פרשת תרומה מספרת על בניין המשכן בסדר מסודר: הארון עם לוחות הברית, השולחן עם לחם הפנים, המנורה הטהורה, המזבח החיצוני לקורבנות, החצר. הכל סודר, הכל מוכן.
ופתאום בסוף פרשת תצווה, אחרי בגדי כהונה ושבעת ימי המילואים - הופעה מפתיעה: מזבח הקטורת!
איפה היית עד עכשיו? למה אתה מופיע מחוץ לכל הדברים? כבר כתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - הכל הסתיים! ופתאום: "ועשית מזבח מקטר קטורת"...
עוד יש לשאול: אין דבר שהפליגו בו רבותינו כמו מעלת הקטורת! מי שיפתח את הזוהר יראה כמה מעלות נאמרו על הקטורת:
אנחנו צריכים להבין: מה כל כך מיוחד בסדר הקטורת עד שהפליגו בו חז״ל יותר מכל דבר שבעולם?
בשביל להבין את זה, בואו נראה דבר תורה נפלא שאמר הרב פינקוס זצ״ל - דבר פשוט אך מדהים:
היו לנו שני מזבחות במשכן:
| תכונה | מזבח הפנימי | מזבח החיצוני |
|---|---|---|
| מיקום | בתוך המשכן | בחצר, מחוץ למשכן |
| עבודה | קטורת - ריח ניחוח נפלא | קורבנות - שריפת בשר ודם |
| ריח | הריח הכי טוב שבעולם | לא ריח כל כך נעים |
| חומר | עץ שיטים מצופה זהב | אבנים ונחושת |
| כתר | כתר זהב | ללא כתר |
בואו נלמד מכאן על שני סוגים של יהודים:
כל חייו מקריב קורבנות: שופך את דמו על התורה והמצוות. לימוד תורה - זה קורבן בשבילו. תפילה - מסירות נפש. כל מצווה שהוא עושה - זו מסירות נפש גדולה.
למה זה ככה? משום שכל מעשיו נובעים רק מחיצוניות ללא שום פנימיות. אין לו שום חיבור וקשר עם בורא עולם. אדם כזה הוא בנוי מאבנים פשוטות - לא מזהב טהור.
לעומת זאת, יש אדם שאתה רואה אותו: התפילה מתוקה, שבת קודש דבר נעים ונפלא, הכל מתוק, הכל ריח טוב!
מדוע זה כך? משום שכל מעשיו הם "מזבח הפנימי" - נובעים מפנימיותו! הוא קשור, מחובר לבורא עולם.
"קְטֹרֶת - למה נקראת שמה קטורת?"
"שהיא קֶשֶׁר - כמו שכתוב: 'למה נקרא שמה שרה? שקשרה כתרה - שלא ניזוקה לאף אחד' מאז שעזבה את אברהם אבינו"
(מדרש)
מה זה קטורת? קֶשֶׁר עם בורא עולם!
יש יהודי שכל מעשיו הם להתחבר לבורא עולם, לעשות קשר עם בורא עולם. למה? כי הוא מזבח הפנימי. כל מהותו - מפנימיות. הוא אוהב את בורא עולם, הוא מחובר לבורא עולם.
אדם כזה הוא יהודי של זהב - ועליו יש כתר זהב על ראשו.
איך אדם עושה כזה דבר? איך יהודי זוכה להיות:
באה התורה ולימדה אותנו יסוד נפלא:
מזבח הקטורת לא מופיע ביחד עם כל הקורבנות!
הוא לא בתוך המסגרת. הוא נמצא מחוץ למסגרת - אחרי שגמרו את כל הקורבנות.
בא התורה ללמד יסוד נפלא: יהודי יקר, אתה רוצה קצת קשר עם בורא עולם? קצת אהבה לבורא עולם? קצת לעשות שמחה לפני בורא עולם, שבורא עולם ישמח בך ואתה תשמח בו? רוצה שבורא עולם יתן לך כתר על הראש?
הסוד הוא: תקדיש חמש דקות מחוץ למסגרת!
נכון, יש סדרי תפילה קבועים, יש סדרי לימוד קבועים. אבל בוא תיתן חמש דקות בחוץ, מחוץ למסגרת, לכבוד בורא עולם!
מזבח הקטורת הוא לא נמצא בתוך המסגרת. לאחר שגמרו את כל הדברים - את כל הכלים, את כלי המקדש, את כל מה שבחוץ - אז מקריבים קטורת.
קטורת - איך עושים? איך מעלים ריח ניחוח לבורא עולם?
שיהודי אומר: "ריבונו של עולם! עוד חמש דקות אני עכשיו עושה לכבודך יתברך!"
גם היום, פיטום הקטורת נאמר אחרי התפילה - לאחר שגמרנו את כל התפילה הקבועה. זה רק על פי השל״ה - זה מדין תמידות התורה, ולא מדין התפילה עצמה.
בשביל זה בואו נקרא את האור החיים הקדוש:
אומר האור החיים (פרשת קורח): "כל פועל ה׳ למענהו - כולם נותנים שיר ושבח והודיה לבורא יתעלה. למעלה מהם השיר והשבח העולה מהנשמות אשר בעולם הזה, אשר הם בתוך הבשר והם מונעים מהכיר ה׳, והם מתאמצים לאהוב ה׳ ולשבחו ולהודות למאמרו - זה עליון וחשוק אצל הבורא למעלה מהכל!"
