הקמת מדינה כמצווה: המקורות ההלכתיים במשנתו של הרב משה צבי נריה

מבוא

הרב משה צבי נריה (1913-1995), מתלמידיו הבולטים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומייסד רשת ישיבות בני עקיבא, עסק רבות בשאלת מעמדה ההלכתי של הקמת מדינת ישראל. בספרו "צניף מלוכה", מציג הרב נריה תפיסה מקורית הרואה בהקמת מדינה יהודית מצווה הלכתית ממשית, הנובעת ממצוות יישוב ארץ ישראל וירושתה. מאמר זה מסכם את המקורות ההלכתיים המרכזיים עליהם התבסס הרב נריה בבניית משנתו.

יסוד ראשון: מצוות יישוב ארץ ישראל תלויה בריבונות

המהר"ל מפראג: עצמאות לאומית כסדר הבריאה

אחד המקורות המרכזיים עליהם מסתמך הרב נריה הוא דברי המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל", הקובע:

"ראוי שכל אומה ואומה מצד שנבראה לעצמה, שלא תהא רשות אחרים עליה... שעבוד אומה באומה אין זה לפי סדר-המציאות, כי ראוי שתהיה כל אומה בני-חורין"

המהר"ל מבסס את הצורך בעצמאות לאומית על סדרי הבריאה עצמם, ורואה בשעבוד לאומי מצב שאינו תואם את הסדר האלוקי. הרב נריה מרחיב עיקרון זה וקושר אותו למצוות יישוב הארץ.

מהרי"ד דילאון: תנאי העצמאות כחלק מהמצווה

מקור מרכזי נוסף הוא דברי מהרי"ד דילאון בחיבורו "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם:

"שהמצוה היא דוקא כאשר לא נהיה משועבדים לאומות"

לפי פרשנות זו, מצוות יישוב ארץ ישראל אינה מתקיימת במלואה כאשר עם ישראל נתון תחת שלטון זר, אלא רק כאשר הוא עצמאי בארצו. הרב נריה מדגיש נקודה זו כמרכזית להבנת הקשר בין מצוות יישוב הארץ להקמת מדינה.

רבי צדוק הכהן מלובלין: הגדרת "יישוב" כשלטון עצמאי

בהמשך לכך, מביא הרב נריה את דברי רבי צדוק הכהן מלובלין:

"אין נקרא ישוב אלא בישיבה בשלוה... והיינו שהם [ישראל] אדוני הארץ... בשלוה וממשלה, שזהו נקרא ישיבה"

רבי צדוק מגדיר את מהות מצוות "ישוב" הארץ לא רק כמגורים פיזיים, אלא כשליטה ריבונית. לפי הבנה זו, המונח "ישיבה" בהקשר של מצוות יישוב הארץ כולל בתוכו את היסוד של שלטון עצמאי.

יסוד שני: שיטת הרמב"ם והרמב"ן בהבנת מצוות הארץ

פרשנות הגאון רבי יהושע מקוטנא לדעת הרמב"ם

הרב נריה מביא את דברי הגאון רבי יהושע מקוטנא המפרש את דעת הרמב"ם:

"לפי דעת הרמב"ן שחשב זאת למצות-עשה — מכל מקום עיקר מצות א"י אינה אלא הדרישה והישיבה, בדא״ש שתהיה תחת שליטת א"י שלנו, בתוך 'ירושתנו'"

רבי יהושע מקוטנא מדגיש שגם הרמב"ם, שלא מנה את יישוב ארץ ישראל כמצווה נפרדת, מודה שמהות המצווה היא השליטה העצמאית בארץ.

הרמב"ן על קדושת הארץ וריבונות

הרב נריה מרחיב את הדיון בדברי הרמב"ן בפירושו לויקרא, המתייחס למצב בימי עזרא:

"שהוא רמז שלא נכבשה לפניהם, אבל היו להם צרים ואויבים שם — — — והארץ ביד העמים היתה כמו שאמר עזרא — — — הנה אנחנו עבדים עליה וגו׳"

מדברי הרמב"ן משתמע שהעדר ריבונות מלאה פגם בשלמות קיום מצוות ירושת הארץ בימי עזרא, אף שיהודים שבו לארץ. הרב נריה לומד מכאן שהריבונות היא מרכיב הכרחי במצווה.

