למה רק בברכת התורה
אנחנו מתפללים על הילדים
ועל התלמידים?

כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא
הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ
מפסוק זה למדו חז"ל בגמרא ברכות (לב,ג) שיהודי צריך לברך לפני הלימוד ברכות התורה.

רמב"ן - השגות לספר המצוות

נצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא.
וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו. ובשלישי שלברכות (כא א) אמרו מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנ' "כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו".
העולה מזה שברכת התורה לפניה היא מצות עשה דאורייתא.
מדוע מזכירים בברכת התורה בקשה על הצאצאים
מה שלא מצאנו באף מצווה שנבקש בתוך הברכה על המצווה
שגם הצאצאים יקיימו אותה?

שונה לימוד תורה משאר מצוות

בשאר מצוות שאדם מזכה יהודי אחר, למשל בהנחת תפילין - הרי הוא מקיים מצוות זיכוי הרבים, ואין נפק"מ אם הוא בעצמו הניח לאחר תפילין או שדאג לשליח שיניח לאחר תפילין (חוץ ממצווה בו יותר מבשלוחו).
משא"כ לימוד תורה - מיסוד המצווה הוא ללמד לאחרים, כמו שמדויק מלשון ספר המצוות להרמב"ם (מצוה יא):
"שצוונו ללמוד תורה וללמדה וזהו הנקרא תלמוד תורה, והוא אמרו 'ושננתם לבניך'".
הרי שכלל שני דברים אלו 'ללמוד וללמד' במצוה אחת כי זהו חלק מהמצווה (ולא כדעת הרס"ג והסמ"ק שמנו מצווה ללמוד וללמד כשתי מצוות).

המצווה ללמד - לא רק ילדים

המצווה ללמד היא לא רק את הילדים אלא גם את התלמידים, כמו שכתב הרמב"ם מצות עשה יא:
"והמצוה הי"א היא שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה וזה הוא שנקרא תלמוד תורה והוא אמרו (שם) ושננתם לבניך. ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים."

לכן בברכה על התורה...

אנו מבקשים על צאצאינו וצאצאי בית ישראל,

שזוהי מהות המצווה -

לדאוג שתרבה התורה בישראל!
💡 כדאי לזכור במילים אלו כל יום
לבקש על התלמידים שלנו!

ברכת אהבת עולם

וכן בברכת אהבת עולם ביחד עם הבקשה שנזכה ללמוד מבקשים ללמד:
"ותן בליבנו בינה
להבין ולהשכיל
לשמוע ללמוד וללמד"
שזה חלק ממצוות לימוד תורה - ללמדה לאחרים.

המהר"ל על משנה באבות

"התורה נתנה לאדם כדי שילמד אותה לאחרים כמו שהש"י נתן התורה למשה ומשה למדה לישראל, כי אין היחיד ראוי אל התורה למעלתה."
ולפיכך עיקר למוד התורה
ללמד אותה לאחרים

הפסוק הראשון שמלמדים ילד

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה
מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב
מסביר המהר"ל:
זהו פירוש הפסוק "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה - מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"

מורשה פירושו ירושה שניתנה בשביל להורישה לאחרים

מעשה מהגר"ח מבריסק זצ"ל

מובא בספר 'זכרון אש תמיד' (עמוד שצ): בעיר בריסק היה מלמד שיכל ללמד לתלמיד אחד, או לאב או לבנו ושניהם היו צריכים למלמד, ושניהם היו נבונים ומשכילים בשוה.
פסק הגר"ח שהבן קודם לאביו - דאע"ג דהוי שלא כפשטות הגמרא שדווקא אם הבן נבון ומשכיל הבן קודם, מ"מ ידע הגר"ח את מגבלות ותכונות האב במסירת התורה:
אם האב ילמד אצל המלמד הוא ילמוד רק בעצמו ולא יהיה לו היכולת למסור לבנו, אבל אם הבן ילמד הוא ימסור את התורה לדורות הבאים.
ולכן פסק שהבן קודם - כי האב יכול רק ללמוד ואילו הבן יכול ללמוד וללמד, כי עיקר חיוב לימוד התורה הוא ללמֵד.
1 / 10

← עוד בברכות ותפילה – כללי · אתר הקול החמישי