האם רשב"י נפטר בל"ג בעומר - גילוי מדהים

כל הלשון, כל התורה בכל מקום. טוב, אנחנו מתחילים שיעור שני ואוחז עכשיו גם בהיסטוריה. אנחנו היום ננסה להביא תגלית די מחודשת בעניין: האם באמת רבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר? אנחנו נראה מה באמת קרה או לא קרה, מה בדיוק היה בל"ג בעומר, מתי נוצר ל"ג בעומר, ומי בדיוק ייסד אותו. בואו נראה קצת איך זה מתחיל, מה קורה בדיוק. התגלו לנו הרבה תגליות, חלקן מודרניות.

המקור הראשוני - מה כתוב בפרי עץ חיים?

אז אני מתחיל: המקור הראשוני שמספר בכלל שהיה הילולה בל"ג בעומר. בואו נקרא כאן מה שמורגל בפי כל - של"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י. הדבר הזה מופיע בספר "פרי עץ חיים" שלפנינו, בשער ספירת העומר פרק ז'. כתוב שם כך: "וטעם שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי רבי עקיבא שמתו בספירת העומר."

זה המקור הראשוני שקיים בספרות שרשב"י מת בל"ג בעומר. מה מוזר? הוא לא היה בין החמישה שמתו! מה קרה לנו? הרי סיפרנו עכשיו לסוף, שרבי שמעון בר יוחאי היה מהבחורים החדשים שרבי עקיבא לקח אחרי שכולם מתו. החמישה החדשים, שהיו כנראה צעירים מאוד.

מה כתוב פה? "וטעם שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי רבי עקיבא שמתו בספירת העומר." אין לזה מילים! וזה המקור הראשוני. מוזר מאוד. וכנראה זהו המקור ש"חמדת הימים" שכתב בשם "ספר קדמונים" ש"עלה מן העולם ל"ג בעומר", וכך כתב גם החיד"א בסימן תצ"ג: "פטירת רשב"י".

קיצור, מוזר מאוד הסיפור הזה. רשב"י היה אחר, הוא לא היה מהתלמידים שמתו!

קושייה הלכתית ומהותית

הנושא גם מעניין מבחינה הלכתית מאוד מאוד. אתם יודעים שהליטאים גם מאוד מאוד כועסים על הנושא הזה. מה זה אמור להיות שביום שנפטר צדיק עושים שמחה והילולה ולא אומרים תחנון?

בשולחן ערוך יש סימן שלם שביום שצדיקים מתו - מתענים! "תעניות צדיקים" זה בא' בניסן - שמת אהרון הכהן, שמתו נדב ואביהוא, שמתה מרים. יש שם רשימה של צדיקים שמתו באותו יום. מה עושים? חגיגה? לא! מה עושים? אומרים תחנון, ואפילו צמים!

מה זה הסיפור המוזר הזה? מה זה - ביום שמת צדיק עושים הילולה? איך זה יכול להיות? פלא עצום! מה זה אמור להיות שיש ספר אחד בלבד, קדמון - "פרי עץ חיים" - שכותב שרבי שמעון בר יוחאי מת בל"ג בעומר? בשום ספר זה לא כתוב.

בשאר המקורות מובא שהשמחה בל"ג בעומר זה יום שמחה אחר. קיצור, דבר פלאי! תכף ננסה לפתור את הפלא הזה - האם כתוב או לא כתוב, מה בדיוק הולך שם?

בספרות ההלכה - שמחים על הפסקת המוות

אנחנו עוברים הלאה, ואני עובר לספרות ההלכה: ל"ג בעומר - "חגי יום טוב מסתורין". למה זה חג מסתורין?

זה לא מופיע בגמרא. הגמרא מספרת שתלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לעצרת כי "לא נהגו כבוד זה בזה". הגמרא לא מזכירה את המילה "ל"ג בעומר". אלא מה כתוב שם? מופיע במנהגי הגאונים, כמו שאתם רואים כאן, מופיע בתקופת... מופיע אצל המאירי, שאומר שכולם מתו מפסח עד פרוס העצרת (פרוס = חצי החודש, חצי חודש לפני שבועות).

