נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית

אַחֲרֵי שְׁנַת לַיְלָה מִזְדָּרְזִים לִטֹּל יָדַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְסֵרוּגִין, וְלֹא נוֹגְעִים קֹדֶם בְּפִתְחֵי הַגּוּף וּבְמַאֲכָלִים. וּמִי שֶׁיָּשְׁנָה בַּיּוֹם שְׁנַת קֶבַע (לְפָחוֹת חֲצִי שָׁעָה) – רָאוּי שֶׁתַּחְמִיר וְתִטֹּל יָדַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְסֵרוּגִין.

מִי שֶׁקָּמָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה כְּדֵי לִשְׁתּוֹת – לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁתִּטֹּל יָדַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּלִי בְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ תְּבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל״ וְתִשְׁתֶּה. וּמִי שֶׁקָּמָה לַשֵּׁרוּתִים – טוֹב שֶׁתִּטֹּל יָדַיִם קֹדֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁתִּתְפַּנֶּה תִּרְחַץ יָדַיִם וּתְבָרֵךְ ״אֲשֶׁר יָצַר״.