שמחת ל"ג בעומר - הזוהר שלאחר החשיכה

כל הלשון, כל התורה בכל מקום. אנחנו ממשיכים בעזרת השם בנושא של ל"ג בעומר, להבין את השמחה הגדולה של ל"ג בעומר. נסכם בקצרה מה שלמדנו בשיעור הקודם ונמשיך הלאה.

ישועה הבאה מתוך החושך

בשיעור הקודם למדנו יסוד מאוד חשוב, שהוא גם מסביר קודם כל את התקופה שלנו. היסוד הוא שהרבה פעמים, דווקא לאחר שקורית צרה גדולה לבן אדם, שיש בעיה וצרה גדולה מאוד, דווקא אז יכולה לאחר מכן להגיע ישועה גדולה.

ולמה דווקא אחרי הצרה? כי אחרי שהקדוש ברוך הוא מכה בן אדם וכדומה, אז הוא מתמלא רחמים עליו - סוף סוף זה הבן שלו, זה הבן שלו שנענש. ואז, דווקא אז, יכולה להגיע ישועה גדולה שאין כדוגמתה.

הבאנו דוגמה מהקמת המדינה. עצם הקמת המדינה - שנים רצו שתהיה כאן ארץ של יהודים ולא הצליחו, ודווקא לאחר השואה מגיעה תקומה.

דוגמאות נוספות להתעוררות אחרי חושך

נביא עוד דוגמה מהתקופה שלנו: הייתה מלחמת ששת הימים, ולאחר ששת הימים הייתה התעוררות. אבל ההתעוררות נשארה בלב - אנשים התעוררו, רואים כמה זה חשוב, יש אלוקים בעולם שעוזר לנו וטוב, אבל נשארו לדבר והכל. לא יצא מזה שום דבר מעשי.

מה קרה אחר כך? הייתה מלחמת יום כיפור, תשל"ד. לאחר מכן מתחילה התעוררות שוב לעם ישראל, הרבה יותר חזקה מקודם. אבל הפעם ההתעוררות לא נשארת רק בדיבורים - ההתעוררות נהפכת למציאות. יש המון אנשים שרוצים לא רק להתעורר אלא גם לעשות מעשים, ולאט לאט יש תנועות פה, תנועות שם.

לדוגמה, הסמינר הראשון שהיה בעניין התשובה היה בתשל"ד, אחרי יום כיפור. עושים סמינר, מכנסים ערכים (עוד לא היה להם מקורות). אחר כך היה "מקורות", היו "הידברות", והיה "כל צדיק", ברכה היה שם. ובסמינר הראשון, זה היה קיבוץ של כולם, הם עושים סמינר ראשון, מקבצים את כולם, והתוצאות היו: בסמינר הראשון כמעט 100% מהאנשים חזרו בתשובה.

אי אפשר אפילו לדמיין את זה. אתה יכול לראות דוגמאות מהשינויים בכפר תבור. אתה מכיר את זה טוב מאוד. לא הרבה זמן אחר כך אתה רואה בקרית טבעון התעוררות. מי שחווה את זה יודע: הייתה התעוררות שבה החליטו ההורים שהילדים צריכים חינוך יותר תורני. מאיפה זה הגיע? תשאל - לא ברור מאיפה זה הגיע. ואז החליטו, באו למסגרת, ביקשו מהמנהלת... סבא שלי עזר, הוא תמיד שמח שהוא עזר בתקופה הזאת לעבור את הצרה הזאת.

באו להורים, בהתחלה אמרו לה שהם רוצים 1,2,3 אבל לא הסכימה. ואז הם החליטו אם היא לא מסכימה, הם מקימים בית ספר נפרד. עברו עליהם בית משפט, היה בלגן. הגיע אז זבולון המר (זכרונו לברכה) והתערב, כמו בבית הכנסת. היה שמח מאוד, לא היה פשוט בכלל. אפילו זבולון המר התערב ומצא להם איזשהי פרוצדורה משפטית איך הוא בונה להם בית ספר.

יש מסמך - 10 דפים של זבולון המר - איך יקום בית ספר, איזה אזורי רישום יהיו בו, מי יהיה בו, הכל שם. כל זה למה? הייתה איזושהי התעוררות רוחנית, שההורים החליטו שחייבים שהילדים יהיו יותר תורניים. מאיפה זה הגיע? מה קרה?

בדרך כלל בתקופות האלה לא היה התרוממות לכיוון למעלה. בדרך כלל, לצערנו הרב, הייתה רק ירידה. אבל אחרי יום כיפור - צריך לדעת - כל המצב במדינה מבחינה דתית הפך כיוון. אם עושים גרף, אתה רואה - מבחינה דתית הולך ויורד המצב הדתי במדינה מקום המדינה. הלך וירד וירד וירד וירד, גם מספר המנדטים הלך וירד וירד וירד - הכל ירד. עד ששת הימים זה התייצב, אחרי מלחמת יום כיפור הולך ועולה ועולה ועולה.