אומר המאירי (זה המקור הראשוני, שימו לב): "קבלה בידינו שבנוסח הגאונים, שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה".

אז בואו נעשה סדר: בגמרא כתוב שהם מתו מפסח עד פרוס העצרת. בתקופת המאירי מגיע הוא וכותב (חשוב לזכור מתי זה קורה): "קבלה בידינו שביום ל"ג בעומר פסקו מלמות". זה מופיע אחר כך, לא בשולחן ערוך שימו לב - לא בשולחן ערוך אלא ברמ"א זה מופיע.

מנהגי האבלות שנוהגים בספירת העומר - מוסיף הרמ"א כבר עוד שפה מעניינת (שימו לב עוד לשפה מעניינת מאוד): "בל"ג בעומר אין נוהגים אבלות, ומרבים בו קצת שמחה, ואין אומרים בו תחנון". למה? אומר הרמ"א: "כי פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות".

תארו לעצמכם: אדם מגיע אליך, מביא קידוש, מביא עוגות. אתה שואל אותו: "מה קרה?" והוא אומר: "אל תשאל מה קרה! פרצה שריפה בבית שלי, וברוך השם - נכבתה!" "איך היא נכבתה?" "מה פירוש? הלך הכל באש! גמרה את הבית, והיא נכבתה כי אין מה לשרוף!"

זה נשמע מוזר! מה יש לשמוח? "שמחים בל"ג בעומר - למה? כי פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות". יודעים למה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות?

לא נשאר אף אחד!

והחמישה האלה (התלמידים החדשים) לא היו שם! הם לא היו תלמידים באותו זמן, הם היו בכלל גרים במקום אחר, לא היו קשורים בכלל. חמישה חדשים, משהו אחר, בכלל לא קשור לסיפור. אני לא יודע מאיזו ישיבה הם באו, אבל בינתיים מתו כולם.

אז מה? איזו סיבה מוזרה! אתה שמח? מה? פלא עצום!

פענוח התעלומה - הגילוי החדש

אתה יודע, ל"ג בעומר זה רשב"י, תורת הסוד. אתה רואה - הכל פה סודות, לא ברור כלום! ואם הייתי יוצר כאן, הייתי סוגר את השיעור - בקיצור, לא ברור כלום, הכל לא ברור. אם אתה אומר שהוא מת, ממתי שמת, מי עושה שמחה בכלל? הוא מת?! "שהוא תלמידי רבי עקיבא" (שמתו) - אין מילים! בקיצור, בכלום. אתה מגיע לשולחן ערוך, "שמחים שם שפסקו מלמות" - מה?! לא נשאר אף אחד!

בקיצור, אפשר לסיים את השיעור כאן. בעבר אמרו: "סוד, כולו סוד", ואפשר לסגור את השיעור ככה. היה אפשר לגמור את השיעור כאן וזהו, להגיד שהכל סודות וגמרנו. אבל אנחנו רוצים לבאר את הסודות, להבין מה הסוד שמסתתר פה מאחורי כל המילים המעניינות האלה, מה בדיוק הולך כאן.

בואו נבין שנייה: רבי עקיבא היה אמור להתייאש לחלוטין. למה? תבינו - הוא מקים מפעל חיים, פותח ישיבה ענקית, ברוך השם יש לו המון תלמידים, והכל הולך טוב, עד שכל התלמידים מתים. לא נשאר אף תלמיד!

יש כאלה אומרים שהם מתו במרד בר כוכבא, אבל זה לא כל כך מסתדר עם השנים. רוב החוקרים לא כל כך מסכימים. זה כנראה היה איזשהו מגפה או משהו כזה, באיזושהי צורה. הגמרא לא אומרת "בר כוכבא", כנראה כי בר כוכבא היה יותר מאוחר מהתקופה הזאת. לא ברור. אבל בין אם זה היה או לא, רבי עקיבא מאבד את כל תלמידיו.