יסוד שלישי: דעת החתם סופר והפוסקים האחרונים

החתם סופר: עבודת אדמה כמצווה תלויית ריבונות

הרב נריה מביא את חידושו המרתק של החתם סופר:

"ר' ישמעאל נמי לא אמר מקרא 'ואספת דגנך' אלא בא"י ורוב ישראל שרויין, שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב א"י"

החתם סופר רואה את עבודת האדמה בארץ ישראל כמצווה בפני עצמה, אך מתנה זאת בכך שרוב ישראל נמצאים בארץ ריבונית. קישור זה בין עבודת האדמה, ריבונות ומצוות יישוב הארץ מחזק את התפיסה שהרב נריה מציג.

הפרי מגדים: מצוות התלויות בריבונות

מקור נוסף שמביא הרב נריה הוא דברי בעל "פרי מגדים" בשאלה מדוע אין תוקעים בתענית ציבור בחוץ לארץ:

"דבארץ-ישראל גופא, כשאין הארץ ברשותכם ובשלוטכם — יש לומר שאין תוקעין"

הפרי מגדים מפרש את הפסוק "בארצכם" כמתייחס למצב שבו הארץ נמצאת תחת שליטה יהודית. הרב נריה לומד מכך עיקרון רחב יותר, שמצוות רבות התלויות בארץ דורשות ריבונות לקיומן המלא.

ספר "ישועות מלכו": תהליך הדרגתי לגאולה

הרב נריה מביא גם את המשל מספר "ישועות מלכו":

"כבר המשילו האחרונים למצות-עשה של אכילת-מצה, כי עיקר המצוה היא האכילה, ולקיחת החיטים לשם מצוה, והלישה והאפיה אינו גמר המצוה, ומכל מקום בודאי היא מצוה גדולה"

משל זה ממחיש שגם תהליכים מקדימים, כמו עליית יחידים או רכישת קרקעות, הם חלק מהמצווה הכוללת של יישוב הארץ, אף שהשיא הוא הקמת מדינה וריבונות מלאה.

סיכום: מדינה כמימוש מצוות ירושת הארץ

הרב משה צבי נריה, בהתבסס על מגוון רחב של מקורות הלכתיים, מגבש תפיסה מקורית הרואה בהקמת מדינת ישראל הריבונית לא רק אירוע היסטורי או פוליטי, אלא מימוש של מצווה הלכתית ממשית - מצוות יישוב וירושת ארץ ישראל במלואה.

לפי תפיסתו, מצוות יישוב הארץ אינה מתמצה בהתיישבות פרטית, אלא דורשת ריבונות לאומית ושלטון עצמאי. הריבונות אינה רק אמצעי לקיום המצווה, אלא חלק בלתי נפרד ממהותה. בכך, הקמת המדינה הופכת למעשה בעל משמעות הלכתית עמוקה, המהווה צעד משמעותי בתהליך הגאולה.

משנתו של הרב נריה מייצגת ניסיון להתמודד עם אתגרי התקופה המודרנית באמצעות כלים הלכתיים מסורתיים, תוך יצירת סינתזה בין ציונות מדינית לבין עולם ההלכה.

מקורות

1. נריה, הרב משה צבי. "צניף מלוכה". הוצאת מוסד הרב קוק.
2. מהר"ל מפראג. "נצח ישראל". פרק א'.
3. רמב"ן. השגות לספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ד'.
4. דילאון, מהרי"ד. "מגילת אסתר" (השגות על ספר המצוות להרמב"ם).
5. החתם סופר. חידושים למסכת סוכה, דף לו.
6. לוריא, רבי צדוק הכהן מלובלין. "דברי סופרים".
7. מקלנבורג, רבי יעקב צבי. "ישועות מלכו".
8. תאומים, רבי יוסף. "פרי מגדים", אורח חיים.