הבשורה הטובה

עיתון ייחודי המוקדש למצוות בישור בשורות טובות | גיליון מיוחד - חודש סיון תשפ"ה

כותרת ראשית

"מחקר חדש: בישור בשורות טובות משפר את בריאות הנפש והגוף"

מחקר בינלאומי מקיף: אנשים המקבלים ומעבירים בשורות טובות חווים פחות מתח ודיכאון

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מוסדות אקדמיים בינלאומיים מראה כי אנשים המשתתפים באופן פעיל בהעברת בשורות טובות, הן כמבשרים והן כמקבלי הבשורות, מדווחים על שיפור משמעותי בבריאות הנפשית והפיזית.

המחקר, שנמשך שלוש שנים וכלל למעלה מ-5,000 משתתפים מ-12 מדינות, הראה כי העברת בשורות טובות מעלה את רמות הסרוטונין והאנדורפינים במוח הן אצל המבשר והן אצל המתבשר.

"התוצאות מפתיעות בעוצמתן," אומרת פרופ' רחל לוי, ראש צוות המחקר. "גילינו שהאקט הפשוט של בישור בשורה טובה יכול להפחית לחץ דם, לשפר את איכות השינה, ולהעלות את רמת האושר הכללית בצורה מדידה. אלו תוצאות דומות למדיטציה יומית או פעילות גופנית סדירה."

המחקר גם מצא כי קהילות המטפחות "תרבות בישור" - שבהן אנשים משתפים באופן פעיל חדשות טובות זה עם זה - נהנות משיעורים נמוכים יותר של מחלות לחץ ומתח.

"במסורת היהודית מדברים כבר אלפי שנים על החשיבות של בישור בשורות טובות," מוסיפה פרופ' לוי. "מעניין לגלות שהמדע המודרני מאשש את החכמה העתיקה הזו."

תחקיר

גילויים חדשים: מסמכים עתיקים חושפים את מקורות הבשורה הטובה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו כתבים נדירים המרחיבים את הידע על מצוות בישור בשורה טובה

צוות חוקרים מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים חשף לאחרונה אוסף כתבי יד עתיקים, שהיו טמונים במרתפי הספרייה הלאומית מזה עשרות שנים. הכתבים, שהתגלו בתיק לא מסומן, כוללים פירושים נדירים ולא ידועים העוסקים במצוות בישור בשורה טובה.

"הממצאים מספקים הבנה עמוקה ומורחבת על האופן שבו התייחסו חכמינו לחשיבות הבשורה הטובה," מסביר פרופ' אברהם כהן, ראש צוות המחקר. "המסמכים כוללים תיעוד מפורט של מקרים היסטוריים שבהם בישור בשורה טובה שינה את מהלך ההיסטוריה היהודית."

אחד הגילויים המרתקים הוא כתב יד מהמאה ה-13 המתעד דיונים בין חכמי פרובנס על קיומו של "מעמד מיוחד" למי שהתמחה בבישור בשורות טובות. לפי המסמך, בקהילות מסוימות היו אנשים שהוכשרו במיוחד לתפקיד זה, והיו מופקדים על העברת ידיעות משמחות בצורה מיטבית.

"מצאנו גם תיעוד על 'הלכות מבשר' - מערכת כללים מפורטת כיצד, מתי ובאיזה אופן ראוי להעביר בשורות טובות," מוסיף פרופ' כהן. "למשל, ישנן הנחיות מפורטות כיצד לבשר בשורה לאדם חולה או לאדם שחווה אובדן לאחרונה."

המסמכים יוצגו בקרוב בתערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל, ומתוכנן גם פרסום של ספר שיקבץ את כל הממצאים החדשים.

ראיון אישי

"מבשר הבשורות" - 40 שנה של שליחות

ראיון מיוחד עם הרב חיים שמחה, המכונה "המבשר", שהקדיש את חייו להעברת בשורות טובות

בפינה שקטה בירושלים, בדירה צנועה ומוארת, יושב הרב חיים שמחה (82), איש שהפך את בישור הבשורות הטובות לייעוד חיים. כבר למעלה מארבעים שנה, הרב שמחה עוסק באופן יומיומי במציאת בשורות טובות והעברתן לאנשים הנכונים, בזמן הנכון ובדרך הנכונה.

"הכל התחיל כשהייתי בחור צעיר," הוא מספר בחיוך רחב. "אבי, זכרונו לברכה, תמיד אמר לי: 'חיים, אם יש לך בשורה טובה - אל תחזיק אותה לעצמך. תרוץ לספר!'"

לאורך השנים, הרב שמחה פיתח שיטה מיוחדת לבישור. "ישנם כללים," הוא מסביר. "יש אנשים שמעדיפים לשמוע בשורות בפרטיות, ויש כאלו שהכי שמחים כשמבשרים להם לפני קהל. יש אנשים שצריכים 'הכנה רגשית' לפני בשורה גדולה, ויש כאלו שמעדיפים את ההפתעה. למדתי להכיר את ההבדלים האלו."