מה אמור אדם לעשות כאשר כל הישיבה נגמרת? אתה אמור לשבת, לחזור הביתה, להגיד "אני כשלתי" וגמרנו. אתה אמור להאשים את עצמך! "אני לא מצליח, גמרנו. אתה לא מבין שאתה לא מצליח". מה הוא עושה?

הולך לדרום! הולך עוד פעם! תבין - מה עובר עליו?

רבי עקיבא היה באמת האופטימי הראשי בחז"ל, אם תרצו. כן, עד היום, הוא אבי האופטימיות שקיים. זה רבי עקיבא, הוא אבי האופטימיות. צריך להיות אופטימי חסר תקנה, מה שנקרא. רבי עקיבא, בכל מקום שאתה תמצא אותו, תמיד הוא רואה הכל לטובה, בצורה קיצונית. אלה בוכים - הוא שמח. הוא היה אופטימי חסר תקנה. אתה יכול למנות רשימה שלמה של מקרים כאלה.

היסוד של רבי עקיבא - אופטימיות אחרי חושך

ובואו נבין: מה האופטימיות שיש לו כאן? מה הבסיס לאופטימיות שלו? על מה שואלים אותו - מה אתה אופטימי כל כך?

לרבי עקיבא יש יסוד מעניין. בואו נראה איפה הוא בונה את זה. הפסוק במשלי אומר כך: "כי את אשר יאהב השם יוכיח, וכאב את בן ירצה". הפסוק אומר: "מוסר השם בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, כי את אשר יאהב השם יוכיח". וכאב את בן ירצה - מה זה "וכאב את בן ירצה"?

אומר רש"י: "שהרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט, כן יערב לך הטובה לאחר המכה".

או כמו שביאר הגר"א: "כאשר יסיר שבטו ממנו, חפץ למלאות רצונו ומדבר אותו תנחומים לפייס דעתו. זהו שאל תמאס הייסורים, כי כאשר מייסר אותך בייסורים, מסתמא אתה חביב עליו כבן, ואחר כך 'כאב בן ירצה' אותך וימלא רצונך".

מה הוא אומר כאן? דבר מאוד מעניין: אחרי שמגיעה צרה, מגיעה איזושהי בעיה, אסון עצום - דע לך, אלוקים אוהב אותנו! ולאחר הצרה, מה יקרה? אמור להיות פתח לישועה גדולה, כי "כאב בן ירצה" - ירצה למלאות טובתו, אפילו יותר מקודם. יהיה לאחר מכן ישועה גדולה.

לכן רבי עקיבא מביע אופטימיות. אומר: "אם קרה כזה אסון טוטלי, עכשיו זה הזמן ההפוך - לצמוח!" איזה אופטימיזם!

דוגמאות היסטוריות - האור אחרי החושך

לפני שאני מגיע לפתרון, בואו נראה באמת שאנחנו רואים בהיסטוריה כמה פעמים את היסוד הזה, שזה באמת נכון.

דוגמה נפלאה ביותר: בואו נסתכל על הזוהר. כידוע לכם, הוא מתגלה במאה ה-13 בערך לספירה, ה-12-13 לספירה. מתגלה הזוהר, ומשה דה ליאון מביא אותו. יש בלגן - זה כן, זה לא, זה כן, זה לא, ואיך לומדים אותו - בקיצור, בלגן בעולם כולו. כן נכון? לא נכון? בלגן. מי, מאיפה זה הגיע? מהאר"י? האר"י אמר שזה נכון? לא ברור.

מתי הזוהר נכנס באמת ליהדות? מתי הייתה תקופה שבה אנשים מתחילים ללמוד את הזוהר, והוא נכנס באמת ללקסיקון היהודי?

