שיעור בנושא הגעלת כלים

מקורות, השוואות והלכות

נושאי השיעור

1. מקורות הדין - קדשים מול גיעולי מדין
2. ההבדלים בין הגעלת כלים לפסח לבין הגעלת כלים משאר איסורים
3. דין כלי חרס והטעמים מדוע אין להם הכשר
4. סוגיית "נותן טעם לפגם" ביחס להגעלת כלים
5. הקשר בין פרשיות התורה והלכות הגעלת כלים

המקור הראשון - פרשת צו (קדשים)

ויקרא פרק ו פסוק כא

וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם

הדינים: * כלי חרס - "ישבר" - אין לו הכשר * כלי מתכת - "ומורק ושוטף במים" - יש לו הכשר

פירוש: * "ומורק" = שטיפה במים חמים (הגעלה) * "ושוטף" = שטיפה במים קרים לאחר ההגעלה

המקור השני - גיעולי מדין

במדבר פרק לא, פסוקים כא-כג

אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם

הדינים: * כלים שמשתמשים בהם באש - "תעבירו באש" * כלים שאין משתמשים בהם באש - "תעבירו במים"

נקודה חשובה: בפרשת מדין לא מוזכרים כלי חרס כלל!

השוואה בין שני המקורות - דמיון

השוואה בין שני המקורות - שוני

מקור הדין להגעלת כלים לפסח

באור הלכה סימן תכ"ח סעיף ד ד"ה "צו קודם":

צו קודם פסח - מפני שבצו מדבר מהגעלת כלים לענין נותר קדשים והגעלת כלים מחמץ למוד מקדשים וגם במעוברת שקורין מצורע קודם פסח דכתיב בה וכלי חרש ישבר שהוא כעין הגעלת כלים [א"ר בשם אבודרהם]

נקודה מרכזית:
דיני הגעלת כלים לפסח נלמדים בעיקר מדיני קדשים!

החומרות בהגעלת כלים לפסח

1. חומרת האיסור
   חמץ אסור במשהו ואינו בטל אפילו באלף

2. משך זמן ההמתנה
   מנהג להגעיל יותר מ-24 שעות לפני פסח

3. ניקוי הכלי
   נדרש ניקוי קפדני במיוחד מכל חשש חמץ

4. סוגי כלים שניתן להגעיל
   יש כלים שנהוג שלא להגעילם כלל לפסח

5. מנהגי חומרה רבים
   חומרות מיוחדות שאינן קיימות בשאר איסורים

הקולות בהגעלת כלים לפסח (הנלמדות מקדשים)

1. הגעלה בכלי ראשון בלבד
   אין צורך בליבון גמור גם לכלים שהשתמשו בהם באש ישירה

2. תועלת בהגעלה לכלי מתכת
   כלי מתכת ניתן להכשיר בהגעלה, בעוד שכלי חרס נשבר

3. מספיק פליטה אחת
   הגעלה אחת מספיקה לפלוט את כל האיסור, למרות שימוש מרובה

4. הגעלה בדרך כבולעו
   "כבולעו כך פולטו" - די בהגעלה באותה דרגת חום

5. היתר שימוש מיידי
   ניתן להשתמש בכלי מיד לאחר הגעלתו

דין כלי חרס - מדוע אין להם הכשר?

שאלה: מדוע אין להכשיר כלי חרס? הרי אם עברו 24 שעות, הטעם הבלוע נעשה "נותן טעם לפגם" (נ"ט לפגם) שמותר?

תשובות:

1. בליעה עמוקה
   כלי חרס נקבוביים יותר ובולעים עמוק יותר

2. גזירת הכתוב
   בקדשים נאמר במפורש "ישבר" ללא אפשרות הכשר

3. חשש פליטה במאכלים חריפים
   דברים חריפים עלולים "להחיות" את הטעם הבלוע

4. בפסח - חומרא מיוחדת
   בפסח אפילו משהו חמץ אוסר

נותן טעם לפגם בגיעולי נכרים - השאלה המרכזית

שאלה: מדוע היה צריך להגעיל את כלי מדין?

הרי סתם כלים אינם בני יומם (לא השתמשו בהם ב-24 שעות האחרונות) וטעמם כבר נפגם!

