מִצְוַת הַלְוָאָה

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַלְווֹת כֶּסֶף לְמִי שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי". הַמִּצְוָה מֻטֶּלֶת עַל כָּל אֶחָד – אִישׁ וְאִשָּׁה, עָשִׁיר וְעָנִי. וּמַלְוִים לֹא רַק לֶעָנִי – גַּם לְעָשִׁיר שֶׁצָּרִיךְ.

אִם לֹא קָבְעוּ מָתַי לְהַחֲזִיר, הַלּוֹוֶה מַחֲזִיר אֶת הַהַלְוָאָה אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וְאִם הֶחֱזִיר וּבִקֵּשׁ שׁוּב – מַלְוִים לוֹ שׁוּב, אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, בְּשִׂמְחָה וּבְחִבָּה.

אָסוּר לְהַלְווֹת לִיהוּדִי בְּרִבִּית – כְּלוֹמַר, לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּחֲזִיר יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקִּבֵּל. הַלְוָאָה בְּלִי רִבִּית בָּאָה לַעֲזֹר לֶחָבֵר, וְהַלְוָאָה בְּרִבִּית מְנַצֶּלֶת אֶת הַמְּצוּקָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁר.

אָסוּר לַלּוֹוֶה לְבַזְבֵּז אֶת כֶּסֶף הַהַלְוָאָה עַל מוֹתָרוֹת, שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְהַחֲזִיר. וְגַם אִם הוּא בָּטוּחַ שֶׁיַּחֲזִיר – לֹא יִקְנֶה בּוֹ דָּבָר מְיֻתָּר בְּלִי רְשׁוּת מְפֹרֶשֶׁת מִן הַמַּלְוֶה.

גַּם אָדָם טוֹב עָלוּל לִשְׁכֹּחַ שֶׁלָּוָה. לָכֵן מַלְוִים בִּפְנֵי עֵדִים, אוֹ כּוֹתְבִים אֶת הַהַלְוָאָה, אוֹ לוֹקְחִים מַשְׁכּוֹן. וּבְהַלְוָאָה קְטַנָּה אֶפְשָׁר גַּם לְהַחְלִיט בַּלֵּב: "אִם יִשְׁכַּח – אֲנִי מוֹחֵל לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם".

שְׁלוֹשָׁה כְּלָלִים, לְפִי הַסֵּדֶר: א׳ – מִי שֶׁצָּרִיךְ יוֹתֵר. ב׳ – קָרוֹב מִשְׁפָּחָה. ג׳ – שָׁכֵן וּבֶן הָעִיר. כְּשֶׁהֵם מִתְנַגְּשִׁים, הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן גּוֹבֵר עַל הַשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי עַל הַשְּׁלִישִׁי. וּבִקְנִיָּה וּבִמְכִירָה – מַקְדִּימִים יְהוּדִי לְגוֹי, גַּם אִם הַגּוֹי מַצִּיעַ יוֹתֵר.

כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לְכֻלָּם, יֵשׁ סֵדֶר: מִי שֶׁצָּרִיךְ יוֹתֵר – קוֹדֵם. לָכֵן עָנִי קוֹדֵם לְעָשִׁיר, וּמִי שֶׁצָּרִיךְ אֹכֶל קוֹדֵם לְמִי שֶׁצָּרִיךְ בְּגָדִים. אַחַר כָּךְ קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, וְאַחֲרֵיהֶם הַשְּׁכֵנִים וּבְנֵי הָעִיר.

טוֹב לְהַפְרִישׁ בְּכָל חֹדֶשׁ סְכוּם קָבוּעַ לְהַלְוָאוֹת, וְכָךְ כְּשֶׁיְּבַקְשׁוּ מִמְּךָ – הַכֶּסֶף מוּכָן. רַבִּים מִתְאַרְגְּנִים יַחַד וּמְקִימִים קֻפַּת גְּמִילוּת חֶסֶד, וְכָל חֲבוּרָה בּוֹחֶרֶת לְמִי הִיא עוֹזֶרֶת.