וכן, תסתכל ברוך השם היום מה יש - לפני עשרים שנה, נסתכל היום, המהפכה היום. מספר בתי הכנסת, מספר הכל. יש לך היום בכפר תבור - אתה יודע, בכפר תבור, כשהייתי ילד, אני לא יכול לדמיין כזה דבר. היום בכפר תבור יש לך כל שעה מנחה, כל חצי שעה ערבית. לא רק זה - אפילו בדמיון אתה לא יכול להבין פעם. אתה יכול לדמיין כזה דבר? כל שעה מנחה וחצי שעה ערבית! איך זה יכול להיות?

תראה איך זה פעם - תמיד היה מנחה וערבית בכל השעות והכל עד 11 בלילה. איפה פעם? כמדומני בתשע וחצי אחרי השופרסל היה המניין האחרון, ובזה תם מעריב בכפר תבור, אין יותר. תשע וחצי, זוכר שהייתי - 9:30 היה אחרון ובזה תם. אין יותר. מי חלם יותר מזה? גם מה זה היה? כמה היו אנשים? 9:30 - 12, 13 איש, וזה נגמר. היום כמה יש לך ב-9:30? כמה יש לך פה ושם ושם?

הכוח של ישועה אחרי צרה

חוץ מזה אין הסבר הגיוני. פעם הכנתי כתבה לעיתון, לא פרסמו את זה בסוף. פעם הכנתי כתבה, הכנתי גם את הנושא של התופעה הזו. הלכתי להורים שהיו בעדת תקופה וחקרתי אותם: "תסבירו לי למה יכולתם להקים בית ספר. מה היה?" הלכתי למי שהיה מעורב, והם לא ידעו להסביר בדיוק - "הרגשנו התעוררות בלב שהיום חייבים שהילדים יהיו יותר תורניים".

אתם למדתם בישיבה? "לא." אתם חזרתם בתשובה? "לא." אתם בוגרי 'מרכז'? "לא." אז למה? לא ידעו להסביר בדיוק למה, איך התעוררו.

זו דוגמה - אתה רואה. אגיד לך איך זה: זה מה שנקרא ההתעוררות של מה שכתוב בפסוק ביחזקאל, שהקדוש ברוך הוא "ישליף מים טהורים ויטהר". כך כתוב בפסוק, שיבואו לארץ ישראל, ואחרי שיבואו לארץ הקדוש ברוך הוא יטהר את הלב. זו דוגמה, שאתה הולך ורואה אנשים לא שמישהו מדבר איתם, פתאום מתעוררים בלב: רוצים לחזור בתשובה, רוצים להתעורר, רוצים להתחזק וכדומה.

ומתי זה קורה? אחרי יום כיפור. שוב, אתה רואה - אחרי שהקדוש ברוך הוא מכה, לפעמים מכח המכה מגיעה אחר כך גם מתנה גדולה מאוד.

רשב"י - הזוהר שלאחר החושך

תכף נגיע להסבר לל"ג בעומר. בוא ניקח דוגמה מרשב"י בעצמו: "שם קנית הודך והדרך". כך אנו רואים אצל רשב"י, שדווקא מתוך הצער והמצב הדחוק שהיה במערה - נרדף על ידי הרומאים, אין לו לא אוכל, לא בגדים, כמו שבסיפור כולם יודעים. אין לו כלום - יש שמיים ואוכל. מה הוא אוכל? חרובים.

ערב שבת... יש מקום שאומרים שאולי זה החרוב עדיין קיים. אתה יודע? ראית? יש בפקיעין חרוב. המסורת אומרת שאולי זה החרוב ההוא. האם זה נכון או לא? יש שם מחקר.

יש שם הערה. חרוב קיים עד היום, גם המעיין. יש לו רחוק, לא ממש ליד - יותר צפונה למטה. האם זה החרוב ההוא? טוב, אני לא יודע. אבל דווקא שם, במעיין, ללא אוכל, ללא בגדים, רק עם חרוב - למה דווקא שם? אתה רואה את היסוד הזה: לפעמים דווקא מתוך הצער והייסורים מגיע אור גדול!

ומה נפלא להבין לפי דברי הפייטן המשורר, איך שראינו בשיר "בר יוחאי": "נמשחת אושרת, אשריך שמן ששון מחבריך. בר יוחאי, משח טוב, שמן ששון, שמן ששון מחבריך. בר יוחאי, יום נסת, יום אשר ברחת, במערות צורים שעמדת. שם קנית הודך והדרך".