וכך מבארים הדברים בספר הזוהר ובדברי חז״ל והבעל התהילה:
מה משמח את בורא עולם? מה הקדוש ברוך הוא אוהב יותר מהכל?
אומר האור החיים: מה עליון וחשוק אצל הבורא למעלה מהכל? שיהודי עומד ומודה ומשבח לפני בורא עולם - לכבודו, לעשות נחת רוח למלך מלכי המלכים. זו השמחה של בורא עולם!
יש רש״י במסכת ברכות (דף ל״ב) שאומר כך:
"אלא יהיה אדם מקרב לקדוש ברוך הוא אליו ומרצהו בתשבחות וקילוסים של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו"
(רש״י ברכות ל״ב)
כתוב ברש״י דבר נפלא: יהודי יכול לעשות שבורא עולם יבוא אליו!
איך? על ידי שהוא אומר לפני הקדוש ברוך הוא תשבחות וקילוסים. שיהודי מודה לבורא עולם מהלב - בורא עולם בא לשמוע אותו!
אומר אבן התהילה: אין לקדוש ברוך הוא חפץ יותר מאשר שיהודי מודה לה׳!
שיהודי מודה לה׳ מחוץ למסגרת - לא מה שחייבים בתפילה, אלא עוד כמה דקות מחוץ למסגרת.
עכשיו בואו נבין דבר נפלא: כל יום לפני פיטום הקטורת אנחנו מוסיפים כמה שבחים לפני בורא עולם:
אין כאלוקינו • אין כאדונינו • אין כמלכנו • אין כמושיענו
מי כאלוקינו • מי כאדונינו • מי כמלכנו • מי כמושיענו
נודה לאלוקינו • נודה לאדונינו • נודה למלכנו • נודה למושיענו
ברוך אלוקינו • ברוך אדונינו • ברוך מלכנו • ברוך מושיענו
למה כל דבר ארבע פעמים? למה ההודיה הולכת עם ארבע פעמים?
ומדוע מוסיפים את "אין כאלוקינו" דווקא לפני פיטום הקטורת? מה הקשר בין הדברים?
אמרנו - מה זה פיטום הקטורת? מה המעלה של הקטורת?
אומר המדרש תנחומא (פרשת תצווה): "אמר הקדוש ברוך הוא: מכל הקורבנות שאתם מקריבים, אין חביב לי כקטורת! למה? תדע לך: שכל הקורבנות כולם לצורכם של ישראל. כיצד? החטאת - על חטא, האשם - על אשם, העולה - לכפר על הרהור הלב, השלמים - על מצוות עשה."
"אבל הקטורת - אינה לא על חטא, לא על עוון, לא על אשם. אלא על מה? על השמחה! שיהודי שמח את בורא עולם!"
"שמן הקטורת ישמח לב - חביבה קטורת לפני הקדוש ברוך הוא!"
אומר לנו המדרש: אין חביב לפני הקדוש ברוך הוא כקטורת!
למה? כי זה לא על עבירה, לא על שום דבר. למה? כי אני רוצה להודות לבורא עולם! אני אוהב את בורא עולם! אני רוצה לתת לו, רוצה להקריב לפניו, לעשות לו ריח ניחוח!
איך עושים את זה? או הקטורת שהייתה בבית המקדש, או בימינו - מה עושים?
אומרים לפני הקדוש ברוך הוא: "אין כאלוקינו, אין כאדונינו, מי כמלכנו"!
כך אומר המדרש תנחומא: "אין לך חביב מכל הקורבנות יותר מן ההודיה!"
כמו שכתוב על הקטורת "אין חביב עלי כקטורת", כך כתוב גם במדרש תנחומא: "אין חביב מכל הקורבנות יותר מן ההודיה!"
שיהודי משבח את בורא עולם, מודה לבורא עולם - זה בדיוק מה שהקטורת! זהו קורבן הקטורת שהיה חביב לפני הקדוש ברוך הוא יותר מהכל!
וככה מסביר בספר "נזר התפילה": קטורת - מה זה?
אנחנו מראים שהכל ממנו, אנחנו אוהבים אותו, ושאדם מודה לקדוש ברוך הוא. כמה ברכות הוא מקבל! הוא יכול להינצל מכל רע, לדחות את המקטרגים - כי הוא אוהב את בורא עולם!
וזהו ההקדמה: "אתה הוא אלוקינו, ואין בלתך. הכל מה׳, ומידך הכל!"
כאשר אומרים "אין כאלוקינו, אין כאדונינו, אין כמלכנו" - יהודי מודה לה׳ מחוץ למסגרת, רק לכבוד בורא עולם, כי הוא אוהב אותו.
זהו הקטורת שמבטלת את כל הפורעניות, את כל הצרות!
קטורת - אמרנו - זה קֶשֶׁר.
איך יהודי יוצר קשר עם בורא עולם? מה עושים?
קח לך חמש דקות - רק בשביל לשמח את בורא עולם!
"שמן הקטורת ישמח לב" - בשביל לשמח את בורא עולם!
תדע לך, יהודי יקר: מה משמח את בורא עולם? מה הדבר הכי טוב?
אומר האור החיים: "והם מתאמצים לאהוב ה׳ ולשבחו ולהודות למאמרו - זהו עליון וחשוק אצל הבורא למעלה מהכל!"
תן שבח לבורא עולם - זה הקטורת של היום!
לעשות ריח ניחוח לפני בורא עולם. מה עושה לו נחת רוח? כאשר יהודי בא ומודה - בשביל לשמח את מלך מלכי המלכים!