יש תקופת צפת. תקופת צפת היא תקופה מדהימה בצורה אולי חד פעמית בהיסטוריה. כמו שלא קרה בהיסטוריה של הגלות - מתקבצים המוני תלמידי חכמים בשיעור גודל עצום, כולם גרים במקום אחד.

אנחנו מכירים הרבה מאוד מהם: הרמ"ק (רבי משה קורדובירו), שחיבר את "אור יקרות", "פרדס רימונים", ועוד המון ספרים. רבי שלמה אלקבץ, שחיבר את "לכה דודי". האר"י ז"ל גר בתקופה הזאת, ומרן הבית יוסף, שמחבר את השולחן ערוך. הרמ"ק גר שם, והמבי"ט (רבי משה מטראני) גם כן, ועוד רשימה. כולם גרים באותו מקום, באותו עיגול. כולם נמצאים באותה תקופה ביחד.

והאר"י ז"ל מתחתן עם קרובת משפחה של הבית יוסף. כן, המקובל מתחתן עם קרובת בעל השולחן ערוך, בעל עמוד ההלכה! מתחתנים ביחד, והבית יוסף מאוד מאוד מתפעל מהאר"י ז"ל. רואה כמה הוא אדם אלוקי, כמה הוא אדם מרומם, וכמה שורה עליו רוח הקודש.

ובשולחן ערוך נכנסים פסקים מתוך הזוהר! הוא מכניס פסקים בשולחן ערוך - לא אחד ולא שניים - מתוך ספר הזוהר! שם, בתקופה ההיא, אפשר לומר - נקודת זמן שבה הקבלה נכנסת לתוך העם היהודי. בעיקר בגלל האר"י ז"ל, שהיה איש אלוקים קדוש, מלא רוח קודש, והכל. ואנשים מאמינים לו.

וכך בהדרגה הקבלה מתפשטת. בעיקר במרכזי הספרדים, שבמשך 13 דורות אחד אחרי השני פשוט... כן הם דיברו בלשון רמז, כי אין שם כתבי הרמב"ם... בטח, כל זה מדובר במאה ה-16.

זו התקופה שאפשר לומר שבה תורת הקבלה נכנסת לעם ישראל. בואו נבין: התקופה הזאת - מתי היא קורה? איך היא קורה? זה קורה מיד לאחר גירוש ספרד! הבית יוסף הוא ממגורשי ספרד. האר"י ז"ל - אמו הייתה ממגורשי ספרד. כן, הוא היה במצרים... מצרים זה אחת התחנות של מגורשי ספרד.

אז התקופה הייתה מיד לאחר גירוש ספרד. אז מגורשי ספרד בורחים למקום אחד, ואז נוצר המקום המיוחד הזה בצפת, שממנו עד היום יש לנו את השורש של השולחן ערוך שפסק את ההלכות, ושורש הקבלה מגיע אז.

הנה דוגמה אחת שהאור מגיע לאחר חושך!

צריך לדעת: האר"י ז"ל היה תופעה שמימית שאתה לא יכול להבין. כמה שנים אתם חושבים חי האר"י ז"ל, שחיבר והביא את כל הספרים הללו? 36 שנה. וכמה שנים הוא לימד את רבי חיים ויטאל? חמש שנים? פחות! בין שנתיים לשלוש שנים הוא מלמד!

הרי כל תורת הקבלה - הכל בשנתיים-שלוש! איך?! איך בכל כך מהר הוא מצליח ללמד? רבי חיים ויטאל עורך את זה 30 שנה - את מה שהוא לימד אותו! הוא עורך את זה על הכתב 30 שנה! אבל הוא לימד אותו שנתיים-שלוש. איך כל כך מהר מצליח? פלא עצום! תקופה ממש מדהימה.

