

זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו ילדים משלבים את "האילוצים האכזריים" של המציאות בעולם הדמיון שלהם. אילו הייתי יותר תקיף ופחות סקרן, היא כנראה לא הייתה מוצאת פתרון יצירתי, ובשלבים מאוחרים יותר הייתי מאבד את היכולת לשוחח איתה על עולם הדמיונות שלה.

סיפור ב': הבחור והכרטיסים

פעם התווכחתי עם בחור מהקהילה שלנו שהחל לקנות כרטיסי הגרלה. בתחילה קנה כרטיס בשנה, אחר כך בשבוע, ולבסוף מספר כרטיסים בשבוע.

ניסיתי להסביר לו שסטטיסטית הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בדרך לקנות כרטיס גדול יותר מהסיכוי לזכות. אבל הוא הסביר לי: "אני שבוע שלם חי עם הכרטיס בכיס". הוא עבר לקנות סיגריות יקרות יותר "כי בקרוב אזכה בפרס הגדול".

מעניין שהוא אף פעם לא בודק את תוצאות ההגרלה לפני שקונה כרטיס חדש. כך הוא ממשיך לחיות בדמיון שאולי זכה, מבלי להתעמת עם האכזבה. זוהי דוגמה לאופן שבו הדמיון יכול להשתלט על המציאות ולהוביל להתנהגות לא רציונלית.

סיפור ג': ראש הישיבה והבן המדוכדך

הכרתי ראש ישיבה מזקני ראשי הישיבות שהיה בא לבנו בבוקר, כשהבן היה בתקופה של דיכאון. הוא היה אומר לו: "שב, תדמיין לעצמך שאינך יכול לזוז. תאר לך שאתה משותק, שאתה רוצה לשתות ואינך יכול...".

הוא היה מתאר לבנו במשך כמה דקות מצב קשה מאוד, ואז אומר: "עכשיו תברך 'מתיר אסורים'". הבן היה מברך בהתרגשות עצומה, כי באמת הרגיש את חסד ה' שהוא יכול לנוע בחופשיות.

זוהי דוגמה לשימוש חיובי בכוח הדמיון - לעזור לאדם לראות את הטוב שבחייו ולהודות עליו, במקום להתמקד בבעיות ובקשיים.

סיפור ד': הבחור עם "חוסר הביטחון"

פעם הגיע אליי בחור, בן של ראש ישיבה, שאמר שהוא סובל מ"חוסר ביטחון". כששאלתי אותו למה הוא מתכוון, הוא הסביר שהוא אינו מסוגל לבצע פעולות פשוטות כמו ללכת למכולת או להחזיר מוצר פגום.

לאחר ששהה במחיצתי כמה שבועות, גיליתי לו "סוד" - אין דבר כזה "חוסר ביטחון". זהו מושג שהומצא על ידי הפסיכולוגים. במקום להתמקד בבעיה המופשטת, התחלנו לפרק את המשימות שהוא התקשה בהן לצעדים קטנים, ועזרתי לו לדמיין את עצמו מצליח בכל שלב.

בתוך שנה וחצי של עבודה, הבחור עבר מתפקוד מינימלי למצב שבו הוציא רישיון נהיגה, התחתן והקים משפחה. הסוד היה להחליף את דמיון הכישלון בדמיון ההצלחה, ולפרק את האתגרים לצעדים קטנים שאפשריים להשגה.

← עוד בסדרת שיעורי חינוך – הרב יהודה טאוב · אתר הקול החמישי