אחד הרגעים המכוננים בחייו היה כשבישר למשפחה על מציאת בנם שנעדר במשך שבועיים בחו"ל. "כשראיתי את ההקלה והשמחה בעיניהם, הבנתי את העוצמה של המצווה הזו. החלטתי להקדיש את חיי לכך."

הרב שמחה מספר שבמהלך השנים בישר על לידות, אירוסין, זכייה במכרזים, מציאת עבודה, איחוד משפחות שהתפצלו, ועוד אינספור בשורות טובות. בשנים האחרונות, הוא גם מרצה בנושא ומעביר סדנאות על "האמנות של בישור הבשורה הטובה".

כשאני שואל אותו על הבשורה הכי משמעותית שבישר, עיניו מתמלאות דמעות. "לפני כחמש שנים, בישרתי לזוג מבוגר שנמצאה תרומת כליה לבתם שהייתה על סף מוות. אני לא יכול לתאר במילים את המעמד הזה. אלו רגעים שמצדיקים את כל הקיום האנושי."

מהי העצה העיקרית שלו למבשרים מתחילים? "אל תחכו לבשורות גדולות," הוא אומר בנחרצות. "לפעמים דווקא הבשורות הקטנות והיומיומיות - שמישהו דיבר עליך בטוב, שמישהו זוכר לך חסד, שמישהו מתגעגע אליך - דווקא הן אלו שמשנות את היום של אדם. אל תחזיקו טוב בבטן. תבשרו!"

כתבת צבע

"בדרכה של סרח בת אשר": בני נוער מקימים רשת מבשרי בשורות טובות

קבוצת נערים ונערות מישיבות ואולפנות יוזמת מיזם ארצי של הפצת בשורות טובות, בהשראת סיפורה של סרח בת אשר

"סרח בת אשר הייתה המבשרת הראשונה בהיסטוריה היהודית, וזכתה להיכנס לגן עדן בחייה בזכות הבשורה הטובה שבישרה ליעקב על יוסף," מסבירה נועה כהן (17), מייסדת מיזם "מבשרי טוב". "אם הבשורה הייתה כל כך משמעותית אז, בעולם של תקשורת איטית, כמה היא חשובה היום?"

המיזם, שהוקם לפני כחצי שנה, כולל כבר למעלה מ-300 בני נוער מרחבי הארץ, שלקחו על עצמם משימה: לאתר ולהפיץ בשורות טובות בקהילותיהם. הם מאתרים סיפורי הצלחה, מעשים טובים, התפתחויות חיוביות וניסים קטנים, ומעבירים אותם לאנשים שישמחו לשמוע.

"בעולם שבו החדשות הרעות מתפשטות במהירות, אנחנו יוצרים זרם נגדי - זרם של בשורות טובות," אומר אלעד לוי (16), אחד המשתתפים במיזם. "יש משהו מטהר בלהיות השליח שמביא שמחה לאנשים."

הקבוצה פיתחה אפילו אפליקציה ייעודית בשם "מבשר טוב", המאפשרת לשתף בשורות טובות בקהילה ולהציע עזרה בהעברתן לאנשים שאינם משתמשים בסמארטפונים.

אחת הפעילויות המרגשות במיוחד של הקבוצה מתרחשת בבתי אבות. "אנחנו מגיעים לקשישים עם בשורות טובות על הנכדים והנינים שלהם," מספרת מיכל לוין (16). "אנחנו מבקשים מראש מהמשפחות לשתף איתנו הישגים ושמחות של הצעירים במשפחה, ואז מבשרים לקשישים. התגובות פשוט מדהימות."

רכזי החינוך בבתי הספר המעורבים מדווחים על שיפור באווירה הכללית ובמערכות היחסים בין התלמידים מאז תחילת המיזם. "למדנו שכשאתה מחפש בשורות טובות, אתה פתאום רואה הרבה יותר טוב סביבך," מסכמת נועה.

פרשנות

הלכה למעשה: הממד ההלכתי של בישור בשורה טובה

הרב ד"ר אביחי רונצקי מסביר את המקורות ההלכתיים למצוות בישור בשורה טובה

אחת התופעות המעניינות ביותר במסורת היהודית היא מצווה שאינה מקודדת באופן רשמי כחלק מתרי"ג המצוות, אך מופיעה בספרות חז"ל ובפוסקים כבעלת חשיבות רבה – מצוות בישור בשורה טובה.

בניגוד למצוות רבות אחרות, אין פסוק מפורש בתורה המצווה על בישור בשורות טובות. אולם, מסורת עשירה של פרשנות ומדרשים קושרת את המצווה לפסוקים שונים, ומייחסת לה חשיבות מיוחדת.

