"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" – לילה אחד בשנה שבו נפתחים שערי שמיים, ועם ישראל עולה ומהלל את בוראו. מדוע כל כך הרבה מצוות בלילה הזה? מה הקשר לפרשת הביכורים? מדוע כל הלילה סובב סביב המספר ארבע? ובעיקר – מה המטרה הגדולה של ליל הסדר?
בשיעור זה – שניתן ערב ליל הסדר הקדוש – נפתח בארבע קושיות, נלמד את יסוד ההודיה, ונבין מדוע ליל הסדר הוא הלילה הנפלא ביותר בשנה.
בוא נפתח בארבע שאלות שדורשות עיון ומחשבה. רק אחרי שנבין את מטרת הלילה – יתורצו כולן.
מה הקשר בין יציאת מצרים לכוכבים, לשבטים, לברית מילה ולחמישה חומשי תורה? מדוע שרים "אחד מי יודע" בסוף ליל הסדר?
כמה דברים בליל הסדר קשורים למספר ארבע? ארבע כוסות, ארבעה בנים, ארבע קושיות, ארבע מצוות, ארבעה כזיתים... מה הסוד?
מדוע העמיד בעל ההגדה את כל האגדה סביב ארבעה פסוקים של פרשת הביכורים, ולא סביב פרשיות שמות ושלח שמדברות מפורשות על יציאת מצרים?
מדוע חוצים את העל (האפיקומן) לשניים – חצי לפני הסעודה וחצי אחריה? מה הסוד בחציה הזו?
כותב הרמב"ן על פסוק זה פירוש נפלא:
זו מטרת הלילה הגדול. הלילה הזה אינו רק זיכרון היסטורי ליציאת מצרים. הלילה הזה מטרתו להביא אותנו להודיה גדולה להשם על ניסיו ונפלאותיו.
ליל הסדר אינו רק מסיבת זיכרון היסטורי. לא יצאנו מצרים כדי לזכור שיצאנו מצרים.
מטרת הלילה: להתמלא הודיה, שמחה ולב מלא אהבה לבורא עולם על כל טובו ועל כל הניסים.
מובא בשם הגרי"ח קנייבסקי זצ"ל (בגיליון "דברי שיח" לחג הפסח): עיקר מצוות "והגדת לבנך" אינה דווקא לבנו כפשוטו, אלא עיקר המצווה הוא לספר יציאת מצרים לאחרים – הדיבור בהווה, לכל שומע.
שים לב: הפסוק אינו אומר "וְיָדְעוּ בָנֶיך" – אלא וידעתם – אתה בעצמך תדע! כי הדרך להתפעמות הלב היא על ידי שמספרים לאחרים.
עשיר שואלים אותו: "כמה כסף יש לך? כמה אוצרות?" – כמובן שאינו עונה. מביישנות, מחשש, משמירה על הפרטיות.
אבל יום אחד, כשטוב ליבו ביין, התחיל לספר את כל מה שיש לו – כל האוצרות, כל הנכסים, איפה כל דבר נמצא... כי "נכנס יין יצא סוד".
אמר הרב – עם ישראל אינו מגלה את כל אוצרותיו בכל יום. אבל בליל הסדר, אחרי ארבע כוסות יין, עם ישראל פותח את כל הדלתות ומגלה את כל הנפלאות שזכה להן מאת בוראו!
וזהו פירוש "אחד מי יודע" – עם ישראל עומד ומפרש את עצמת כל האוצרות שניתנו לו.
שאלה: מדוע חשוב כל כך "לראות את עצמו כאילו הוא יצא"? התשובה פשוטה: כי זה הכלי לפתיחת הלב!
מסופר על הגר"א מבריסק שבסוף ליל הסדר היה קם ורוקד עם ילדיו. אמר הרב זנלפלד רבא של רכסים: "אצל הגר"א מבריסק כל דבר היה מאוגן בהלכה, הוא לא היה שר ורוקד סתם. מה פתאום שיהיה רוקד בליל הסדר?"
מדוע נקראת המצה "לחם עוני"? יש בכך רמז עמוק שגילה לנו המשך חכמה:
ועכשיו מובן מדוע העמיד בעל ההגדה את כל האגדה סביב פרשת הביכורים! כי פרשת הביכורים היא פרשת ההודיה – ופרשת ליל הסדר היא כולה הודיה!
מה הוא "וְעָנִיתָ"? לשון הרמת קול! אינו מודים בשקט. ברבים, בקול, ובהרגשה – כך מתעוררים. כך מתפעמים. כך מגיעים לאמיתות ההודיה.
הרי דיברנו בהזדמנויות קודמות (פרשת צו – קרבן תודה) שהמספר ארבע הוא המספר של ההודיה: אדם שמביא קרבן תודה מביא ארבעה סוגי לחמים, ונותן ארבעה לכהן. וארבעה חייבים להודות (יורדי הים, הולכי מדבריות, חולה שנתרפא, אסיר שיצא לחופשי).
ועתה מובן גם מדוע שרים "אחד מי יודע" – שניים מי יודע" – בסוף הלילה: כאשר נפתח הלב בהודיה, מתחילים להודות על הכל מכל כל! על לוחות הברית, על חמישה חומשי תורה, על שישה סדרי משנה, על ארבעה עשר... כי לב שנפתח בהכרת הטוב – אינו יכול לעצור.
כך אנחנו עושים גם כל יום בברכת המזון: "נוֹדֶה לְּך ה' אֱלֹקֵינוּ..." אנו באים להודות על האוכל – ומיד אנו אומרים: "...עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בֵּית עֲבָדִים, בְּרִית, תּוֹרָה, חַיִּים, מָזוֹן..."
שבעה דברים! מה הקשר לאוכל? הקשר הוא – שכאשר נפתח הלב להודות, מתחילים להודות על הכל מכל כל. לכן: בא להודות על האוכל – ומוצא עצמו מודה על כל חייו!
ועכשיו יתורץ גם חלוקת האפיקומן. החצי הראשון – לפני הסעודה: זהו "מדין הלל" – שירה שפורצת מהלב. כיצד שייך לאכול לפני שאומרים שירה שפורצת מהלב? לכן קודם כל מביאים את חצי האפיקומן – לאות שהשירה קדמה לסעודה.
מובא בזוהר הקדוש: כאשר אדם מודה ומהלל את הקדוש ברוך הוא, נפתחים שערי שמיים. וכפי שאנו רואים:
ממילא – בלילה הגדול הזה, שכולו הודיה ושכולו הלל – נפתחים לנו ממש כל שערי שמיים! זה הזמן לבקש בקשות רוחניות. זה הזמן שיתקבלו.
ליל הסדר אינו רק "זיכרון" – מטרתו להביא אותנו לידי הודיה, הלל ושמחה גדולה לבורא עולם על כל ניסיו ונפלאותיו.
הסיבה שמספרים לאחרים היא לעורר את הלב. כאשר אדם מספר בפה מלא לאחרים – הוא עצמו מתפעם ומתעורר.
כשם שקרבן התודה מסביב למספר ארבע, כך כל ליל ההודיה סובב סביב ארבע. הכל מחובר לאותו יסוד עמוק.
בלילה שכולו הודיה – נפתחים שערי שמיים. זה הזמן לבקש בקשות, לבקש ישועות, לבקש רוחניות לכל השנה.