קדושת היהודי ומעלת לימוד התורה

פתיחה - מדרגות וקדושה ביהדות

בפרשת אמור, התורה מבארת בתחילה את דיני הכהנים. לכהן אסור להיטמא למת, בניגוד ליהודי רגיל שאין לו איסור כזה. יהודי שאינו כהן צריך להיטהר רק אם רוצה להיכנס לבית המקדש או לאכול מעשר שני וכדומה, אך אין איסור עצמי להיטמא. כהן מוגבל ומותר לו להיטמא רק לשבעת הקרובים.

כמו כן, לכהן אסור לשאת נשים מסוימות. "אישה זונה וחללה לא יקחו, ואישה גרושה מאישה לא יקחו" (ראשי תיבות "אזול"י"). מה החיסרון בגרושה? אלמנה מותר, גרושה אסור. בשלמא אישה זונה שנבעלה בעילת איסור, או חללה שנולדה מביאת איסור, אבל גרושה? אלא כנראה אם בעלה גירש אותה, אז כפי שחז"ל אומרים, "הפסוק קראו אחר" - "שניהם, זה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס".

מדרגות נוספות בעם ישראל

בבית המקדש, רק הכהנים עבדו. "הזר הקרב יומת". יש מקום של עזרת ישראל, לשם מותר לישראל להיכנס, ומעבר לכך רק הכהנים רשאים. כמו כן, ישנם מאכלים כמו תרומה שרק כהנים יכולים לאכול אותם. ישראל שאכל תרומה חייב מיתה - יותר חמור מאשר אכילת חזיר!

גם הלויים יש להם מעלות ותפקידים מיוחדים: הם מקבלים מעשר ראשון, שומרים בבית המקדש, ומנגנים. יש להם הלכות מיוחדות המבדילות אותם מישראל.

ישראל, לעומת זאת, חייב בכל המצוות המיועדות לישראל. יש אפילו דרגה נוספת - גר צדק, שגם הוא יהודי אך עם מעמד שונה בהיבטים מסוימים.

כהן גדול הוא ברמה הגבוהה ביותר. עליו נאמר "מן המקדש לא יצא" - לא יצא מקדושתו, ואסור לו להיטמא אפילו לאביו ולאמו. הרמב"ם מסביר שהכהן הגדול היה צריך להיות רוב עיתותיו בבית המקדש. היתה לו לשכה מיוחדת, ורק בלילה היה יוצא לביתו או לשעות ספורות ביום. הכהן הגדול היה יכול לעבוד כל עבודה שרצה, דוחה את הכהן שבמשמרת ועובד במקומו.

מהי קדושה אמיתית?

במחשבה ראשונה, אנו מדמיינים קדוש כאדם היושב בקרן זווית, אומר תהילים, לומד, מתפלל שעתיים, והולך ברחוב בעיניים עצומות. אבל מהי באמת הגדרת "קדוש"?

צדיק פירושו מי שעושה את הצדק והדין. חסיד הוא מי שהולך לפנים משורת הדין. אדם שהוא פרוש - הוא אדם קדוש. אך יש פן אחר לקדושה שאולי לא שמים לב אליו.

מבהיל לחשוב שאנו מזכירים לפחות מאה פעמים ביום את המושג הזה ועדיין לא מפנימים. בכל ברכה אנו אומרים "אשר קידשנו במצוותיו". איך אנחנו מתקדשים? במצוותיו! ככל שיהודי יותר מקפיד לקיים את המצוות, וככל שהוא מקיים יותר מצוות, הוא יותר קדוש.

עושר המצוות בחיי היומיום

המשגיח בישיבה היה שואל את הבחורים: "כמה מצוות דאורייתא קיימת היום?" רובנו יכולים למנות על יד אחת: נטילת ידיים, ציצית, תפילין, ברכת המזון - ומעט מאוד מצוות דאורייתא אחרות.

אך ספר "סדר היום" מלמד שכל רגע בחיי היהודי יכול להיות מלא במצוות עשה מן התורה. אנחנו לרוב חושבים על מצוות בין אדם למקום, אך לא מתמקדים במצוות שבין אדם לחברו. אין סוף מצוות של חסד, אורך אפיים, ואהבת לרעך כמוך - מצוות שאנו יכולים לקיים בכל רגע.