המקור המרכזי לחשיבות הבישור הטוב מגיע מהזוהר, הספר המרכזי בתורת הקבלה. בפרשת תזריע (דף מו עמוד ב) נאמר: "כמה דעונשא דהאי ב"נ בגין מלה בישא כך ענשיה בגין מלה טבא דקאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל" – כלומר, כשם שאדם נענש על דיבור רע, כך נענש על דיבור טוב שיכול היה לומר ולא אמר.

לפי הזוהר, חומרת העונש על מניעת בישור בשורה טובה שווה לעונש על אמירת לשון הרע – תפיסה מרחיקת לכת שמעלה את החובה לבשר בשורות טובות לדרגה גבוהה מאוד.

גם בספרות המוסר והחסידות, בישור בשורה טובה מקבל מקום של כבוד. השל"ה הקדוש (רבי ישעיה הורוביץ) מדגיש את המעלה הגדולה של בישור בשורה טובה לחברו, וקובע שעל אדם היודע בשורה טובה "לרוץ אליו לבשרו".

בעל "פלא יועץ" (רבי אליעזר פאפו) מוסיף וכותב: "אם ידע בשורה טובה לחברו מהר יקרבנה לו ותחיה נפשו בגללו ולמצוה תחשב לו".

מבחינה הלכתית, הביטוי המעשי למצווה זו בא לידי ביטוי בברכות המיוחדות שתיקנו חז"ל לבשורות טובות. על בשורה טובה הנוגעת לאדם לבדו מברכים "שהחיינו", ועל בשורה הטובה לאדם ולאחרים מברכים "הטוב והמטיב".

עצם קיומן של ברכות אלו מבטא את החשיבות שההלכה מייחסת לאירועי בשורה טובה, והופך אותם למעמד בעל משמעות דתית.

מעניין לציין שישנה גם הסתייגות הלכתית חשובה, המופיעה בפירוש מצודת דוד על דברי ירמיהו (פרק כ' פסוק ט"ו). שם נאמר כי בשורה שבדיעבד אינה טובה באמת, אינה נחשבת למצווה, ויתכן שאף המבשר נושא באחריות מסוימת. זוהי תזכורת חשובה שהבשורה צריכה להיות טובה באמת, ולא רק למראית עין.

לסיכום, אף שבישור בשורה טובה אינו מופיע ברשימות הפורמליות של מצוות, המסורת היהודית מייחסת לו חשיבות רבה, עד כדי השוואת הימנעות ממנו ללשון הרע. בעולם שבו לשון הרע נפוץ לצערנו, יש בכך קריאה חשובה לאזן את הכף ולהרבות בבשורות טובות.

כתבת בריאות

"רפואת הבשורה": רופאים משלבים בישור בשורות טובות בתהליך הריפוי

מחלקות רפואיות רבות מאמצות פרוטוקול חדש לבישור בשורות טובות לחולים, עם תוצאות מרשימות

"לפני עשר שנים, הייתי מגיע לחדר של מטופל רק כדי לומר לו את האבחנה היבשה והטיפול הנדרש," מספר פרופ' אמיר לוי, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי שיבא. "היום, אנחנו משקיעים משאבים רבים בלמידה כיצד לבשר בשורות טובות באופן שממקסם את ההשפעה החיובית על המטופל."

בשנים האחרונות, בתי חולים רבים בישראל ובעולם מאמצים פרוטוקולים חדשים המתמקדים באופן שבו רופאים מבשרים בשורות טובות למטופליהם. מסתבר שלא רק עצם הבשורה חשובה, אלא גם האופן שבו היא מועברת.

"גילינו שכשרופא מבשר בשורה טובה בצורה נכונה - עם קשר עין, חיוך, ואולי אפילו מגע קל - ההשפעה על המדדים הפיזיולוגיים של המטופל היא מיידית," מסבירה ד"ר רונית שפר, חוקרת רפואה התנהגותית באוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו רואים ירידה בלחץ הדם, שיפור בקצב הלב, ואפילו שינויים בתפקוד המערכת החיסונית."

במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, הוקם "צוות בשורה" מיוחד שמוכשר לבשר בשורות טובות למטופלים ולמשפחותיהם. "יש לנו פרוטוקול מדויק," מספרת מיכל דרור, האחות הראשית של המחלקה האונקולוגית. "למשל, כשיש תוצאות טובות של בדיקות, אנחנו לא פשוט מתקשרים למטופל. אנו קובעים פגישה אישית, מוודאים שיש לו ליווי של אדם קרוב, ומבשרים את הבשורה בסביבה תומכת."

במחקר שנערך לאחרונה בבית החולים איכילוב, נמצא כי מטופלים שקיבלו בשורות טובות בהתאם לפרוטוקול החדש השתחררו בממוצע יום וחצי מוקדם יותר מאשר קבוצת הביקורת.

"בישור בשורה טובה הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי," מסכם פרופ' לוי. "הגוף והנפש קשורים זה בזה, וכשאנחנו מכניסים שמחה לנפש באמצעות בשורה טובה, הגוף מגיב בהתאם."

