🌴 נְטִילַת לוּלָב

נוֹטְלִים לוּלָב בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. נוֹהֲגִים לִטֹּל אוֹתוֹ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, וְלֹא לִפְנֵי הָנֵץ הַחַמָּה – הָרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַתְחִילָה לְהֵרָאוֹת. מִי שֶׁלֹּא נָטַל בַּבֹּקֶר – נוֹטֵל אַחַר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. אִם כְּבָר שָׁקְעָה הַחַמָּה – נוֹטֵל בְּלִי בְּרָכָה, וְאִם יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים – הִפְסִיד אֶת הַמִּצְוָה. וּמִי שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מֻקְדָּם מְאוֹד – נוֹטֵל מִשֶּׁמַּתְחִיל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן בַּמִּזְרָח.

כְּשֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת חָל בְּשַׁבָּת – לֹא נוֹטְלִים לוּלָב, אֲפִלּוּ שֶׁזּוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה. נוֹטְלִים רַק מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי.

מִצְוָה לֶאֱגֹד יַחַד אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת – וְהָאֶתְרוֹג נִשְׁאָר לְבַד. אֶפְשָׁר לֶאֱגֹד בְּכָל חוּט אוֹ רְצוּעָה, וְרַבִּים אוֹגְדִים בְּעָלֵי לוּלָב. שִׁדְרַת הַלּוּלָב צְרִיכָה לִהְיוֹת גְּבוֹהָה טֶפַח מֵעַל הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת. לֹא נוֹטְלִים יוֹתֵר מִלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, וְאָסוּר לְהוֹסִיף מִין חֲמִישִׁי – זֶה אִסּוּר ״בַּל תּוֹסִיף״. יֵשׁ מְהַדְּרִים שֶׁהַהֲדַסִּים יִהְיוּ גְּבוֹהִים מְעַט מִן הָעֲרָבוֹת.

בְּיָד יָמִין אוֹחֲזִים אֶת הַלּוּלָב עִם הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת, וּבְיָד שְׂמֹאל – אֶת הָאֶתְרוֹג, וּמַצְמִידִים אוֹתָם זֶה לָזֶה. אוֹחֲזִים אֶת הַמִּינִים כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָם: הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן לְמַטָּה וְהָרֹאשׁ לְמַעְלָה; וְהָאֶתְרוֹג – הָעֹקֶץ לְמַטָּה וְהַחֹטֶם לְמַעְלָה. שִׁדְרַת הַלּוּלָב פּוֹנָה אֶל הַפָּנִים שֶׁל הַנּוֹטֵל. מִי שֶׁהֶחֱלִיף אֶת הַיָּדַיִם – יָצָא. אֲבָל מִי שֶׁהָפַךְ אֶת אֶחָד הַמִּינִים – לֹא יָצָא. נוֹטְלִים בַּיָּדַיִם עַצְמָן, וְלֹא בְּתוֹךְ כְּלִי. טַבַּעַת עַל הָאֶצְבַּע אֵינָהּ מַפְרִיעָה.

מְבָרְכִים: ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב״. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מוֹסִיפִים ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״. כְּדֵי שֶׁהַבְּרָכָה תִּהְיֶה לִפְנֵי הַמִּצְוָה, אוֹחֲזִים בִּזְמַן הַבְּרָכָה אֶת הָאֶתְרוֹג הָפוּךְ – הָעֹקֶץ לְמַעְלָה – וּמִיָּד אַחֲרֶיהָ הוֹפְכִים אוֹתוֹ וּמְנַעְנְעִים. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַחְזִיק בִּזְמַן הַבְּרָכָה רַק אֶת הַלּוּלָב, וְלָקַחַת אֶת הָאֶתְרוֹג מִיָּד אַחֲרֶיהָ. עוֹמְדִים בִּזְמַן הַבְּרָכָה. נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ לִפְנֵי הַהַלֵּל, וְיֵשׁ מְהַדְּרִים לְבָרֵךְ בַּסֻּכָּה לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

בְּעֶצֶם זֶה שֶׁמַּגְבִּיהִים אֶת הַמִּינִים – כְּבָר מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה. וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ לְנַעְנֵעַ, כְּמוֹ שֶׁהֵנִיפוּ קָרְבָּנוֹת בַּמִּקְדָּשׁ. מַצְמִידִים אֶת הָאֶתְרוֹג לַלּוּלָב, אוֹחֲזִים אוֹתָם קָרוֹב לַגּוּף, מוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל הַכִּוּוּן – וּמַחֲזִירִים אֶל הַגּוּף. כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְכָל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה כִּוּוּנִים: אַרְבַּע רוּחוֹת, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. גַּם כְּשֶׁמְּנַעְנְעִים לְמַטָּה – רֹאשׁ הַלּוּלָב נִשְׁאָר לְמַעְלָה.

יֵשׁ כַּמָּה מִנְהָגִים בְּסֵדֶר הַכִּוּוּנִים. יֵשׁ שֶׁפּוֹנִים בְּכָל נִעְנוּעַ אֶל הַצַּד שֶׁאֵלָיו מְנַעְנְעִים, וְיֵשׁ שֶׁעוֹמְדִים כָּל הַזְּמַן מוּל הַמִּזְרָח וּמַטִּים אֶת הַלּוּלָב. כָּל הַמִּנְהָגִים טוֹבִים, וְנָכוֹן שֶׁכָּל אֶחָד יַמְשִׁיךְ בְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה מִנְהַג אֲבוֹתָיו – נוֹהֵג כְּפִי שֶׁהוּא רוֹצֶה.

