קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה

גְּבָרִים פּוֹתְחִים אֶת הַתְּפִלָּה בְּפָרָשַׁת הַתָּמִיד וּבִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם נָשִׁים צְרִיכוֹת לוֹמַר אֶת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵן חַיָּבוֹת בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כַּהֲכָנָה לַעֲמִידָה. אֲבָל לְדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים, וְכָךְ הַמִּנְהָג הָרוֹוֵחַ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִשְּׁנֵיהֶם.

בַּת שֶׁרוֹצָה לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּמְמַהֶרֶת, אוֹמֶרֶת אֶת עִקָּרָם: ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״, שִׁשָּׁה פְּרָקִים מֵ״אַשְׁרֵי״ עַד סוֹף הַהַלְלוּיוֹת, וְ״יִשְׁתַּבַּח״. מְמַהֶרֶת יוֹתֵר – ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״, ״אַשְׁרֵי״, שְׁנֵי הַפְּרָקִים שֶׁל ״הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ״ וְ״יִשְׁתַּבַּח״. וּמְמַהֶרֶת עוֹד יוֹתֵר – ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״, ״אַשְׁרֵי״ וְ״יִשְׁתַּבַּח״.