הקשת שלי
קבלה, שינוי ותקווה – בדרך התורה
שיעור לכיתות ד'–ה' · לפי מודל קש"ת
מעבר בין שקופיות: חצים במקלדת, רווח, החלקה במסך או הכפתורים למטה
גם לנו קורים דברים קשים
לפעמים קורים דברים שלא רצינו. חלק מהם קורים לכל עם ישראל, וחלק רק לי:
הקשת של נח
נח ומשפחתו היו בתיבה שנה שלמה. בחוץ ירד המבול, והעולם כולו נחרב. כשיצאו, הכול היה שקט, ריק ושונה.
איך מרגישים כשיוצאים לעולם כזה? אולי עצובים, אולי מפחדים: "ואם זה יקרה שוב?"
ואז הקדוש ברוך הוא נותן לנח סימן בשמיים:
ההבטחה: העולם לא ייחרב
הקשת היא ברית, הבטחה של ה' לכל העולם:
למה ה' הבטיח?
מתי רואים קשת?
חשבו רגע: מתי אפשר לראות קשת בשמיים?
שלושה צבעים בקשת שלי
קבלה
אני מאמין שה' עושה הכול לטובה, ומותר לי להרגיש קשה.שינוי
אני נשמה טהורה. מחשבה שמקטינה אותי היא אורחת, לא אני.תקווה
ה' אוהב אותי ואת העולם, וכנראה יהיה טוב. ה' יודע מה הכי טוב בשבילי.הצבע הראשון: קבלה
שני חלקים שהולכים ביחד
רבי עקיבא בלילה בשדה
רבי עקיבא היה בדרך. הוא הגיע לעיר וביקש מקום לישון, ואף אחד לא נתן לו. אמר: "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא – לטובה הוא עושה", והלך לישון בשדה.
היו איתו נר, תרנגול וחמור. באה רוח וכיבתה את הנר. בא חתול ואכל את התרנגול. בא אריה ואכל את החמור. ורבי עקיבא אמר שוב: "הכול לטובה".
מה קרה באותו לילה?
"כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד"
כך אמר רבי עקיבא בארמית: כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה.
ה' הוא כמו אבא אוהב שמארגן את העולם. הוא רואה את כל התמונה, ואנחנו רואים רק חתיכה קטנה ממנה.
העולם הוא מקום של ניסיון
ה' שם אותנו בעולם שבו יש גם דברים קשים. הם נראים רעים, וכשהם קורים מותר ונכון להרגיש רע.
גם הצדיקים הגדולים הרגישו כאב:
גם ההלכה יודעת שיש דברים קשים
על דבר טוב מברכים "הטוב והמטיב".
ועל בשורה קשה?
חבר שלי עצוב. מה אגיד לו?
❌ פחות טוב
"אל תבכה! הכול לטובה."כך הוא ירגיש שאסור לו להיות עצוב.
✅ יותר טוב
"אני רואה שקשה לך. אני כאן איתך."קודם להיות איתו. האמונה תבוא בזמן שלה.
לקבל גם את עצמי
לפעמים, כשקשה, אני מגיב בדרך שלא אהבתי: צעקתי, בכיתי, כעסתי על אח קטן. ואז אני כועס גם על עצמי.
הצדיק לא נקרא צדיק כי הוא אף פעם לא נופל. הוא צדיק כי הוא קם.
ברכות השחר: חוזרים לכאן ועכשיו
כשהלב "בורח" לפחדים, אפשר לחזור לכאן בעזרת ברכות שאנחנו אומרים כל בוקר. עושים ביחד:
"כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ"
חז"ל אמרו: על כל נשימה ונשימה צריך להודות לה'. בואו ננשום לאט, ועם כל נשיפה נודה.
עושים חמש פעמים. בכל נשיפה אומרים בלב תודה על דבר אחד: אמא, ארוחת בוקר, חבר...
הצבע השני: שינוי
אני לא המחשבות שלי
מי אני באמת?
כל בוקר, מיד אחרי שקמים, אנחנו אומרים:
בתוך כל אחד ואחת מאיתנו יש נשמה אלוקית נפלאה, חלק מה'. היא טהורה ויפה, גם ביום שבו הכול השתבש.
פחד ועצב הם לא יצר הרע
ה' ברא בנו רגשות: פחד, עצב, כעס, שמחה. הפחד, למשל, שומר עלינו מסכנה. אין בו שום דבר רע.
גם יעקב אבינו פחד מאוד מעשו. ומה עשה?
מחשבות שמקטינות אותי
יש מחשבות שבאות ואומרות לי דברים לא נכונים עליי: "אני גרוע", "אף אחד לא אוהב אותי", "אין טעם לנסות". את המחשבות האלה שולח היצר הרע, כדי שאתייאש.
שימו לב להבדל בין שלושה משפטים:
הראש שלי הוא בית, המחשבות הן אורחים
ואפשר להזמין אורחים טובים: פסוק שאני אוהב, שיר, זיכרון משבת שמחה.