״לְכַסְכֵּס״ פֵּרוּשׁוֹ לְהַשְׁמִיעַ רַחַשׁ קַל בֶּעָלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַלּוּלָב בִּזְמַן הַנִּעְנוּעִים.

אוֹחֲזִים אֶת הַלּוּלָב בִּזְמַן אֲמִירַת הַהַלֵּל, וּמְנַעְנְעִים בַּפְּסוּקִים ״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ וְ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״. נוֹהֲגִים לְחַלֵּק אֶת הַנִּעְנוּעִים לְפִי הַמִּלִּים: בְּ״הוֹדוּ״ – כִּוּוּן אֶחָד לְכָל מִלָּה, וּבְ״אָנָּא״ – שְׁנֵי כִּוּוּנִים לְכָל מִלָּה. וּכְשֶׁאוֹמְרִים אֶת שֵׁם ה׳ – עוֹצְרִים וּמְכַוְּנִים.

נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִנְּטִילַת לוּלָב, כִּי זוֹ מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ זְמַן. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁנּוֹטֶלֶת – מְקַיֶּמֶת מִצְוָה וְיֵשׁ לָהּ שָׂכָר. וְטוֹב לְעוֹדֵד בָּנוֹת קְטַנּוֹת לְנַעְנֵעַ בַּלּוּלָב בְּכָל יוֹם, כְּדֵי לְחַנֵּךְ אוֹתָן לְחַבֵּב מִצְווֹת.

יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ כַּדִּין – לְהוֹלִיךְ וּלְהָבִיא, לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹרִיד – אָבִיו חַיָּב לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לַמִּצְוָה. אִם הוּא כְּבָר בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, נָכוֹן שֶׁאָבִיו יִקְנֶה לוֹ אַרְבָּעָה מִינִים מִשֶּׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּנַעְנֵעַ בַּהַלֵּל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר – לְפָחוֹת יִתֵּן לוֹ בְּכָל יוֹם אֶת הַלּוּלָב שֶׁלּוֹ לְקַיֵּם בּוֹ אֶת הַמִּצְוָה.

כְּדֵי שֶׁהַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת יִשָּׁאֲרוּ רַעֲנַנִּים, שׁוֹמְרִים אוֹתָם בְּמַיִם, בְּמַגֶּבֶת לַחָה אוֹ בְּנַרְתִּיק אָטוּם. בְּיוֹם טוֹב מֻתָּר לְהַחֲזִיר אֶת הַלּוּלָב לַכְּלִי שֶׁהָיָה בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהוֹסִיף מַיִם – אֲבָל אָסוּר לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם אוֹ לְמַלֵּא כְּלִי חָדָשׁ. בְּחֹל הַמּוֹעֵד מֻתָּר לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם. יֵשׁ מְהַדְּרִים לְהַחְלִיף אֶת הָעֲרָבוֹת בְּכָל יוֹם. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים עֲרָבוֹת חֲדָשׁוֹת לָאֲגֻדָּה – לֹא מִסְתַּפְּקִים בִּתְחִיבָה, אֶלָּא קוֹשְׁרִים מֵחָדָשׁ אוֹ מוֹסִיפִים קֶשֶׁר.

מִן הָרֶגַע שֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַמִּינִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הֵם ״מֻקְצִים לְמִצְוָתָם״ עַד סוֹף הֶחָג: אָסוּר לֶאֱכֹל אֶת הָאֶתְרוֹג, וְאָסוּר לְהָרִיחַ בַּהֲדַס – אֲפִלּוּ בְּהַבְדָּלָה שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲבָל לְהָרִיחַ בָּאֶתְרוֹג – מֻתָּר, וּמְבָרְכִים ״הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת״. בִּשְׁעַת הַמִּצְוָה מְכַוְּנִים שֶׁנּוֹטְלִים לְשֵׁם מִצְוָה, וְלֹא כְּדֵי לֵהָנוֹת מִן הָרֵיחַ. אַחֲרֵי הֶחָג מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּינִים, אֲבָל לֹא מְבַזִּים אוֹתָם.

בְּכָל יוֹם שֶׁל סֻכּוֹת הִקִּיפוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – שֶׁבַע פְּעָמִים, וְאָמְרוּ: ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא״. חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁזֶּה זֵכֶר לַהַקָּפוֹת שֶׁל יְרִיחוֹ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁשָּׁה יָמִים הִקִּיפוּ אֶת הָעִיר פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – שֶׁבַע פְּעָמִים. הַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ, הָעָם הֵרִיעַ, וְהַחוֹמָה נָפְלָה.

אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ, מַנִּיחִים סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וְכָל הַקָּהָל מַקִּיף אוֹתָהּ עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְאוֹמֵר ״הוֹשַׁע נָא״ – פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַע פְּעָמִים. נוֹהֲגִים שֶׁאֶחָד מַחְזִיק אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה. מַקִּיפִים דֶּרֶךְ יָמִין, וַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ נִשְׁאָר פָּתוּחַ. מִי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב – אֵינוֹ מַקִּיף. וּבְשַׁבָּת אֵין מַקִּיפִים.