יַיִן וּמַשְׁקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם

הַיַּיִן הוּא הַמַּשְׁקֶה הַחָשׁוּב וְהַמְשַׂמֵּחַ בְּיוֹתֵר. לָכֵן מְקַדְּשִׁים עָלָיו בְּשַׁבָּת וּבְחַג, וּמְבָרְכִים עָלָיו בְּבְרִית מִילָה וּבְכָל שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. אֲבָל דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל, הוּא מְקָרֵב לְבָבוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַאֲכָל – וְלָכֵן חֲכָמִים הֶחְמִירוּ בּוֹ בְּיוֹתֵר.

יַיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר גַּם בַּהֲנָאָה: אָסוּר לְמָכְרוֹ וְאָסוּר לָתֵת אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה. אֲבָל גּוֹי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ גּוֹי חִילוֹנִי – הַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ אָסוּר רַק בִּשְׁתִיָּה, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה.

יַיִן מְבֻשָּׁל אֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַגַּע גּוֹי, כִּי עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לֹא נִסְּכוּ יַיִן מְבֻשָּׁל לָאֱלִילִים שֶׁלָּהֶם. גַּם יַיִן שֶׁנַּעֲשָׂה חֹמֶץ – אֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַגַּע גּוֹי.

גּוֹי שֶׁהֵזִיז אוֹ נִעֵר בַּקְבּוּק יַיִן סָגוּר – אֲפִלּוּ בִּפְקָק פָּשׁוּט – הַיַּיִן אֵינוֹ נֶאֱסָר, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לְנַסֵּךְ בִּכְלִי סָגוּר. בְּבָתֵּי הַחֲרֹשֶׁת חוֹתְמִים אֶת הַבַּקְבּוּקִים בְּפְקָק וְעוֹד עֲטִיפָה – שְׁנֵי חוֹתָמוֹת.

כְּשֶׁהַמֶּלְצַר בְּשִׂמְחָה אֵינוֹ יְהוּדִי, הַמִּנְהָג הוּא שֶׁהַסּוֹעֲדִים פּוֹתְחִים אֶת הַבַּקְבּוּק וּמוֹזְגִים לְעַצְמָם, כִּי קָשֶׁה לְפַקֵּחַ שֶׁהוּא לֹא יִגַּע בַּיַּיִן. וּבְדִיעֲבַד, אִם הַמֶּלְצַר מָזַג לָהֶם – הַיַּיִן כָּשֵׁר, כָּל עוֹד לֹא רָאוּ אוֹתוֹ נוֹגֵעַ בַּיַּיִן.