דִּינֵי תַּעֲרוֹבוֹת

כְּשֶׁאִסּוּר מִתְעָרֵב בְּמַאֲכָל מֻתָּר שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ פִּי שִׁשִּׁים – טַעְמוֹ אֵינוֹ מֻרְגָּשׁ, וְהַתַּעֲרֹבֶת מֻתֶּרֶת. כָּךְ שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: גַּם מַאֲכָל שֶׁטַּעְמוֹ חָזָק מְאוֹד, כְּמוֹ בָּצָל, אֵינוֹ נוֹתֵן טַעַם בְּיוֹתֵר מִפִּי שִׁשִּׁים.

חֲתִיכַת בָּשָׂר לֹא כְּשֵׁרָה נָפְלָה לְסִיר מְרַק יְרָקוֹת: אִם יֵשׁ בַּמָּרָק פִּי שִׁשִּׁים מִמֶּנָּה – הַטַּעַם שֶׁלָּהּ בָּטֵל, וְהַמָּרָק כָּשֵׁר. אֲבָל אֶת הַחֲתִיכָה עַצְמָהּ, שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָהּ – חוֹבָה לְהוֹצִיא. וְאִם אֵין פִּי שִׁשִּׁים – כָּל הַמָּרָק אָסוּר.