חֹדֶשׁ אֲדָר

אָמְרוּ חֲכָמִים: "מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה, מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה". אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם, וּלְכָל זְמַן יֵשׁ אֹפִי מִשֶּׁלּוֹ. נֵס פּוּרִים קָרָה בְּאֶמְצַע אֲדָר – סִימָן שֶׁיֵּשׁ לַחֹדֶשׁ הַזֶּה סְגֻלָּה לַהֲפֹךְ אֶת הָרַע לְטוֹב.

חֲכָמִים תִּקְּנוּ לִקְרֹא אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת מְיֻחָדוֹת: שְׁקָלִים, זָכוֹר, פָּרָה וְהַחֹדֶשׁ. קוֹרְאִים אוֹתָן בְּשַׁבְּתוֹת חֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֶת הָרִאשׁוֹנָה – בְּדֶרֶךְ כְּלָל בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי אֲדָר. בְּכָל שַׁבָּת כָּזוֹ מוֹצִיאִים שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה: בָּרִאשׁוֹן קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי – אֶת הַפָּרָשָׁה הַמְּיֻחֶדֶת לַמַּפְטִיר.

פָּרָשַׁת שְׁקָלִים מַזְכִּירָה לָתֵת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, כִּי מִנִּיסָן קָנוּ אֶת קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר מִן הַתְּרוּמָה הַחֲדָשָׁה. פָּרָשַׁת זָכוֹר – לִזְכֹּר אֶת עֲמָלֵק לִפְנֵי פּוּרִים. פָּרָשַׁת פָּרָה – לְהִטַּהֵר לִקְרַאת קָרְבַּן הַפֶּסַח. פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ – עַל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּמִצְווֹת הַפֶּסַח, כִּי נִיסָן רִאשׁוֹן לֶחֳדָשִׁים.

הַחֳדָשִׁים נִקְבָּעִים לְפִי הַלְּבָנָה, וְהַשָּׁנִים לְפִי הַחַמָּה – כִּי פֶּסַח צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בָּאָבִיב. לָכֵן לִפְעָמִים מוֹסִיפִים חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי. בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת חוֹגְגִים פּוּרִים וְקוֹרְאִים אֶת אַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי – כְּדֵי לִסְמֹךְ אֶת גְּאֻלַּת פּוּרִים לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם.

מִיָּד אַחֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּלִי שׁוּם סִבָּה, בָּא עֲמָלֵק וְתָקַף אֶת הָעֲבָדִים שֶׁיָּצְאוּ לְחֵרוּת. עֲמָלֵק שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת בַּתּוֹרָה עוֹסְקוֹת בּוֹ: לִזְכֹּר אֶת מַעֲשָׂיו, לֹא לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם, וְלִמְחוֹת אֶת זִכְרוֹ.

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" – מִצְוַת עֲשֵׂה. "לֹא תִּשְׁכָּח" – מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה. "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" – מִצְוַת עֲשֵׂה. הָמָן הָאֲגָגִי, מִזַּרְעוֹ שֶׁל אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל – וְה׳ הִצִּילָנוּ.

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא צִוָּה אֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. אֲבָל שָׁאוּל חָמַל עַל אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן, וְלָכֵן הֶעֱבִיר ה׳ מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּלְכוּת וּנְתָנָהּ לְדָוִד.

פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת זָכוֹר, וּבָזֶה מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת הַתּוֹרָה לִזְכֹּר אֶת עֲמָלֵק. לֹא צָרִיךְ שֶׁכָּל אֶחָד יִקְרָא בְּעַצְמוֹ: הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה. צָרִיךְ לְכַוֵּן לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה, וְטוֹב שֶׁהַגַּבַּאי יַכְרִיז עַל כָּךְ לִפְנֵי הַקְּרִיאָה.

לְדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִזְּכִירַת עֲמָלֵק, כִּי הַזְּכִירָה קְשׁוּרָה לַמִּלְחָמָה בּוֹ, וְנָשִׁים אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִלָּחֵם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הֵן חַיָּבוֹת, כִּי הֵן מְסַיְּעוֹת לַלּוֹחֲמִים. לְמַעֲשֶׂה נָשִׁים פְּטוּרוֹת, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת פָּרָשַׁת זָכוֹר – וְכָךְ נוֹהֲגוֹת נָשִׁים רַבּוֹת.

מִימֵי הַגְּאוֹנִים נוֹהֲגִים כָּל יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַנּוֹת בְּי״ג בַּאֲדָר – זֵכֶר לַצּוֹם שֶׁל אֶסְתֵּר לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ, וְזֵכֶר לַתַּעֲנִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּי״ג בַּאֲדָר בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִלְחֲמוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם.

הַצּוֹמוֹת הַקַּלִּים נִתְקְנוּ עַל יְדֵי חֲכָמִים, וְתַעֲנִית אֶסְתֵּר נִקְבְּעָה עַל פִּי מִנְהָגָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן דִּינָהּ קַל מִשְּׁאָר הַצּוֹמוֹת הַקַּלִּים, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה כִּמְעַט אֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. בְּמִנְחָה שֶׁל תַּעֲנִית אֶסְתֵּר אֵין נוֹפְלִים אַפַּיִם, כִּי זֶה עֶרֶב פּוּרִים.

בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ נָתַן כָּל אֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. הַיּוֹם נוֹהֲגִים לָתֵת צְדָקָה בַּאֲדָר "זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל". הַזְּמַן הַטּוֹב – לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁל תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי שֶׁהַצְּדָקָה תִּצְטָרֵף לַתַּעֲנִית.

יֵשׁ נוֹהֲגִים לָתֵת חֲצִי מִן הַמַּטְבֵּעַ הַמְּקֻבָּל בַּמָּקוֹם. יֵשׁ נוֹהֲגִים לָתֵת שְׁלוֹשָׁה חֲצָאִים – כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר "תְּרוּמָה" בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לָתֵת אֶת שְׁוִי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל – כֶּסֶף טָהוֹר בְּמִשְׁקַל קָרוֹב לְעֶשֶׂר גְּרָם. כָּל הַמִּנְהָגִים כְּשֵׁרִים.