מִצְוַת הַשְׁבָּתַת הֶחָמֵץ

הַשְׁבָּתַת הֶחָמֵץ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ לְקַיֵּם אוֹתָהּ עַד חֲצוֹת יוֹם י״ד בְּנִיסָן. עַל הַבְּדִיקָה מְבָרְכִים ״עַל בִּעוּר חָמֵץ״, כִּי בָּהּ מַתְחִיל הַבִּעוּר. וּבַבִּטּוּל אוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ יִהְיֶה ״הֶפְקֵר כַּעֲפַר הָאָרֶץ״.

הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת ״וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ״ – לְךָ, כְּלוֹמַר חָמֵץ שֶׁשַּׁיָּךְ לִיהוּדִי. חָמֵץ שֶׁל גּוֹי אוֹ חָמֵץ שֶׁל הֶפְקֵר – אֵין אִסּוּר שֶׁיִּהְיֶה בִּרְשׁוּתֵנוּ.

מֻתָּר לְגוֹי לְהִכָּנֵס לְבֵית יְהוּדִי בְּפֶסַח עִם הֶחָמֵץ שֶׁלּוֹ, אֲבָל לֹא אוֹכְלִים אִתּוֹ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד – שֶׁמָּא יִפֹּל פֵּרוּר לָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ. אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם, מְנַקִּים הֵיטֵב אֶת הַשֻּׁלְחָן. וִיהוּדִי שֶׁקִּבֵּל אַחְרָיוּת לִשְׁמֹר חָמֵץ שֶׁל גּוֹי – הֶחָמֵץ נֶחְשָׁב כְּשֶׁלּוֹ, וְעָלָיו לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ אוֹ לְבַעֵר אוֹתוֹ.

מִן הַתּוֹרָה מַסְפִּיקָה דֶּרֶךְ אַחַת: לְבַטֵּל אֶת הֶחָמֵץ בַּלֵּב, אוֹ לְבַעֵר אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת. חֲכָמִים תִּקְּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁתֵּיהֶן: אוּלַי מִישֶׁהוּ יְבַטֵּל בְּלִי לֵב שָׁלֵם, אוֹ יִרְאֶה עוּגָה בְּפֶסַח, יִשְׁכַּח וְיֹאכַל; וְאוּלַי לֹא יִמְצָא אֶת כָּל הֶחָמֵץ.