דווקא שם, דווקא מתוך "מערות צורים" שהיה קשה, וכדומה - דווקא שם "קנית הודך והדרך"!

ייסורים כמקור למתנות

ולא לחינם, המימרה הראשונה של רב שמעון בר יוחאי בש"ס, מה היא? אומרת הגמרא: "תני רבי שמעון בן יוחאי" בברכות דף ה, עמוד א. זו המימרה הראשונה שרשב"י אומר, מה היא? אומרת הגמרא: "תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים. ואלו הן: תורה, ארץ ישראל, ועולם הבא."

דווקא על ידי ייסורים מגיעות המתנות הטובות. זה נקרא הזוהר. הרבה פעמים אחר כך שככה, והרבה פעמים אתה יכול לראות. יש לך הרבה אנשים (לא רוצה להזכיר שמות, יש כאן משפחות בקרית טבעון, יודע שמות) - למשל, לצערנו הרב, נפטר להם איזשהו ילד מאיזושהי סיבה, ולאחר מכן אתה רואה שהם זכו, המשפחה הזאת.

יש כאלה מסכנים שנשברו מזה, זה משהו אחר. אבל יש כאלה שלא נשברו מזה, התחזקו, וזכו לאחר מכן לילדים מאוד מיוחדים, להקים המון דברים, לעשות הרבה דברים לא סטנדרטיים בכלל שזוכים. למה? כי "מוסר ה' בני אל תמאס". אם אדם לא מתייאש - אדם שנשבר, שובר את הכל, זה משהו אחר - אבל אם אדם לא נשבר והוא ממשיך הלאה, לאחר החושך זה מסוגל מאוד שיקרה "וכאב את בן ירצה". רק צריך לדעת לא להישבר. יש מסכנים שנשברים, אין מה לעשות, אבל אם אדם לא נשבר, מחזיק באמונה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו - דווקא לאחר כך יכול להגיע אור גדול.

רשב"י וסיפורו

הנה, בוא נראה עוד דוגמה מרשב"י. אומרת הגמרא במסכת שבת (כמו שאמרנו דף ל"ג): "שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה, ונפק לאפיה". שמע רבי פנחס בן יאיר (חותנו של רשב"י) שרשב"י יצא מהמערה, והוא מגיע לבקר אותו. "עייליה לבי בני" - הכניס אותו לבית המרחץ. הוא כבר 13 שנה לא ראה מקלחת.

"הווה קא חזי לבישריה" - התחיל להתבונן בגופו. "חזא דהוו פילי ביה בגופיה" - ראה שיש לו חתכים בכל הגוף. אתה יודע מה קורה לאדם שנמצא בתוך האדמה? אדמה, כידוע, אוכלת את הבשר. "הווה קא בכי" - התחיל לבכות שככה הוא רואה את חתנו, כולו מלא סדקים.

"וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה" - הדמעות ירדו לו על הבשר. אתה יודע מה קורה כשדמעות נופלות על פצע? מלוח! וזה צורב, זה כואב נורא. דמעות על פצע חי - זה לא נעים בכלל, צורב מאוד.

"אמר לו רבי פנחס בן יאיר: אוי לי שראיתיך בכך!" התחיל לבכות כשהוא רואה את חתנו כולו מלא בקעים.

"אמר לו: אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך". אומר לו רשב"י: הצרות והייסורים שעברתי - זכיתי בגללם להגיע למה שהגעתי!

מסבירה הגמרא מה הוא השיג, איך ראו את זה. מספרת הגמרא: "דמעיקרא, כי הוה מקשי רבי שמעון בן יוחאי קושיא, הוה מפרק ליה רבי פנחס בן יאיר תריסר פירוקי". היה רשב"י שואל שאלה, ורבי פנחס בן יאיר היה מתרץ שני תירוצים.

"ולבסוף, כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא, הוה מפרק ליה רבי שמעון בן יוחאי עשרין וארבעה פירוקי" - ואילו עכשיו, לסוף אחרי המערה, כאשר רבי פנחס שואל קושיה לרשב"י - בר יוחאי עונה לו 24 תירוצים! מה אתם אומרים לי? בדיוק 24! תמיד בדיוק 24 תירוצים!

כן, המספר כמובן - כמו שאמרנו בהתחלה - מספר 24 זה מספר שיש בו איזשהו רמזים: 24 אלף תלמידים, 24 תירוצים, 24 משמרות כהונה, 24 ספרי תנ"ך. 24 זה מספר מעניין שיש בו כל מיני רמזים, ולכן יש לו דווקא 24 תירוצים. זה רומז לאיזושהי בחינה מסוימת שהוא זכה להגיע.

