הפיוט
עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ
פירוש מפורט
• וּפַחַד יִצְחָק
יצחק מזוהה עם מדת הגבורה והצמצום המזוהה לעיתים עם פחד. הביטוי מביע את היראה והכבוד הרב כלפי האל, ואת ההכרה בכוחו הגדול.
בראשית לא, מב: "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי"
• אֲבִיר יַעֲקֹב
אביר במקרא הוא מלשון גבורה. כשהוא נאמר בבעלי חיים או בבני אדם הבי"ת דגושה וכשהוא נאמר בה' הבי"ת רפה. האל הוא גבורם של ישראל ומושיעם. מעניין לציין שיעקב הוא שיסד את הביטוי הזה בברכתו לבניו.
ישעיהו ס, טז: "וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב"
• בראשית מט, כד
"וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל"
• מָגֵן דָּוִד
הקב"ה הוא המגן של עם ישראל. מגן דוד, הסמל המורכב משני משולשים המונחים זה על גבי זה במהופך שעימו אנו מזוהים כל כך ואשר עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, מסמל גם משמעות רוחנית עמוקה.
ניתן להתייחס לשני קדקודי המשולש כמסמלים את הניגוד בין השמימי והארצי, או לששת קצוות המשולש המסמלות לפי הקבלה את שש הספירות של זעיר אנפין, לבד מספירת מלכות שאותה מסמל מרכזו של המגן דוד.
• הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן
האל עונה לתפילות בעת רצון - בזמנים המיוחדים שהם עת רצון מיוחדת לפניו, כמו ימי הרחמים והסליחות
• הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה
האל עונה לקול המתפללים במיוחד בעת צרה, כאשר האדם נזקק לעזרתו הדחופה
• הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים
האל עונה בעת שמדת הרחמים גוברת, בזמנים המיועדים לרחמים ולסליחה
• אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה
בעקבות חזון המרכבה של יחזקאל (פרק א), שראה מרכבה פלאית הנושאת עליה כביכול את הקב"ה. לפי חז"ל אין דורשין במעשה מרכבה ביחיד.
יחזקאל פרק א - חזון המרכבה
השימוש במלה מרכבה גם סוגר מעגל עם תחילת הפיוט הפותח באבות שכן במדרש האבות נקראים "מרכבה לשכינה".
בראשית רבה מז, ו
• רַחוּם וְחַנּוּן
תוארי חסד המתארים את מדותיו הטובות של הקב"ה - הרחמים והחנינה שהוא מגלה כלפי בריותיו