״וכיבדה יותר מגופו״
מה באמת נדרש מאיתנו בכבוד האישה?
האם מספיקים מעשים חיצוניים?
כבוד = גינוני טקס, נימוס חיצוני, מחמאות
כבוד = הערכה שבלב
אם הכבוד החיצוני הוא רק ״פועל יוצא״ —
מהי העבודה הפנימית הנדרשת?
״כבוד הינו הערכה בלב״
התבוננות במעלות האישה והערכתן באמת —
עד להבנה שייתכן שבמעלות אלו היא עולה עליו
החיוב ההלכתי לכבדה ״יותר מגופו״
אינו רק נתינה חומרית
הדרישה: להחשיב אותה בלב
יותר ממה שמחשיב את עצמו
״בינה יתרה״ — האישה ניחנה בחוש מיוחד
להבחין בפנימיותם של דברים
אם הבעל רק ״אומר דברים מהשפה ולחוץ״
אך בליבו אינו מעריך — האישה תרגיש מיד
האישה זקוקה לכבוד והערכה
״כמו אוויר לנשימה״
היא זקוקה להערכה על המסירות, הטוהר והפועל שלה —
זוהי החיות שלה
לקבוע זמן בכל יום לחשוב במעלותיה
לחשוב: היא מגדלת ילדיי, מצילה מהחטא, מאפשרת לי לעסוק בתורה
טיפ: מומלץ לכתוב את המעלות — זה מקבע את ההערכה בתודעה
המעשים החיצוניים מעוררים את הלב להעריך
מחוות קטנות • הקדמת צרכיה • זריזות במילוי בקשתה
הגר״מ פיינשטיין היה מפסיק לימודו מיד כשאשתו קראה לו —
כבוד הנובע מהבנת צרכיה
הבית היהודי הוא ״מקדש מעט״
והאישה היא הכהן הגדול בו
היחס לאישה הוא ״בית ספר״ ליחס לה׳ —
זלזול בה הוא זלזול בשכינה עצמה
לקח מעשי: היום, הקדש 2 דקות לחשוב במעלה אחת של אשתך — ותראה את השינוי