גם כאן אנחנו רואים שהוא אומר מפורש: "אשריך שראיתני בכך". לא שהוא חיפש את זה, אבל אם האדם כבר עבר את זה - "אשריך"! למה? בזכות זה אני זוכה להגיע למה שאני מגיע.

שמחת ל"ג בעומר - הבנה מחודשת

יפה. אחרי שלמדנו את היסוד מהפסוק, הבאנו דוגמאות מעם ישראל בארץ ישראל, הבאנו דוגמאות לרשב"י - עכשיו בוא נראה לפי זה נפלא מאוד איך מתורץ לפי זה למה כל כך שמחים בל"ג בעומר. עכשיו יהיה מובן מאוד מאוד מאוד.

בוא נראה עכשיו לפי זה את ל"ג בעומר. רבי עקיבא, הוא חי והגיש כל חייו את הידיעה כי יש לו אבא אוהב, וגם כשנאלץ להענישו, הרי זה לטובה, ומיד לאחר מכן הוא מתמלא אהבה ורחמים על בנו יותר מאשר לפני כן. כמו שכתוב בתהילים: "ויש על מבטחי בהשם, להחיל פסוקתו צרתו. יהיה החושך סיבת האורה", כמו שכתוב: "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך השם אור לי". ואמרו רבותינו: "אלמלא נפלתי לא קמתי, אלמלא ישבתי בחושך לא היה אור לי".

ואז מה קורה? ביום שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, והיה עולם שמם - לא הייתה תורה בכלל, חושך גמור - הולך רבי עקיבא באותו יום אל רבותינו שבדרום. מי הם? רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע. "והם הם העמידו תורה אותה שעה" - מה זה "הם הם"? למה הכפל: "הם הם"?

ליבה של התורה, ורק הם. כל התורה מגיעה רק מהם, עד שהגמרא אומרת במסכת מגילה בדף הראשון: "כולהו סתמאות אליבא דרבי עקיבא". מה פירוש? מסביר רש"י על המקום, מה הפירוש "כולהו סתמאות". אומר רש"י שם: "סתם מתניתין רבי מאיר", איזה רבי מאיר? מחמשת התלמידים שנשארו!

"סתם משנה רבי מאיר - תלמידו של רבי עקיבא, סתם תוספתא רבי נחמיה", כנראה גם הוא אחד מהתלמידים אחר כך. "סתם ספרא רבי יהודה", רב שמספור חמשת תלמידיו אלה. "סתם ספרי רבי שמעון", וכולם אומר מה? אליבא דרבי עקיבא.

כל הספרים - משנה, תוספתא, ספרא, ספרי, כל הספרים שיש לנו - הכל מגיע ממי? כולם מתלמידי רבי עקיבא! רבי עקיבא לוקח חמישה תלמידים, וכל אחד מהם נהיה מאור, לא סתם תלמיד רגיל. כל אחד זוכה להיות משהו אדיר.

איך זה קורה כזה דבר? איך הוא זוכה? כי מתוך אותה חשכה צמח אור גדול. כל תלמיד מצליח להיות משהו מיוחד, ואחד מהם - מי זה? אור הזוהר הקדוש!

לאחר החושך מגיע אור גדול. איך רשב"י זוכה? והוא זוכה להביא כזה אור גדול? מאיפה זה מגיע? הרי עד אז תורת הזוהר והכל עברה מפה לאוזן בשמועה פה ושם, לא כתבו, לא לימדו, לא שום דבר. איך הוא זוכה להביא את זה? לאחר החושך מגיע אור גדול!

לכן אומר רבי שמעון בר יוחאי: יום ל"ג בעומר - יום שמחתי. למה אני כל כך שמח באותו יום? למה "יום שמחתי"? כל האור הגדול של רשב"י צומח מכוח החושך שהיה מקודם. יום ל"ג בעומר זה היום שבו פסק החושך ומתחיל האור.

אומר רשב"י: מאיפה קיבלתי את הכוח להביא כזה אור גדול לעולם? להוריד כזה זוהר? מכוח ל"ג בעומר, מכוח האור שהגיע אחרי חושך. זה מה שנתן לי את הכוח.

משמעותה של שמחת ל"ג בעומר

לכן נקבע יום ל"ג בעומר כיום שמחה והודיה לבורא עולם על האור הגדול ביום זה, האור הגדול שצומח לאחר חושך. ואז אנחנו מבינים למה נקבע היום ל"ג בעומר כיום שמחה - לא שפסקו תלמידי רבי עקיבא (כפשוטו) מלמות. זה שהם פסקו זו לא שמחה, לא נשאר אף אחד - על מה שמחים?