ראיון מומחה

"מדע הבשורה": ראיון עם ד"ר שלומית כהן, מומחית לנוירו-בשורה

המדענית פורצת הדרך חושפת את המנגנונים המוחיים שמופעלים בעת קבלת ובישור בשורות טובות

ד"ר שלומית כהן נחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם בתחום המתפתח של "נוירו-בשורה" - חקר המנגנונים המוחיים המופעלים בעת קבלת ובישור בשורות טובות. במעבדתה באוניברסיטת בר-אילן, היא וצוותה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לתעד מה בדיוק קורה במוח כשאנחנו מקבלים או מוסרים בשורה טובה.

מה הוביל אותך לחקור דווקא את נושא הבשורה הטובה?

"זה התחיל באופן אישי לגמרי. לפני כעשור, קיבלתי בשורה מדהימה על כך שאחי, שנעדר בטיול בדרום אמריקה למשך שבועיים, נמצא בריא ושלם. ההרגשה הייתה כל כך עוצמתית, שכמדענית התחלתי לתהות מה קורה במוח ברגעים כאלה. מאז, זה הפך לתחום המחקר המרכזי שלי."

מה גיליתם במחקרים שלכם?

"ממצא מעניין במיוחד הוא שבעת קבלת בשורה טובה, מופעלים במוח אזורים שחשבנו בעבר שהם קשורים רק לתגובות פיזיות נעימות, כמו אכילת מזון טעים או פעילות גופנית. בנוסף, ראינו שמוחם של אנשים שמבשרים בשורה טובה מפעיל מנגנונים דומים מאוד לאלו שמופעלים אצל המקבלים - זה מה שאנחנו מכנים 'אפקט המראה הנוירולוגי'."

האם יש הבדל בין אנשים שונים באופן שבו הם מגיבים לבשורות טובות?

"בהחלט. זיהינו לפחות שלושה 'טיפוסי בשורה' שונים: ה'מידיים', שאצלם התגובה העצבית היא מהירה מאוד אך דועכת במהירות יחסית; ה'מעבדים', שאצלם התגובה מתפתחת לאט יותר אך נשמרת זמן רב יותר; וה'מהדהדים', שאצלם גלי התגובה ממשיכים לזמן הארוך ביותר, לפעמים גם שבועות לאחר קבלת הבשורה."

האם ישנם מוחות שמגיבים טוב יותר לבישור בשורות?

"אנחנו מזהים הבדלים משמעותיים. למשל, אנשים בעלי נטייה לאופטימיות מראים פעילות מוגברת באזורי מוח הקשורים למערכת התגמול בעת קבלת בשורות טובות. אבל הדבר המעניין ביותר הוא שגם אצל אנשים בעלי נטייה פסימית, בישור בשורה טובה גורם לעוררות חיובית במוח, אפילו אם ברמה ההתנהגותית הם מגיבים בספקנות."

האם ניתן 'לאמן' את המוח להגיב טוב יותר לבשורות טובות?

"לגמרי. במחקר שפרסמנו לאחרונה, הראינו שאימון של 8 שבועות, הכולל תרגילים יומיומיים של חיפוש, קבלה ובישור בשורות טובות, משנה את מבנה המוח באזורים מסוימים ומגביר את יכולתו להגיב בחיוביות לבשורות טובות. יש לזה השלכות משמעותיות על טיפול בדיכאון וחרדה."

מהו המסר העיקרי שהיית רוצה להעביר לציבור הרחב?

"ברמה המדעית, המחקרים שלנו מראים שבישור וקבלת בשורות טובות הם לא רק 'נחמד כשזה קורה', אלא פעולות בעלות השפעה עמוקה על המוח והגוף. ברמה האישית, המסר שלי הוא - אל תחזיקו בשורות טובות לעצמכם. כשאתם מבשרים משהו טוב לאחרים, אתם למעשה מעניקים להם מתנה נוירולוגית."

אנשים ומעשים

"מקהלת המבשרים": קבוצת המוזיקאים שהופכת בשורות טובות לשירים

"כשמילים לא מספיקות, המוזיקה יכולה להעביר את הבשורה בדרך עוצמתית יותר"

"בהתחלה זו הייתה בדיחה," צוחק דניאל מזרחי, מייסד "מקהלת המבשרים". "חבר ביקש שאבוא לבשר לסבתא שלו שנולד לה נין, אבל במקום סתם להגיד לה, החלטתי לכתוב שיר קטן ולבשר לה באמצעות מוזיקה. התגובה הייתה כל כך מרגשת, שהבנתי שיש כאן משהו."

כיום, כשלוש שנים אחרי אותו אירוע, "מקהלת המבשרים" הפכה לתופעה של ממש. הקבוצה, המונה 15 מוזיקאים מקצועיים ומתנדבים, מגיעה לבתים, בתי חולים, בתי אבות ואירועים משפחתיים כדי לבשר בשורות טובות באמצעות מוזיקה מקורית שנכתבת במיוחד לאירוע.

