השאלה היסודית:
האם הולכים אחר הפעולה הראשונית (מעיקרא)
או אחר התוצאה הסופית (תבר מנא)?
יסודות דיני הנזיקין והשבת בהלכה היהודית
האם ירי שנעשה לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, אך הפגיעה התרחשה לאחריה, נחשב כהפרת הפסקת האש?
המצב: זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל לפני שמגיע לקרקע
השאלה: מי חייב בתשלום?
פסיקת רבה: השני פטור - "מנא תבירא תבר"
הפירוש: הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם הזריקה
הנימוק: "הואיל וסופו לישבר לכשינוח, כמי ששברו הוא דמי"
המסקנה: הזורק חייב, השובר פטור
הפירוש: החיוב נקבע לפי התוצאה הסופית
הנימוק: כל עוד שלא קרה הפעולה אין חיוב
המסקנה: הזורק פטור, השובר גם פטור שאין שווי לכלי
האם החיוב חל ברגע הפעולה הראשונית או לפי התוצאה הסופית?
הנימוק: "סברא פשוטה היא לחלק בין זורק אבן לזורק הכלי עצמו"
החולק: "ואינו מתיישב על הלב, דסוף סוף מנא תבירא תבר, ומה לי זורק הכלי עצמו מה לי זורק אבן על הכלי"
העמדה: בכל מצב "אזלינן בתר מעיקרא" - החיוב חל ברגע המעשה
השלכות: מחלוקת זו תשפיע על כל המקרים הדומים - כולל הדוגמה המודרנית שלנו!
המוכיח: הרא"ש והנימוקי יוסף חולקים על התוספות
דעתם: גם ביורה חץ "אזלינן בתר מעיקרא"
המקרה: בהמה שהיטה מרשות הרבים והזיקה ברשות היחיד
קושיית הרא"ש: "כיון דקיי"ל כרבה שאזלינן בתר מעיקרא, א"כ כאן נעשה הנזק מעיקרא ברה"ר ורגל ברה"ר פטור"
ההוכחה: הרא"ש מחיל "בתר מעיקרא" גם במקרה של השלכה מרשות לרשות - כמו יריית חץ!
דוחים את הראיה ומבארים: יש להבחין בין שני ממדים שונים:
המסקנה: גם התוספות מודים לענין המזיק ש"אזלינן בתר מעיקרא"
המצב: תבשיל שהונח לפני שבת והתבשל רק בשבת
היישום: לפי עקרון "בתר מעיקרא אזלינן" - מותר!
הנימוק: ההנחה נעשתה לפני השבת באופן מותר
העקרון המנחה: כל עוד הפעולה התחילה באופן מותר לפני השבת - התוצאות מותרות
הפסקת האש החלה ב-7:00
הטיל נחשב כאילו נורה לפני 7:00
אין הפרת הפסקת האש
הנימוק: "הכל נעשה על ידו באותו רגע שירה החץ"
הפעולה הצבאית הושלמה עם השיגור ולא עם הפגיעה
הטיל נחשב כפוגע ב-7:15
יש הפרת הפסקת האש
הנימוק: ביורה חץ "לא אזלינן בתר מעיקרא"
הולכים אחר זמן הפגיעה בפועל
כולם מודים ש"אזלינן בתר מעיקרא"
הפעולה נחשבת כנעשית בזמן השיגור (6:59)
עשויה להיות מחלוקת האם הולכים בתר מקום השיגור או מקום הפגיעה
רוב הפוסקים יכריעו שאין הפרת הפסקת האש
הנימוק: הפעולה החלה לפני התחילת האיסור
הבסיס: העקרון הכללי ש"אזלינן בתר מעיקרא" לענין זמן הפעולה
עקרון הלכתי נצחי החל על המציאות המודרנית
העקרון "מעיקרא או תבר מנא" מעצב את גבולות האחריות בתחומים שונים:
התורה היא חיים - ועקרונותיה מנחים אותנו גם היום
נערך על ידי יהודה טאוב
ניתן לשמוע שיעורים בקול הלשון הרב יהודה טאוב
ובערוץ היוטיוב - הרב יהודה טאוב - לומדים לראות גאולה
הערות ניתן לשלוח ל yudataub@gmail.com