שמחים על האור שצמח לאחר שהם פסקו, לא על זה שהם פסקו - זה אין מה לשמוח, לא נשאר אף אחד. שמחים על האור שצמח לאחר שהם פסקו.

זה כמו שאדם ישמח אחרי השואה. אין לו מה לשמוח על השואה, אסון עצום. אבל מה קרה לאחר השואה? הקדוש ברוך הוא עשה דבר פלא שלא היה כדוגמתו מאז ומעולם. העולם כולו מתכנס והם מחליטים לתת ליהודים את ארץ ישראל. יודע כמה זה הזוי? הגויים כולם לא יכולים להסכים, הם נוצרים וכדומה, והעולם כולו מסכים!

זה לאחר מכן - מעט יהודים מצליחים לנצח את כל האויבים מסביב, ולא רק זה - נמשיך הלאה והלאה. אני לא שמח שהייתה שואה, אני שמח על האור שהקדוש ברוך הוא הביא, על האהבה הגדולה שהגיעה אחר כך. זה על מה אנחנו שמחים.

לכן כתב בספר עץ חיים: "הטעם שעושים שמחה בל"ג בעומר, אפשר שרבי עקיבא התחיל לשנות לרבי שמעון בר יוחאי וחבריו ביום ל"ג בעומר, ויאיר להם שחזרה התורה ליושנה." ולכך עושים שמחה - על האור שמגיע לאחר מכן.

מדורות - אור אחרי חושך

לכן גם מדליקים מדורות - למה מדליקים מדורות? להודות לקדוש ברוך הוא על אור התורה הגדול שהאיר לאחר החושך. אחרי חושך צמח אור גדול לעם ישראל - אור של הזוהר. זה אור מופלא שאין לדמיין, זו תורת הסוד, זו תורה מאוד מאוד מיוחדת.

ונקבע לדורות יום ל"ג בעומר כיום שמחה, יום זה בו התגלו הרחמים לעם ישראל, ומכוח זה זכה רשב"י. ואין זה רק באותו דור, אלא הוקבע לדורות יום זה כי יום שבו מתגלה הקדוש ברוך הוא ברחמים.

צריך לדעת: יום שבו קורה נס גדול לעם ישראל, לפעמים זה יום שיש בו אור, אור של אהבה - הרבה פעמים זה חוזר אחר כך באותו יום בדורות אחרים.

דוגמה - אנחנו רואים בט"ו באב. ט"ו באב גם היה יום שבו הקדוש ברוך הוא החליט שפסקו מלמות במדבר והקדוש ברוך הוא החליט לרחם על עם ישראל, ואמר להם ללכת לירשת את ארץ ישראל. ומאז, ט"ו באב נקבע ליום שמחה לדורות, וקורים בו הרבה מאוד ניסים ונפלאות. למה? כי תמיד באותו יום מתעוררת אותה אהבה הראשונה.

ככה גם מבינים חז"ל, שמה שבל"ג בעומר - אותה אהבה שהייתה לאחר החושך הגדול שהיה אז, כשהיה עולם שמם, ואחר כך מילא הקדוש ברוך הוא אור אהבה לעם ישראל - כל שנה ושנה ביום ל"ג בעומר מתעוררת אותה אהבה שהייתה אז. כמו שהיה - זו השמחה שביום זה - שמחת אהבת השם.

תורת הסוד ובית המקדש השלישי

לא מספיק לנו הזמן להרחיב הכל, הזמן קצר ואנחנו נדלג לעבור הלאה, כי לא נשאר הרבה זמן, שבוע הבא כבר יהיה ל"ג בעומר. אז אנחנו נעבור לאות האחרונה, כי זה מאוד מאוד יפה, וזה נסיים - מאוד מאוד יפה לסיים בזה:

שלושה בתי מקדש יש לעם ישראל למשך ההיסטוריה: בית מקדש ראשון בזמן שלמה המלך, בית מקדש שני בזמן עזרא ונחמיה, ובית מקדש שלישי שנזכה במהרה בימינו (הר הבית כבר יש, מה חסר? אמן!).

שלושת בתי המקדש הם כנגד שלושת חלקי התורה: תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ותורת הסוד. נסביר:

עיקר התורה, התנ"ך, נכתב בבית ראשון. בבית המקדש הראשון היו נביאים והם כותבים את התנ"ך: יחזקאל, ישעיה, ירמיה, שופטים, מלכים, הכל נכתב מתי? חגי, זכריה, מלאכי - מתי נמצאים? מתי? בית ראשון. בבית שני מה עושים? משלימים כלומר את הנביאים עם שני ספרים בספר כתובים - עזרא ונחמיה וטוב. ונשלם, נגמר התנ"ך. אז התנ"ך בעיקר מתי נכתב? בבית ראשון, בית המקדש הראשון, כנגד תורה שבכתב.