כל מעשה של חסד וטוב לב הוא מצוות עשה מן התורה: להאיר פנים לילד, לעזור לאישה, לשטוף כלים, לשמור על הילדים, להאיר פנים לשכן, להגיד מילה טובה - כולן מצוות. החזון איש אמר פעם שלעבור את העולם הזה בהצלחה פירושו לעבור את החיים מבלי לפגוע באחרים.

פרושים - משמעות הקדושה

שואל רש"י: מה פירוש הציווי "קדושים תהיו"? פרושים תהיו. לא מנותקים מהעולם, אלא שיהיו מובדלים בשביל ה' על ידי המצוות. כשרואים יהודי, רואים שהוא מתנהג אחרת - לא אוכל כל דבר, לא מדבר בכל אופן, ולא מסתכל בכל מקום. הוא הולך לפי התורה.

חז"ל אומרים שהשונמית ידעה שאלישע הוא "איש קדוש" משני סימנים: לא ראתה זבוב על שולחנו, ולא ראתה קרי. הצדיק הכהן מלובלין מסביר ששני הדברים המאפיינים אדם קדוש הם אכילתו והתנהגותו בענייני עריות. שניהם מוזכרים בפרשת קדושים. "קדש עצמך במותר לך" - הכוונה שלא תהיה כבהמה, "נבל ברשות התורה".

מעלת לימוד התורה - השוויון האמיתי

הגמרא במסכת שבת מספרת על גוי שרצה להתגייר על מנת שיהיה כהן גדול. כששמע על בגדי הכהן הגדול, בא לשמאי וביקש "גיירני על מנת שאהיה כהן גדול". שמאי דחף אותו באמת הבניין, אך כשבא לפני הלל עם אותה בקשה, הלל גייר אותו ואמר לו "לך תלמד". אחרי שלמד, הבין הגר שזר שנעשה כהן חייב מיתה, ואמר "קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קירבתנו תחת כנפי השכינה".

כיצד גייר אותו הלל על תנאי בלתי אפשרי? התשובה היא שהלל הבין שהבעיה העמוקה של הגוי היתה עם רעיון אי-השוויון. העולם המודרני רואה בשוויון ערך עליון - שוויון בנטל, שוויון בין המינים, ביטול מעמדות. אך היהדות מכירה בהבדלים טבעיים ובתפקידים שונים.

הגוי התקומם נגד מערכת שבה יש מעמדות, שבה כהן חשוב יותר מישראל. הלל לימד אותו שאמנם התורה אינה שוויונית במבנה החברתי, אך היא מעניקה אפשרות שוויונית לעקוף את כל המעמדות דרך לימוד תורה: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.

כתר תורה - פתוח לכל

שלושה כתרים יש: כתר מלכות, כתר כהונה, וכתר תורה. כתר תורה מונח על הארון בקודש הקודשים, והוא נעלה מכולם. "כתר תורה מונח בקרן זווית, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול" - זה שוויוני באמת! כל אחד, גם אם הוא מהמעמד הנמוך ביותר, יכול להגיע לפסגה.

רבים מגדולי עולם לא באו ממשפחות מיוחסות. הרב שך היה בנו של בעל מונית, הרב עובדיה יוסף היה בנו של מוכר ירקות. רבי עקיבא לא היה ממשפחה מיוחסת כלל. אך כולם הגיעו לפסגת העולם היהודי דרך לימוד התורה.

תלמיד חכם מקבל עלייה לתורה לפני כהן, ומכבדים אותו יותר מכהן שאינו תלמיד חכם. כמו שאמרו על גדולי ישראל - "שקול כנגד כל ישראל".

אמנם לא כולנו נולדנו כהנים או לויים, אך התורה פתוחה לכולנו. הטופ שבטופ הוא מי שגם כהן וגם תלמיד חכם, כמו החפץ חיים שאין מישהו בעולם שלא לומד ממנו משהו לפחות פעם ביום.

יהי רצון שנזכה כולנו לגדול בתורה וביראת שמיים ולעשות נחת רוח להשם יתברך, אמן.

נערך על ידי יהודה טאוב - מומחה לעריכת ותמלול שיעורי תורה על ידי בינה מלאכותית בצורה מאוד מדויקת.
לפרטים: 052-7139520