הַכְנָסַת אוֹרְחִים

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַחֲרֵי הַמִּילָה, כְּשֶׁהָיָה עוֹד חוֹלֶה, יָצָא אַבְרָהָם אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל לְחַפֵּשׂ אוֹרְחִים. כְּשֶׁרָאָה אֲנָשִׁים – שָׁכַח אֶת מַחֲלָתוֹ, רָץ לִקְרָאתָם וְהִפְצִיר בָּהֶם לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ.

אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם בִּקֵּשׁ מְעַט מַיִם – וְרִבְקָה הִשְׁקְתָה אוֹתוֹ, וּמֵעַצְמָהּ הִצִּיעָה לְהַשְׁקוֹת גַּם אֶת כָּל גְּמַלָּיו. הִיא מִהֲרָה וְרָצָה לִשְׁאֹב שׁוּב וָשׁוּב.

חֲכָמִים אָמְרוּ: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. הַשֻּׁלְחָן שֶׁמְּאָרְחִים סְבִיבוֹ שָׁקוּל כְּמִזְבֵּחַ, וְהָאֹכֶל שֶׁנּוֹתְנִים לָאוֹרְחִים – כְּמוֹ קָרְבָּנוֹת.

בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִי שֶׁעוֹשֶׂה בְּלִי חֹם וְאַהֲבָה – מְאַבֵּד כִּמְעַט אֶת כָּל הַמִּצְוָה. לָכֵן מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹרֵחַ בְּשִׂמְחָה, וְאוֹמְרִים לוֹ דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁמְּעוֹדְדִים אוֹתוֹ.

הַיּוֹם כִּמְעַט אֵין אֲנָשִׁים רְעֵבִים לְלֶחֶם, אֲבָל רַבִּים מַרְגִּישִׁים בּוֹדְדִים וַעֲצוּבִים. אֵרוּחַ חַם וּמְאִיר פָּנִים נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִרְאוֹת מִי מֵחֲבֵרָיו זָקוּק לְעִדּוּד.

בֶּחָג מְצֻוִּים לִשְׂמֹחַ גַּם עִם הַגֵּר, הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה. הָרַמְבַּ״ם כָּתַב: מִי שֶׁנּוֹעֵל אֶת דַּלְתּוֹ וְאוֹכֵל רַק עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לָעֲנִיִּים וְלָעֲצוּבִים – זוֹ אֵינָהּ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָּא "שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ".

לִפְעָמִים חָשׁוּב לָאוֹרֵחַ לִישֹׁן טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לֶאֱכֹל אֲרוּחָה טוֹבָה. לָכֵן מְכִינִים לוֹ מִטָּה נוֹחָה, כַּר, וּבַחֹרֶף – שְׂמִיכָה חַמָּה.

גַּם הָאוֹרֵחַ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַטְרִיחַ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְלֹא לְהִשָּׁאֵר יָמִים רַבִּים מִדַּי. בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי נֶאֱמַר: "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ" – בַּקֵּר לִפְעָמִים, כְּדֵי שֶׁכָּל בִּקּוּר יִהְיֶה יָקָר.

אָסוּר לְהַזְמִין חָבֵר רַק מִנִּימוּס, כְּשֶׁבֶּאֱמֶת לֹא רוֹצִים שֶׁיָּבוֹא וּמְקַוִּים שֶׁיְּסָרֵב. הָרַמְבַּ״ם כָּתַב: לֹא יִהְיֶה "אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב", וְאָסוּר לִגְנֹב אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת.

מְסַיְּמִים אֶת הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים בְּלִוּוּי: יוֹצְאִים עִם הָאוֹרֵחַ לְפָחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת – בְּעֵרֶךְ אַרְבָּעָה צְעָדִים – מִחוּץ לַבַּיִת. וּכְשֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא בְּרוּרָה, מְלַוִּים יוֹתֵר וּמַרְאִים לוֹ אֶת הַכִּוּוּן.

מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים מִסְתַּיֶּמֶת בְּלִוּוּי הָאוֹרֵחַ. חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁשְּׂכַר הַלִּוּוּי אֵין לוֹ שִׁעוּר, וּמִי שֶׁמְּלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת – אֵינוֹ נִזּוֹק.