בית שני - מתחיל לימוד תורה שבעל פה, כמו שראינו מקודם אצל רבי עקיבא, לפני חורבן בית שני מתחיל לימוד תורה שבעל פה. כמו שידוע, חנוכה נעשה נס במנורה, היופי של חנוכה הוא בתורה שבעל פה.

אני אומר שם דבר יפה: היו שני כלים של כלי תורה - הארון שבו לוחות הברית, והמנורה (גם כדוגמת "הרוצה שיחכים ידרים" - סימנך: מנורה בדרום). אז למה יש שני כלים? מה זה אמור להיות?

אומר הנצי"ב: ארון - תורה שבכתב, כי מה יש שם? לוחות הברית שהקדוש ברוך הוא כתב. מנורה - כנראה תורה שבעל פה. ולכן בבית ראשון יש ארון, בבית שני אין ארון (נגנז, מחפשים אותו, איפה הוא). מה יש? נס המנורה! למה נס מנורה? כי בית שני - מה היה עניינו? תורה שבעל פה. ומאז מתחילות המשניות וכל התורה שבעל פה, הכל מתחיל בתקופת בית שני.

מה עם בית שלישי? מה נשאר? בית שיתגלה בו תורת הסוד, כמו שכתוב בזוהר. אמר רבי יהודה, אומר הזוהר: "זמנא קריב דקודשא בריך הוא לגלאה רזין דאורייתא, בזמנא דמלכא משיחא" - בזמן שמתקרב משיח, יתחיל להתגלות תורת הסוד. "בגין דמלייא הארץ דעה את השם כמים לים מכסים". וכתוב: "ולא ילמדו עוד איש את אחיו ואת רעהו לדעת את השם, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

אז מה יהיה? כולם ידעו את השם. כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים". אומר הזוהר שכש"מלאה הארץ דעה את השם" זה לא רק פשט, יידעו גם את הסוד, כולם ידעו.

ועל תורת הסוד נאמר (כן, זוהר מפורסם מאוד): "בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי". בזכות שעתידים לטעום מספר הזוהר, יזכו לצאת מהגלות ברחמים. והתקיים בהם: "השם בדד ינחנו". כן, יפה מאוד.

התגלות תורת הסוד כסימן לגאולה

אז זה הבית השלישי כנגד תורת הסוד. עכשיו תראו דבר מעניין, זה דבר נפלא מאוד: משעה שהתחיל להתנוצץ אור ראשון של המשיח, התחיל להתגלות תורת אור, תורת הסוד.

לכן בתקופת האר"י ז"ל, ברגע שהתחיל להאיר יהודי גדול הגר בצפת, מתחיל האור להתגלות. היה גם את הניסוח של ר' אברהם אזולאי, שאמר: "מי שמתאונן על גילוי תורת הסוד - כבוד השם" - איך זה יכול להיות?

תסבירו: תקופת האר"י ז"ל בהיסטוריה - קצת מתי היא מתחילה? יש גלות ספרד, עם ישראל מאבד את כל יהדות ספרד, הכל נהרס, צריכים לגלות. חלק מהגולים - לאיפה מגיעים? לצפת.

חלק מהם - הבית יוסף בעצמו, הוא מגולי ספרד (קטן כשהיה), אבל בעצמו מגולי ספרד. הם מגיעים לצפת ובצפת מתחיל להיות, פעם ראשונה לאחר החורבן, כמעט קיבוץ גדול מאוד מאוד מאוד של תלמידי חכמים. וקמה קהילה שמה, אני אקרא לכם רק כמה שמות שהיו שם באותה תקופה:

הנה, היה שם באותה תקופה מרן רבי יוסף קארו, האבן עזרא, רבי אלעזר אזכרי (בעל ספר "חרדים"), המבי"ט, בעל "ראשית חכמה", המהרש"ל. והמקובלים שהיו שם: רבי שלמה אלקבץ (בעל "לכה דודי"), רבי משה קורדובירו (בעל "תומר דבורה"), האר"י הקדוש, ועוד הרבה. היו ישיבות, הייתה פריחה אדירה בארץ ישראל.

ושם מתחיל, פעם ראשונה, להתנוצץ תורת הסוד. בא האר"י ז"ל ומוריד את הדברים ומסדר אותם בצורה מסודרת, מסביר איך זה עובד, והדברים נכתבים בצורה שאפשר ללמוד אותם. מתחיל להתעורר - גם יש בנייה בארץ ישראל, וגם מתחיל אור תורת הסוד לרדת לאט לאט.