"יש משהו בשילוב של מילים ומנגינה שפותח את הלב בצורה שונה לגמרי," מסבירה טליה לוין, זמרת וחברה במקהלה. "כשאנחנו מגיעים לבשר לאישה מבוגרת שהנכד שלה התקבל לאוניברסיטה או שהבת שלה בהריון, ואנחנו עושים זאת עם שיר מקורי – הרגע הזה הופך למשהו שאי אפשר לשכוח."

המקהלה מתמחה במיוחד בבישור בשורות טובות לאנשים שעברו תקופות קשות. "המעבר מחושך לאור הוא העוצמתי ביותר," אומר מזרחי. "לבשר למישהו שעבר טיפולים קשים שהוא נקי ממחלה, או למשפחה שחיכתה שנים לילד שסוף סוף אימוץ אושר – אלו רגעים שלא ניתן לתאר במילים."

הקבוצה פועלת כעמותה ללא מטרות רווח, ומאפשרת לכל אדם להזמין "בשורה מוזיקלית" עבור יקיריו. "אנחנו מאמינים שבישור בשורות טובות הוא מצווה, ולכן איננו גובים תשלום על השירות," מדגיש מזרחי. "אנחנו מקבלים תרומות שמאפשרות לנו להמשיך בפעילות, אבל מעולם לא דחינו בקשה בגלל שיקולים כספיים."

בחודש הבא, מתכננת המקהלה להוציא אלבום מיוחד המכיל 12 "שירי בשורה" המבוססים על חוויות אמיתיות של בישור בשורות טובות. "כל שיר מספר סיפור אמיתי," מסכם מזרחי. "וכולם ביחד מעבירים את המסר: טוב לבשר וטוב להתבשר."

מדור טכנולוגיה

האפליקציה שמבשרת: כיצד הטכנולוגיה משנה את אופן בישור הבשורה הטובה

יזם ישראלי פיתח אפליקציה ייעודית לבישור ושיתוף בשורות טובות, עם למעלה מחצי מיליון הורדות בחצי שנה

בעולם שבו מרבית ההתראות בסמארטפון שלנו מביאות חדשות לא נעימות – התראות חדשות על אסונות, הודעות על עומסי תנועה, או תזכורות על תשלומים – האפליקציה "בשורטוב" (Good-News) מציעה גישה שונה לחלוטין: פלטפורמה המוקדשת אך ורק לבישור ושיתוף בשורות טובות.

"הרעיון נולד מתסכול," מספר אורי כהן (34), מייסד האפליקציה ומנכ"ל חברת TovTech. "נמאס לי שהטלפון שלי מצפצף רק כשיש חדשות רעות, והתחלתי לחשוב על דרך לשנות את זה."

האפליקציה, שהושקה לפני כחצי שנה, כבר צברה למעלה מ-500,000 משתמשים פעילים ברחבי העולם, עם כמות הורדות מרשימה במיוחד בישראל, ארה"ב וברזיל.

הרעיון פשוט: משתמשים יכולים לשתף בשורות טובות מחייהם האישיים, לבחור למי מרשימת אנשי הקשר שלהם הם רוצים לבשר, ולבחור את אופן הבישור – החל מהודעה רגילה, דרך הודעה קולית מוקלטת, ועד להופעה בשידור חי.

מה שמייחד את האפליקציה היא העובדה שהיא מותאמת אישית לסוגים שונים של בשורות. "יצרנו אלגוריתם מתוחכם שלומד את סוג הבשורות שאנשים אוהבים לקבל ואת האופן שבו הם מעדיפים לקבל אותן," מסביר כהן. "יש אנשים שמעדיפים לקבל בשורות משמחות בשיחת וידאו, ויש כאלה שמעדיפים טקסט. יש אנשים שאוהבים הפתעות, ויש כאלה שמעדיפים הכנה מוקדמת. המערכת לומדת את זה ומייעצת למבשר."

אחת התכונות הפופולריות ביותר באפליקציה היא "מעגל הבשורה" – אפשרות לתעד את תגובת המתבשר ולשתף אותה עם אחרים במעגל החברתי, כמובן בהסכמתו. "אנשים אוהבים לראות את האושר של אחרים," אומר כהן. "זה מדבק."

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת סטנפורד מצא שמשתמשים קבועים באפליקציה "בשורטוב" מדווחים על רמות גבוהות יותר של אופטימיות ושביעות רצון מהחיים בהשוואה לקבוצת הביקורת.

"הדבר המפתיע ביותר," מוסיף כהן, "הוא שאנשים לא רק משתפים בשורות גדולות כמו חתונות, לידות או קידומים בעבודה, אלא גם בשורות קטנות יומיומיות: סיום פרויקט קטן, ציון טוב במבחן, או אפילו מציאת חניה טובה. זה מלמד אותנו שבישור בשורות טובות יכול להיות חלק מהחיים היומיומיים, לא רק באירועים גדולים."