דוגמה מהתקופה המודרנית

עוד דוגמה, לא צריך ללכת רחוק - זו התקופה שלנו. עם ישראל מגיע... בואו נתמקד עכשיו על התקופה שלנו:

במשך השנים צריך לדעת - היהדות יורדת בארץ ישראל. לאורך עשורים יש ירידה ביהדות, לצערנו הרב. רובם נעשים חילונים. הולך ויורד ויורד ויורד ויורד ויורד. אתה יכול להסתכל גם במספר המנדטים של המפלגות - כל הזמן מקום המדינה זה הולך ויורד, המספר המנדטים של הדתיים, בתי הספר - הכל יורד ויורד ויורד.

ששת הימים - אפשר לומר שעדיין לא עושה מפנה. המהפך - מתי היה? נקודת המהפך, שממנה ברוך השם, מעט ועד היום רק הולך ועולה - מה היה נקודת המהפך?

לאחר מלחמת יום כיפור! אחרי החושך האדיר שזה היה, אסון לעם ישראל שאי אפשר לדמיין. הייתה מכה לא פשוטה בכלל, בכלל, בכלל! הייתה מכה קשה מאוד. לאחר כמה שנים, התחילה תנועה של לחזור בתשובה, תנועה אדירה מאוד מאוד.

אני לא אומר דברים הזויים: ב-1979 מתקיים הסמינר הראשון של "ערכים". יש הרבה נקודות קטנות של חזרה בתשובה, אבל ב-79 עושים פעם ראשונה - שבוע שלם, מראשון עד שבת, שבוע שלם לכל אלה שהתעוררו, כאילו שכולם מגיעים למקום אחד. עוד לא היה אז המקום "ערכים" כפי שהוא קיים היום.

דוד של אשתי היה שם, היה אחד מהנערים שם. זה היה נקרא אז "יד לאחים", וכמה חזרו בתשובה? יודעים מהסמינר הראשון, מצא בסוד? בסביבות ה-100%! בסביבות 100% מהאנשים עושים חזרה בתשובה! אין... אי אפשר להבין כזה דבר. איך זה יכול להיות?! חבל אנשים חוזרים בתשובה... חלק מהם, תבינו, היו מפורסמים ביותר - אורי זוהר! איך אדם כזה חוזר בתשובה?!

וככה מתחילה תנועה. אנשים עוזבים את הכל, עושים מהפך בחיים. איך זה קורה? כזה דבר אדיר!

הנה אתה רואה דוגמה: אחרי חושך גדול מגיע אור גדול!

דוגמה מקומית - נס"ג בכפר תבור

אפילו בכפר תבור - לא צריך לרוץ רחוק. בכפר תבור היה בית ספר יבנה. במשך שנים היה מעורב לחלוטין - בנים ובנות לומדים ביחד, למרות ששבנו... כן, היה מאוד מעורב לחלוטין. לא לומדים גמרא בכזה בית ספר כי כשבנים ובנות ביחד לא לומדים גמרא. משנה למדו אולי, תנ"ך, לא יודע מה למדו יותר מזה. מבחינה תורנית היה חלש, כי אתה לא יכול ללמוד ביחד את הכל.

ב-1981 או 1982, מגיעה קבוצת הורים שמחליטים שהחינוך התורני לא מספיק. מגיעים עם דרישות למנהלת של יבנה. אנשים שרוצים יותר תורניות. המנהלת לא מסכימה, ומשם מתחיל כל הפרשה ומתחילה פרשת נעם (בית ספר תורני).

צריך לדעת, מבחינה מעניינת: נעם נוסד בכפר תבור! כל הרשת "נעם" היום, הוא לא המייסד - הוא השני. אבל הראשון בירושלים לא עשה להם צרות. מי שעשה להם צרות זה היה בכפר תבור! חוות נעם נוסדה בכפר תבור. כל הבלגן היה בכפר תבור, וזבולון המר התערב ומצא להם איזושהי פרוצדורה משפטית איך הוא בונה להם בית ספר. יש מסמך - 10 דפים של זבולון המר - איך