ורמז נפלא לכך - תראו שהיה זה בעיר צפת, שכן היא בגימטריה 570, כמילה "תקע שופר גדול", המילה הראשונה מתפילת הגאולה. ככה הוא, מה שהאר"י ז"ל בעצמו אמר - לרמז שבה יתחיל להתגלות אור הגאולה. רמז לה גם כידוע תלמידי הגר"א, שעלו לארץ לעיר צפת בשנת תק"ע (570), ועלו היהודים, והם ראו בזה רמז שבזה מתחיל להתעורר אור הגאולה.

יפה. אז אנחנו רואים: מהרגע שמתחיל להתנוצץ אור הגאולה, מתחילה גם הגאולה לאט לאט, וגם אור הזוהר מתחיל להתגלות. מתקופת האר"י ז"ל זה היה נדיר אצל חכמים, ולאט לאט אור הזוהר הולך ומתפשט אצל חכמי ספרד. לאט לאט נהיה שכמעט כל תלמיד חכם בספרד לומד זוהר. כן! כל תלמיד חכם בספרד לומד זוהר. אצל האשכנזים היה יותר התנגדות.

ואז מגיעים החסידים - הבעל שם טוב ותלמידיו, ומכניסים לאט לאט את תורת הסוד בצורה יותר מופשטת בתורת החסידות. הוא מכניס את זה, כמו בתניא וכדומה - הכל מלא תורת הזוהר בצורה יותר קלה, יותר מעשית. לאחר מכן מגיע רבי נחמן מברסלב וגם מביא תורת הזוהר בצורה יותר מעשית וכדומה.

עד שהיום, כמעט כל מי שלומד קצת ספרי חסידות לומד זוהר בצורה זו, והולך ומתפשט יותר ויותר תורת הסוד.

שמחת ל"ג בעומר והתקרבות הגאולה

עכשיו, לפי זה, נפלא. בוא נראה לפי זה דבר נפלא: מדוע השמחה גדלה בשנים האחרונות בל"ג בעומר באורו של רשב"י, מה שלא היה במשך כל ההיסטוריה?

עד תקופת האר"י ז"ל הוא בעיקר התחיל להתעורר, ובשנים האחרונות - כן, בעבר, גם אם היו כמה אנשים... היה מישהו פעם שחיפש עדות כמה היו אנשים במירון? כמה מאות אנשים, זה הכל. זה לא מתקרב לממדים שהתחילו בדורנו. זה למה? זה לא סתם, יש בזה רמז נפלא.

מה טעם הדבר? הוא שבזה מתגלה תורת הסוד ומתפשטת בעולם, ובעיקר בארץ ישראל, רואים אנו את אור הגאולה ההולך ומתגלה. "כי בא אורך וכבוד השם עליך זרח".

על כך שמחים מאוד עם ישראל: אם תורת הסוד מצמיחה לנו את אור הגאולה, ובגאולה תאיר לנו תורת הסוד - אז כשעם ישראל רואים שתורת הזוהר הולכת ומתפשטת, יש להם שמחה גדולה בזה. הם מרגישים שהגאולה הולכת ומתקרבת עוד ועוד ועוד.

לכן, עיקר השמחה של ל"ג בעומר היא בארץ ישראל, שכן כל הגאולה מתגלה רק בארץ ישראל. כמו שרואים בנביא יחזקאל שתחילה יבואו עם ישראל לארץ הקודש, ואז יתחילו להתקיים כל נבואות הגאולה. וכמו שמבואר בגמרא מגילה, שהגאולה מתחילה בקיבוץ גלויות, ורק אחר כך ממשיכים שאר הנבואות להתקיים.

רשב"י ועולם הבא

במיוחד כאשר באים למירון, לקברו של רשב"י, שהוא כבר בחייו היה חי מבחינת עולם הבא, עולם המשיח. כמו שרואים שפסק שכל דבר הולך אחר הכוונה ולא אחר המעשה, כל ישראל מלכים... לכן הוא לא מבין כיצד אנשים עוסקים בחיי שעה ועוזבים חיי עולם.

נסביר קצת - זה שיעור שלם, אז נסביר בדקה אחת: אמרנו שנסביר למה הסיפור של רשב"י מופיע דווקא במסכת שבת. מה הקשר בין רשב"י למסכת שבת?

צריך לדעת: רשב"י כבר בחייו היה חי מבחינת חיי עולם הבא. כל מה שהוא ראה, זה היה בצורה של עולם הבא. הוא יוצא מהמערה, והוא רואה אנשים עומדים, והוא לא מצליח להבין למה הם מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. מה יש? הוא לא מסוגל להבין! הוא כבר בעיניים שלו לא רואה את העולם הזה, הוא כבר רואה את כל העולם בצורה של עולם הבא. איך, מה שווה בעולם הבא - הוא לא מבין מה העובדים, מה יצא להם, איך אפשר? הוא רואה את הכל!