החברה כבר גייסה כ-12 מיליון דולר בסבב גיוס ראשון, ומתכננת להשיק בקרוב גרסה מיוחדת לארגונים וחברות. "דמיינו משרד שבו יש מערכת ייעודית לשיתוף בשורות טובות בין העובדים," מסכם כהן. "זה יכול לשנות לחלוטין את האווירה בעבודה."

דעות

בשורה טובה אינה מותרות - היא הכרח

מאת: הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת "מבשרי ציון"

בעולם שבו חדשות רעות נמכרות טוב יותר מחדשות טובות, העיסוק בבישור בשורות טובות נראה לפעמים כמותרות. אבל האמת היא שבישור בשורה טובה אינו מותרות – הוא הכרח חברתי ורוחני של ממש.

אני נזכר בסיפור על רבי שמחה בונים מפשיסחא, שפעם ראה אדם עצוב בשוק. הוא ניגש אליו ושאל: "מה קרה?" ענה האיש: "אין לי פרנסה, אני חייב כסף, בני חולה – איך אפשר להיות שמח?" ענה לו הרבי: "אני מבין את הקושי, אבל אולי תנסה לחפש משהו טוב אחד שקרה היום, ולספר עליו לשלושה אנשים."

האיש חשב, ואז נזכר שהבוקר ראה את נכדו הקטן עושה את צעדיו הראשונים. בהתחלה הוא הרגיש מגוחך, אבל עשה כדברי הרבי, וסיפר לשלושה אנשים על הצעדים הראשונים של נכדו. למחרת, כשפגש שוב את הרבי, כבר היה פחות עצוב. "מה קרה?" שאל הרבי. "כלום," ענה האיש, "אבל כשסיפרתי על נכדי, נזכרתי כמה דברים טובים יש בחיי."

הסיפור הזה ממחיש עיקרון עמוק: כשאנחנו מבשרים בשורה טובה, אנחנו לא רק משפיעים על השומע, אלא גם על עצמנו. אנחנו מזכירים לעצמנו את הטוב שקיים בעולם.

במדרש על סרח בת אשר, מסופר שכשבישרה ליעקב על כך שיוסף חי, היא זכתה להיכנס לגן עדן בחייה. כילד, תמיד תהיתי: למה דווקא עבור בישור בשורה טובה מגיע שכר כה גדול? אך כשהתבגרתי הבנתי - בישור בשורה טובה אינו רק העברת מידע, אלא פעולה של החייאה. סרח החייתה את יעקב, כפי שנאמר "ותחי רוח יעקב אביהם". היא לא רק העבירה מידע, אלא ממש החזירה חיים.

בעולמנו המודרני, שבו רווחת תרבות של "חדשות רעות מוכרות עיתונים", הבחירה לבשר בשורות טובות היא מעשה של התנגדות תרבותית. זוהי אמירה שאנו מסרבים לראות רק את הרע, ובוחרים להאיר גם את הטוב.

בזוהר נאמר שכשם שאדם נענש על דיבור רע, כך הוא נענש על הימנעות מדיבור טוב שיכול היה לומר. זו אמירה מרחיקת לכת, המשווה את חומרת ההימנעות מבישור בשורה טובה לאמירת לשון הרע. למה? כי שניהם פוגעים באותה מטרה - יצירת עולם טוב יותר.

על פי החסידות, בכל פעולה של בישור בשורה טובה, אנו משחררים ניצוץ אלוקי לעולם. כשאדם מבשר בשורה טובה לחברו, מתלבש בו "ניצוץ אליהו" – ניצוץ של גאולה. וכשמצטברים מספיק ניצוצות כאלה, הגאולה האמיתית והשלמה מתקרבת.

אם כן, בישור בשורה טובה אינו רק מעשה נחמד או רצוי. זהו חלק מהותי מתיקון העולם. בכל פעם שאנו מבשרים בשורה טובה, אנו מתקנים שבר קטן במציאות. מוסיפים אור לעולם שלפעמים נראה חשוך מדי.

הבה נקבל על עצמנו להיות "סוכני בשורה" - אנשים שפעילים בחיפוש ובישור בשורות טובות, הן הגדולות והן הקטנות. כשנתחיל לראות זאת לא כמותרות, אלא כהכרח, נגלה שהעולם סביבנו משתנה לטובה. כי כפי שלימד אותנו הבעל שם טוב: המציאות שאנו רואים היא המציאות שאנו בוחרים לראות.

