הִלְכוֹת גְּנֵבָה

גַּנָּב הוּא מִי שֶׁלּוֹקֵחַ בַּסֵּתֶר, בְּלִי שֶׁהַבְּעָלִים יוֹדְעִים. גַּזְלָן הוּא מִי שֶׁחוֹטֵף בְּכֹחַ מִיַּד הַבְּעָלִים. שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים לְהַחְזִיר אֶת מָה שֶׁלָּקְחוּ, אוֹ לְשַׁלֵּם אֶת שָׁוְיוֹ.

אָסוּר לִגְנֹב אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה פָּחוֹת מִפְּרוּטָה. אֵין לְהִכָּנֵס לְבֵית הַשָּׁכֵן וְלָקַחַת מִשָּׁם אֲפִלּוּ כַּפִּית קְטַנָּה בְּלִי רְשׁוּת – גַּם לֹא עַל מְנַת לְהַחֲזִיר.

גַּם מִי שֶׁלּוֹקֵחַ חֵפֶץ שֶׁל חָבֵר כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּלְהַחֲזִיר, בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת – נֶחְשָׁב גַּנָּב, אֲפִלּוּ לִזְמַן קָצָר. זֶה נִקְרָא "שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת". כְּשֶׁהַבְּעָלִים נִמְצָא – פָּשׁוּט מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ.

יֵשׁ מִי שֶׁלּוֹקֵחַ בִּצְחוֹק חֵפֶץ חָשׁוּב שֶׁל חָבֵר, וְנֶהֱנֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ דּוֹאֵג וּמְחַפֵּשׂ. זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, כִּי הוּא גּוֹרֵם לֶחָבֵר צַעַר.

סִכַּמְתֶּם עַל מְחִיר, וְהַמּוֹכֵר טָעָה בִּסְפִירַת הַכֶּסֶף וְנָתַן לְךָ עֹדֶף גָּדוֹל מִדַּי? חוֹבָה לְהַחְזִיר, אֲפִלּוּ שֶׁקֶל אֶחָד.

גַּם מִגּוֹי אָסוּר לִגְנֹב אוֹ לִגְזֹל, אֲפִלּוּ דָּבָר קָטָן, וְאָסוּר לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן. וְאִם הַגּוֹי טָעָה מֵעַצְמוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן – הַיְּהוּדִי אֵינוֹ חַיָּב לְתַקֵּן, אֲבָל אִם יְתַקֵּן כְּדֵי לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

רוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ שֶׁל חָבֵר טוֹב, וְהוּא לֹא נִמְצָא. אִם יֵשׁ אֲפִלּוּ אָחוּז אֶחָד שֶׁהוּא יִתְרַעֵם – לְכָל הַדֵּעוֹת אָסוּר, כִּי בְּסָפֵק שֶׁל אִסּוּר תּוֹרָה מַחְמִירִים. וְאִם בָּרוּר בְּמֵאָה אָחוּז שֶׁהוּא מַסְכִּים – יֵשׁ אוֹסְרִים בְּלִי רְשׁוּת מְפֹרֶשֶׁת וְיֵשׁ מַתִּירִים. נוֹהֲגִים לְהָקֵל, וּמִדַּת חֲסִידוּת לְהַחְמִיר.

מִי שֶׁהַחֲלִיפָה אוֹ הַתִּיק שֶׁלּוֹ הִתְחַלְּפוּ בְּאֵירוּעַ – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֵפֶץ שֶׁנִּשְׁאַר. אוּלַי מִישֶׁהוּ שְׁלִישִׁי לָקַח אֶת שֶׁלּוֹ, וְהַחֵפֶץ הַזֶּה שַׁיָּךְ לְאָדָם אַחֵר. מַכְרִיזִים שֶׁנִּמְצָא חֵפֶץ וְשֶׁאָבַד חֵפֶץ, כְּמוֹ בַּאֲבֵדָה.