מחלוקת ראשונים - נותן טעם לפגם בגיעולי נכרים

1. שיטת רש"י והרא"ש
   בגיעולי נכרים יש גזירת הכתוב מיוחדת שאפילו נ"ט לפגם אסור

2. שיטת התוספות
   אין חידוש מיוחד בכלי מדין, ודיני נ"ט לפגם חלים גם עליהם

3. שיטת הר"ן
   מביא את שתי השיטות ומתלבט ביניהן

4. שיטת הרמב"ם
   משמע שאין דין מיוחד בגיעולי נכרים לעניין נ"ט לפגם

סיבות נוספות להגעלת כלי מדין

1. טומאה וטהרה
   גם לטהר מטומאת עבודה זרה או טומאת גויים

2. ממון גבוה
   כלים שהיו שלל מלחמה ושייכים לציבור

3. הוראת שעה מיוחדת
   כניסת עם ישראל לשימוש בכלים של אומה אחרת

4. הכלים היו בני יומם
   ייתכן שהיו בשימוש ב-24 שעות האחרונות

5. איסור בלוע לכתחילה
   שימוש לכתחילה בכלים שבלעו איסור - מקום להחמיר

הקשר בין סדר הפרשיות וקריאתן להגעלת כלים

מהטור (או"ח סימן תכ"ח) ומהתפארת ישראל (שבילי דרקיע) למדנו:

"בפשוטה פקדו ופסחו, ובמעוברת סגרו ופסחו"

פירוש הכלל: * בשנה פשוטה - קוראים פרשת "צו" לפני פסח * בשנה מעוברת - קוראים פרשת "מצורע" לפני פסח

הטעם לקריאת פרשיות מסוימות לפני פסח

קריאת פרשת צו לפני פסח (באור הלכה):

"מפני שבצו מדבר מהגעלת כלים לענין נותר קדשים והגעלת כלים מחמץ למוד מקדשים"

קריאת פרשת מצורע לפני פסח (בשנה מעוברת):

"וגם במעוברת שקורין מצורע קודם פסח דכתיב בה וכלי חרש ישבר שהוא כעין הגעלת כלים"

המקור המדויק (ויקרא טו, יב):

וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב יִשָּׁבֵר וְכָל כְּלִי עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם

הרעיון: לימוד הלכות הגעלה לפני פסח כהכנה מעשית לחג

שאלת השבוע

שאלה: מדוע השנה חילקו את פרשיות ויקהל-פקודי, בעוד שבשנים רגילות הן מחוברות?

תשובה: 1. קביעות השנה וסדר הפרשיות משפיעים זה על זה 2. חלוקת הפרשיות נעשית כדי לוודא שפרשיות מסוימות יקראו בזמנים מסוימים (כמו צו לפני פסח) 3. השנה, בגלל קביעות הלוח, היה צורך לחלק את ויקהל-פקודי כדי להתאים את סדר הפרשיות לכללים הקבועים

שאלות לדיון

1. האם דיני הגעלת כלים לפסח חמורים יותר או קלים יותר מאשר בשאר איסורים?

2. מדוע דווקא כלי חרס אין להם הכשר, בעוד שכלי מתכת ניתן להכשיר?

3. מהו הטעם לכך שכלי מדין הצריכו הגעלה, למרות שהטעם הבלוע בהם כבר נפגם?

4. האם יש קשר פנימי בין פרשת צו לבין הלכות הגעלת כלים לפסח?

5. מה המשמעות הרוחנית של הגעלת כלים, מעבר להיבט ההלכתי?

מקורות נוספים להרחבה

1. שולחן ערוך או"ח סימן תנ"א-תנ"ב - דיני הגעלת כלים לפסח

2. רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י"ז - דיני הגעלת כלים

3. תוספות עבודה זרה ע"ה, ב - בעניין נותן טעם לפגם בכלי מדין

4. ר"ן בעבודה זרה - בעניין נותן טעם לפגם בכלי מדין

5. משנה ברורה סימן תכ"ח - טעמי סדר קריאת הפרשיות

סיכום

• למדנו על שני המקורות העיקריים לדיני הגעלת כלים - פרשת צו (קדשים) ופרשת מטות (גיעולי מדין)

• ראינו את ההבדלים בין הגעלת כלים לפסח לבין הגעלת כלים משאר איסורים

• עסקנו בסוגיה המיוחדת של "נותן טעם לפגם" ביחס לגיעולי נכרים

• הבנו שיש קשר עמוק בין סדר קריאת הפרשיות בתורה לבין ההלכות המעשיות

• הגעלת כלים מלמדת אותנו על האיזון העדין בין חומרא לקולא בהלכה