סיפור אישי

"הבשורה ששינתה את חיי": סיפורה של מיכל דוד, שהפכה להיות "שגרירת בשורות טובות"

אחרי בשורה ששינתה את חייה, היא החליטה להקדיש את חייה לבישור בשורות טובות לאחרים

"זה היה יום רגיל לחלוטין," מספרת מיכל דוד (45), עובדת סוציאלית ואם לשלושה מבני ברק. "ישבתי במשרד שלי, עייפה אחרי יום עבודה ארוך, כשהטלפון צלצל. על הקו הייתה אישה שהציגה את עצמה כעורכת דין, ואמרה שהיא רוצה לבשר לי בשורה טובה."

מיכל מספרת שתחילה חשבה שמדובר בטלפון שיווקי, אבל משהו בקולה של האישה גרם לה להקשיב. "היא אמרה: 'אני מייצגת את עיזבונו של מר יעקב כהן המנוח, והוא הוריש לך שני מיליון שקלים.'"

יעקב כהן היה דוד רחוק של מיכל, שכמעט לא הכירה. "פגשתי אותו פעם אחת לפני כעשר שנים, כשהייתי מתנדבת בבית אבות. הוא היה ערירי, ללא ילדים. ישבתי איתו, שיחקנו שח-מט, ושמעתי את סיפור חייו." מיכל לא ידעה שאותה פגישה אקראית השאירה רושם עז על האיש.

"בצוואה שלו הוא כתב שאחרי הפגישה איתי הוא הרגיש שמישהו סוף סוף הקשיב לו באמת," היא מספרת. "הוא כתב שהחמלה שהראיתי כלפיו שינתה את השנים האחרונות בחייו, והוא רוצה להודות לי."

הירושה הבלתי צפויה שינתה את חייה של מיכל, אבל לא רק בגלל הכסף. "הדבר שהכי השפיע עליי לא היה הכסף, אלא אופן הבישור," היא מסבירה. "העורכת דין יכלה פשוט לשלוח מכתב יבש, אבל היא בחרה להתקשר אישית, להסביר, לשתף בסיפור ולוודא שאני מבינה את משמעות הבשורה. היא אפילו נסעה אליי כדי להראות לי את המכתב שהשאיר הדוד."

בעקבות החוויה, מיכל החליטה להקדיש חלק מהירושה ומזמנה הפנוי להקמת פרויקט ייחודי - "שגרירי בשורה טובה" - שמכשיר אנשים כיצד לבשר בשורות טובות באופן מיטבי.

"גילינו שיש הבדל עצום בין בישור 'רגיל' לבישור 'מיטבי'," היא מסבירה. "בישור מיטבי מתחשב ברגשות המקבל, בסביבה, בעיתוי ובאופן העברת המסר. הוא לוקח בחשבון אם המקבל זקוק להכנה מוקדמת או מעדיף הפתעה."

עד כה, הכשיר הפרויקט כ-500 "שגרירי בשורה טובה" - אנשים שלמדו את אמנות בישור הבשורה הטובה ומתנדבים להעביר בשורות משמחות בדרך המיטבית. השגרירים פעילים בבתי חולים, משרדי ממשלה, חברות ועמותות.

"אנשים לא מבינים עד כמה הדרך שבה מבשרים בשורה טובה משפיעה על חווית המקבל," אומרת מיכל. "הרי אותה בשורה בדיוק יכולה להיות חוויה רגילה או חוויה מכוננת - הכל תלוי באופן הבישור."

בזכות פעילותה, מיכל זכתה השנה באות "מבשרת השנה" מטעם משרד הרווחה. אבל התגמול האמיתי, היא אומרת, הוא הסיפורים שהיא שומעת מהשטח. "כשאני שומעת על אם שבישרו לה בדרך מיוחדת שבנה חזר בשלום משליחות מסוכנת, או על אדם שבישרו לו בדרך רגישה שנמצאה תרומת כליה עבורו - אני יודעת שמה שאנחנו עושים באמת משנה חיים."

מדור בריאות

"תרופת הבשורה": חוקרים מצאו קשר מובהק בין בשורות טובות לחיזוק המערכת החיסונית

מחקר פורץ דרך: קבלת ובישור בשורות טובות משפרים פעילות תאי מערכת החיסון

בעולם הרפואה מדברים כבר שנים על הקשר בין נפש לגוף, אבל מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה מציג לראשונה הוכחה ביולוגית ישירה לקשר בין בשורות טובות לבין חיזוק המערכת החיסונית.

במחקר, שנמשך 18 חודשים והשתתפו בו 200 מתנדבים, ביקשו החוקרים מחצי מהמשתתפים לקבל ולבשר לפחות שלוש בשורות טובות בשבוע, בעוד הקבוצה השנייה המשיכה בשגרה רגילה. במהלך המחקר, נלקחו דגימות דם מהמשתתפים ונבדקה פעילות תאי מערכת החיסון שלהם.

"התוצאות היו מדהימות," אומר פרופ' אלון גור, שהוביל את המחקר. "ראינו עלייה של כ-28% בפעילות תאי ה-NK (Natural Killer), שאחראים על הגנה מפני מחלות ווירוסים, בקבוצה שעסקה בבישור וקבלת בשורות טובות."