בַּחֲתֻנָּה, אֶת הָאֹכֶל שֶׁנִּשְׁאַר בַּצַּלַּחַת הָאִישִׁית שֶׁלְּךָ מֻתָּר לָקַחַת הַבַּיְתָה, כִּי הוּא מִמֵּילָא יִזָּרֵק – בִּתְנַאי שֶׁעוֹשִׂים זֹאת בְּנִימוּס, בְּלִי לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹד בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה.

נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁעוֹשִׂים מִצְוָה בְּשֶׁלּוֹ. לָכֵן מֻתָּר לִטֹּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁל אַחֵר בְּלִי רְשׁוּת – כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, לְשִׁמּוּשׁ קָצָר, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמַחֲזִירִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. וְאִם יָדוּעַ שֶׁהַבְּעָלִים קַפְּדָן – אָסוּר.

סֵפֶר חֹל שֶׁל חָבֵר – כְּמוֹ כָּל חֵפֶץ, וְאָסוּר בְּלִי רְשׁוּת. בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ, לְעִיּוּן קָצָר אוֹ לִתְפִלָּה אַחַת בְּסִדּוּר, כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל – יֵשׁ אוֹסְרִים, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל. אֲבָל לִלְמֹד זְמַן רַב בְּסֵפֶר שֶׁל אַחֵר – אָסוּר בְּלִי רְשׁוּת, כִּי הַסֵּפֶר מִתְבַּלֶּה. וְכַאֲשֶׁר הַבְּעָלִים כָּאן – תָּמִיד שׁוֹאֲלִים.

אָדָם הוֹלֵךְ עִם כַּד דְּבַשׁ, וּפִתְאוֹם הַכַּד נִשְׁבַּר. מוּלוֹ כַּד רֵיק שֶׁל אָדָם אַחֵר. מֻתָּר לוֹ לָקַחַת אֶת הַכַּד בְּלִי רְשׁוּת וּלְהַצִּיל בּוֹ אֶת הַדְּבַשׁ. כָּךְ תִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ.

"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" – חַיָּבִים לְהַצִּיל גַּם אֶת הָרְכוּשׁ שֶׁל הֶחָבֵר. מִי שֶׁרוֹאֶה אָדָם גּוֹנֵב בַּחֲנוּת – לֹא עוֹמֵד מִן הַצַּד. קֹדֶם לוֹחֲשִׁים לוֹ שֶׁלֹּא יִגְנֹב, כְּדֵי לֹא לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ, וְאִם הוּא לֹא מַפְסִיק – אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לַעֲזֹר.

רַב יְהוּדָה אָמַר: רֹב הָעוֹלָם נִכְשָׁלִים בְּגָזֵל. רַשִׁ״י מַסְבִּיר: לֹא שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים מִתְכַּוְּנִים לִגְנֹב, אֶלָּא שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלָּהֶם חָבִיב עֲלֵיהֶם, וּמָמוֹן הֶחָבֵר פָּחוֹת חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם – וְכָךְ הֵם מַתִּירִים לְעַצְמָם וְנִכְשָׁלִים בְּלִי לָשִׂים לֵב.

"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", וְ"אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ". חֲזַ״ל פֵּרְשׁוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בִּתְחוּם מְסֻיָּם – כְּמוֹ עִוֵּר בּוֹ. וּמִי שֶׁנּוֹתֵן לוֹ עֵצָה רָעָה, שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ הֶפְסֵד אוֹ טִרְחָה – עוֹבֵר עַל אִסּוּר תּוֹרָה.

גַּם זְמַן הוּא מָמוֹן. פּוֹעֵל שֶׁמִּתְבַּטֵּל מְעַט כָּאן וּמְעַט כָּאן – גּוֹזֵל אֶת בַּעַל הַבַּיִת. יַעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר: "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן" – בַּיּוֹם אֲכָלוֹ חֹרֶב, וּבַלַּיְלָה קֶרַח.