השלט של המחשבות
בראש שלי יש שישה "ערוצים": על מה שהיה, על מה שקורה עכשיו ועל מה שיהיה, וכל אחד מהם יכול להיות שמח או עצוב. לחצו על ערוץ:
האורח שלא הוזמן לסעודת שבת
ליל שבת. השולחן ערוך, כל המשפחה שרה זמירות. פתאום דופק בדלת שכן רגזן, נכנס בלי שלום, מתלונן ולוקח מהחלה.
מוציאים אותו, והוא חוזר. מוציאים שוב, ונעמדים ליד הדלת לשמור שלא ייכנס...
מה הבעיה?
ומה אם המחשבה פשוט לא הולכת?
לפעמים המחשבה העצובה נשארת, גם אחרי שניסינו להחליף ערוץ. אז עושים משהו:
מה עושים עם פחד?
ר' נחמן לימד: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל". מה זה אומר? לא שאסור לפחד, אלא לא לתת לפחד לעצור אותי.
❌ בורחים
מפחד מכלבים, אז לא הולך לחבר שיש לו כלב. הפחד רק גדל.✅ צעד אחר צעד
להסתכל על כלב מרחוק ← לעמוד קרוב כשמישהו מחזיק אותו ← ללטף כלב קטן ← ללכת לחבר.הצבע השלישי: תקווה
"קַוֵּה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהילים כז)
ביטחון: כנראה יהיה טוב
אני בוטח בה': ה' עושה לי את הטוב ביותר בשבילי.
הקשת אומרת לנו: בסוף נצליח
חוזרים לנח. אחרי המבול הכי גדול שהיה אי פעם, ה' הבטיח: העולם לא ייחרב.
כשרואים קשת, מברכים:
יוסף בבית האסורים
יוסף נמכר לעבד, ואחר כך נזרק לבית האסורים בלי שעשה שום דבר רע. ובכל זאת כתוב: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף".
בוקר אחד הוא רואה ששני אסירים אחרים עצובים, ושואל אותם:
גם לי יש תפקיד
בזמן המלחמה לכל אחד היה תפקיד: חיילים שמרו עלינו, מורים המשיכו ללמד, אמהות ואבות החזיקו את הבית.
ומה התפקיד של ילדים?
אני לא לבד
אני חלק ממעגלים של אנשים שאכפת להם ממני, ואני דואג להם:
שאלה לכיתה: מי היה "הגיבור" שלכם בזמן קשה? ממי קיבלתם כוח?
הקשת שלי – במבט אחד
קבלה
- הכול לטובה (רבי עקיבא)
- מותר להרגיש קשה (ברוך דיין האמת)
- שבע יפול צדיק וקם
- ברכות השחר, נשימת תודה
שינוי
- נשמה שנתת בי טהורה היא
- רגשות הם לא יצר הרע
- "כרגע עוברת בי מחשבה..."
- הבית והאורחים, השלט
- חוזרים לשולחן השבת
תקווה
- כנראה יהיה טוב, ה' יודע
- הקשת: העולם לא ייחרב
- יוסף: שמים לב לאחרים
- התפקיד שלי, כל ישראל ערבים
מציירים את הקשת שלי
- ציירו קשת עם שלושה פסים גדולים: אדום, צהוב וירוק.
- בפס האדום (קבלה) כתבו: מה קשה לי עכשיו, ומה עוזר לי להרגיש שאני בידיים טובות?
- בפס הצהוב (שינוי) כתבו: מחשבה "אורחת" שמקטינה אותי, ומשפט טוב שאני מזמין במקומה.
- בפס הירוק (תקווה) כתבו: על מה אני מקווה, ומה התפקיד שלי?
- מעל הקשת כתבו: "זוכר הברית".
לפני השיעור: כמה דגשים
- ילד במצב מיוחד (יתום, הורה פצוע, משפחה שפונתה): לא אומרים מולו "הכול לטובה". נמצאים איתו, ומשתפים את היועצת לפני השיעור.
- "יצר הרע" רק על מחשבות שמקטינות ("אני גרוע", "אין טעם"). פחד, עצב וכעס הם רגשות טבעיים. ילד חרד או ילד עם מחשבות טורדניות עלול לשמוע "יש בי משהו רע", ולכן כדאי להדגיש: אתה טוב.
- תקווה בלי הבטחות: "כנראה יהיה טוב, ה' יודע מה הכי טוב". לא מבטיחים לילד תוצאה מסוימת.
- הקשת: לפי חלק מהפוסקים לא מסתכלים בה זמן רב, ולא מודיעים לאחרים "יש קשת". מברכים "זוכר הברית" ומסתפקים בזה.
- חוזרים על הכלים (ברכות השחר, נשימת תודה, השלט) גם בשיעורים הבאים. שום דבר עם ילדים אינו חד-פעמי.
- השיעור מבוסס על מודל קש"ת (קבלה, שינוי, תקווה) שהוצג בהכשרת הסטודנטים בתוכנית 'עוגן', ומותאם לדרך התורה.
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/