גם רמות הציטוקינים, חלבונים שמעורבים בתגובה החיסונית, השתפרו באופן משמעותי. "זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים קשר כה ישיר בין פעולה חברתית-תקשורתית לבין שינויים ברמה התאית של המערכת החיסונית," מוסיף פרופ' גור.

מעניין במיוחד: המחקר הראה שהאפקט החיסוני היה חזק יותר אצל אלו שבישרו בשורות טובות לאחרים מאשר אצל אלו שרק קיבלו בשורות. "נראה שהפעולה האקטיבית של בישור מעוררת תגובה פיזיולוגית חזקה יותר," מסביר פרופ' גור.

המחקר גם בדק את ההשפעה ארוכת הטווח. שישה חודשים אחרי סיום הניסוי הראשוני, אלו שהמשיכו בהרגל של בישור בשורות טובות שמרו על רמות גבוהות יותר של תאי מערכת חיסון פעילים, והיו פחות חולים במחלות עונתיות.

פרופ' רותי קרן, מומחית לרפואה פסיכוסומטית שלא השתתפה במחקר, מציינת שהממצאים מתווספים לגוף מחקר גדל והולך המצביע על הקשר בין מצב רגשי חיובי לבין בריאות פיזית. "מה שמיוחד במחקר הזה הוא שהוא מדבר על פעולה ספציפית – בישור בשורה טובה – שכל אחד יכול לעשות בקלות יחסית, והיא בעלת השפעה משמעותית על הבריאות."

מערכת הבריאות כבר מתחילה להתייחס לממצאים. בית החולים רמב"ם הודיע לאחרונה על תכנית ניסיונית שבה מטופלים במחלקות אונקולוגיות ישתתפו ב"קבוצות בישור" – מפגשים שבועיים שבהם הם יתרגלו בישור בשורות טובות זה לזה.

"לא צריך לחכות למחקרים נוספים כדי להתחיל לאמץ את הגישה הזו," מסכם פרופ' גור. "בישור בשורות טובות הוא למעשה 'תרופה' ללא תופעות לוואי, שכל אחד יכול 'לקחת' ו'להעניק' לאחרים, ויש לה השפעה מוכחת על הבריאות."

מדור חינוך

מהפכת "בשורות טובות" בחינוך: בתי ספר מפתחים תכניות לעידוד בישור בשורות טובות

יוזמה חינוכית חדשה מלמדת ילדים לזהות, לבשר ולקבל בשורות טובות, עם תוצאות מפתיעות בהישגים ובאקלים הבית-ספרי

"צלצול הבשורה" - כך מכונה שלוש הדקות הראשונות של היום בבית הספר "רעות" בחולון. בזמן הזה, כל תלמיד יכול לקום ולבשר בשורה טובה שיש לו לשתף – אישית, משפחתית, כיתתית או אפילו חדשות טובות מהעולם.

"התחלנו את זה כניסוי קטן לפני שנתיים," מספרת חנה רביב, מנהלת בית הספר. "היום זו כבר מסורת שהילדים לא מוכנים לוותר עליה, והיא שינתה את האווירה בבית הספר כולו."

מה שהחל כיוזמה בודדת הפך לאחרונה למגמה ארצית, עם יותר ויותר בתי ספר שמאמצים תכניות חינוכיות המתמקדות בבישור בשורות טובות. משרד החינוך אף פיתח יחידת לימוד בנושא "אמנות בישור הבשורה הטובה", הכוללת תכנים תיאורטיים לצד תרגול מעשי.

"ילדים חיים בעולם שמציף אותם בחדשות רעות," אומר ד"ר יוסי טל, מפקח במשרד החינוך שמוביל את התכנית. "אנחנו מלמדים אותם להיות אקטיביים בחיפוש ובישור הטוב, וזה משנה את האופן שבו הם מסתכלים על העולם."

התכנית כוללת מרכיבים שונים, בהתאם לשכבת הגיל: - בכיתות א'-ג': זיהוי בשורות טובות ו"משחקי בשורה" - בכיתות ד'-ו': לימוד אודות אופני בישור שונים והתאמתם למקבל - בחטיבות הביניים: העמקה במקורות יהודיים על בישור בשורה טובה - בתיכונים: פיתוח פרויקטים קהילתיים מבוססי בישור בשורות טובות

"המטרה היא לפתח את מה שאנחנו מכנים 'מיומנויות בישור' – היכולת לזהות, לנסח ולהעביר בשורות טובות באופן אפקטיבי," מסביר ד"ר טל. "אלו מיומנויות תקשורת חיוניות שישרתו את התלמידים לאורך חייהם."

האם היוזמה משפיעה על הישגים לימודיים? מחקר ראשוני שנערך בהובלת מכון סאלד מצביע על שיפור של כ-12% בהישגים הלימודיים בבתי ספר שא