ועוד דוגמה: יש להם ויכוח בין רבי יהודה לרבי שמעון, האם מה שהרומאים עושים זה טוב או רע. רבי יהודה אומר: "תשמע, יש כביש, אפשר לנסוע. לפני כן היה חצץ. יש בית מרחץ. בית מרחץ - מה אתה רוצה?" מה אומר לו רבי שמעון? "כן, אבל הם עשו הכל בשביל להכניס כסף לכיס!"

מה הם מתווכחים? זה לא ויכוח על המציאות - המציאות ידועה. הוויכוח הוא איך מתייחסים למציאות. רבי יהודה אומר: "בעיני עולם הזה, בעיני עולם הזה - מה אתה רואה? זה עזר לך!" מה פירוש? "יש כביש לנסוע, יש בית מרחץ, יש חיי עולם." ברוך השם, הולך להיות כאן טוב.

אבל רשב"י לא מעניין אותו - הוא רואה את הכל בעיני עולם הבא. "שכר יקבלו על זה כלום? למה? כי כאשר אדם מקיים מצווה לצורך עצמו, לא לשם חסד - שום שכר אינו מקבל! תועלת קיבל לצורך עצמו. אז אם ככה, מה זה שווה? לא שווה גרוש!" הוא רואה את הכל בעיני חיי עולם הבא.

לכן דבר מעניין: ההלכה בדרך כלל כמו רבי יהודה, חוץ ממתי? בשבת! בהלכות שבת, הלכה כמו מי? כמו רבי שמעון! "דבר שאין מתכוון - מותר". למה? שבת עניינה מה? עולם הבא! לכן בשבת הלכה כמו רבי שמעון, שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק.

זה עוד דבר: שאלו תלמידי ישיבת מיר - איפה שמים את כל הסיפור של רבי שמעון בר יוחאי? איפה שמים אותו? באיזו מסכת? במסכת שבת! כל עניינו של רשב"י זה מה? שבת, עולם הבא.

עכשיו תבינו מה השמחה. אנשים מגיעים לרשב"י במירון, ושם במירון מה מרגישים? מרגישים קצת מהאור של רשב"י - מה מתנוצץ עליהם? מה התנוצץ עליהם? אם זוכים - והכל בהשגחה, והכל קשור - אז מה? אור של רשב"י, אור של ימות המשיח, אור של עולם הבא. ואז האדם נמצא בשמחה גדולה, ושוב "השם בשוב שיבת ציון היינו כחולמים". כולם שמחים.

עד מתי? עד מתי? עד שכל האור של רשב"י... מתי הוא? רשב"י כתב את הספר שלו לפני המון שנים. מה קרה לספר שלו? היה גנוז! אף אדם לא מצא אותו, לא ראה אותו, לא שום דבר.

לפני 600-700 שנה הוא מתחיל להתגלות, וגם עדיין בקושי ראו אותו. רק לפני 500 שנה האר"י ז"ל מתחיל לגלותו, מתחיל להסביר אותו, איך לומדים. וגם עדיין רק מעט, עד שיש בכל בית כנסת זוהר עם פירוש קל מאוד, וכל אדם יכול לפתוח זוהר ולהבין אפילו חלקים.

זה מתי התחיל? רק בדור האחרון, דור שכל אחד יכול לקרוא זוהר, לפתוח. יש תנועה שחילונים לומדים קבלה - "קבלה לעם". אור שכולם יכולים לראות - למה? כי האור שלנו:

בית ראשון - תורה שבכתב בית שני - תורה שבעל פה בית שלישי - תורת הסוד

מהרגע שמתחיל אור בית שלישי, מהרגע שמתחיל האור של ימות המשיח, האור של בית שלישי כבר מתחיל להתנוצץ.

וכמו שאנחנו אומרים שהגאולה לא מגיעה ברגע אחד - בונים ובונים, ראשית שלב ועוד שלב - גם בתורה מגיע אור, שלב ועוד שלב ועוד שלב.

ביום ל"ג בעומר, כשרואים איך תורת הסוד מתפשטת והולכת, יהודים שמחים כי הם מרגישים איך הגאולה הולכת וקרבה וגדלה. הם מרגישים כבר את ימות המשיח.

שנזכה במהרה בימינו, אמן!

נערך על ידי יהודה טאוב - מומחה לעריכת ותמלול שיעורי תורה על ידי בינה מלאכותית בצורה מאוד מדויקת.
לפרטים: 052-7139520