פּוּרִים וּמִקְרָא מְגִלָּה

הָמָן הָרָשָׁע, מִזֶּרַע עֲמָלֵק, גָּזַר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּי״ג בַּאֲדָר. מָרְדֳּכַי לֹא הִסְכִּים לִכְרֹעַ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהָמָן. אֲבָל ה׳ הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה – אֶסְתֵּר כְּבָר הָיְתָה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהִיא וּמָרְדֳּכַי הֵפֵרוּ אֶת עֲצַת הָמָן.

בְּהַר סִינַי קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה אַחֲרֵי נִסִּים גְּדוֹלִים, וְכִמְעַט לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה – "כָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית". בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יָכְלוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְבּוֹלֵל וּלְהִנָּצֵל, וּבְכָל זֹאת בָּחֲרוּ מֵרָצוֹן לְהִשָּׁאֵר דְּבוּקִים בַּה׳, חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחַזְּקוּ בַּמִּצְווֹת.

אֶסְתֵּר בִּקְּשָׁה מִן הַחֲכָמִים: "כִּתְבוּנִי לְדוֹרוֹת" וְ"קִבְעוּנִי לְדוֹרוֹת". בַּסּוֹף כָּתְבוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אֶת מְגִלַּת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְקָבְעוּ אֶת פּוּרִים לְדוֹרוֹת. אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים, וּבֵינֵיהֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים – וְגַם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר.

נֵס פּוּרִים הוּא הַנֵּס הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּכְתַּב בַּתַּנַ״ךְ, וּבִכְתִיבַת מְגִלַּת אֶסְתֵּר נֶחְתַּם הַתַּנַ״ךְ. מִצְווֹת הַפּוּרִים הֵן "מִדִּבְרֵי קַבָּלָה" – בֵּין מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְבֵין מִצְוָה מִדִּבְרֵי חֲכָמִים.

בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת חוֹגְגִים פּוּרִים בְּי״ד בַּאֲדָר – כִּי בְּי״ד נָחוּ הַיְּהוּדִים מִן הַמִּלְחָמָה. בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה נִלְחֲמוּ גַּם בְּי״ד, וְנָחוּ רַק בְּט״ו. לָכֵן תִּקְּנוּ: עִיר שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן – חוֹגֶגֶת בְּט״ו, וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת – "פְּרָזִים" – בְּי״ד.

הַכֹּל חַיָּבִים בְּמִקְרָא מְגִלָּה – גְּבָרִים, נָשִׁים וְגֵרִים. הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַקְּרִיאָה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה – בִּתְנַאי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִמִּי שֶׁחַיָּב בַּמִּצְוָה. הַשּׁוֹמֵעַ מִקָּטָן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּמִצְווֹת – לֹא יָצָא. עִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לְפַרְסֵם אֶת הַנֵּס: לְגַלּוֹת שֶׁה׳ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וּמְכַוֵּן אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה.

גַּם נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִלָּה. לְדַעַת רַשִׁ״י וְהָרַמְבַּ״ם הֵן חַיָּבוֹת בִּקְרִיאָה כְּמוֹ הַגְּבָרִים, וּלְדַעַת בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת – רַק בִּשְׁמִיעָה. בִּגְלַל הַמַּחֲלֹקֶת הוֹרוּ רֹב הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאִשָּׁה לֹא תִּקְרָא כְּדֵי לְהוֹצִיא אִישׁ, אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. אִשָּׁה יְכוֹלָה לִקְרֹא לְנָשִׁים אֲחֵרוֹת. לְדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים הִיא מְבָרֶכֶת כְּנֻסַּח הַגְּבָרִים, וְאִם הֵן עֶשֶׂר – גַּם "הָרָב אֶת רִיבֵנוּ". וְיֵשׁ אוֹמְרִים (בֶּן אִישׁ חַי, כַּף הַחַיִּים) שֶׁכְּשֶׁהַקְּרִיאָה עֲבוּר נָשִׁים אֵין מְבָרְכִים.

אֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן כּוֹתְבִים בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת: הַשֵּׁמוֹת בְּצַד יָמִין, וְהַמִּלָּה "אֵת" בְּצַד שְׂמֹאל. אֶת הָאוֹת ו׳ שֶׁל "וַיְזָתָא" כּוֹתְבִים זְקוּפָה – לְלַמֵּד שֶׁתָּלוּ אֶת כֻּלָּם יַחַד. וְאַחֲרֵי הַקְּרִיאָה אוֹמְרִים: "אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדֳּכַי… וְגַם חַרְבוֹנָא זָכוּר לַטּוֹב".

חַיָּב אָדָם לִקְרֹא אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלַחֲזֹר וְלִקְרֹא אוֹתָהּ בַּיּוֹם – כְּמוֹ שֶׁזָּעֲקוּ יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳ בְּצָרָתָם יוֹם וָלַיְלָה. הַזְּרִיזִים קוֹרְאִים אֶת קְרִיאַת הַלַּיְלָה מִיָּד אַחֲרֵי עַרְבִית, וְאֶת קְרִיאַת הַיּוֹם מִיָּד אַחֲרֵי שַׁחֲרִית.

קְרִיאַת הַלַּיְלָה – כָּל הַלַּיְלָה, מִצֵּאת הַכּוֹכָבִים וְעַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. קְרִיאַת הַיּוֹם – כָּל הַיּוֹם, מֵהָנֵץ הַחַמָּה וְעַד הַשְּׁקִיעָה. לְדַעַת כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים עִקַּר הַמִּצְוָה בַּיּוֹם, וְלָכֵן מְדַקְדְּקִים יוֹתֵר בִּקְרִיאַת הַיּוֹם וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁתִּהְיֶה בְּרֹב עָם, וּלְפָחוֹת בְּמִנְיָן.

מְחַנְּכִים בָּנִים וּבָנוֹת לִשְׁמֹעַ אֶת כָּל הַמְּגִלָּה כְּשֶׁהֵם מְבִינִים וִיכוֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת כֻּלָּהּ – רַבִּים מַגִּיעִים לְכָךְ אַחֲרֵי גִּיל תֵּשַׁע. מִנְהָג טוֹב לְהָבִיא גַּם בְּנֵי חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ, אֲבָל קְטַנִּים שֶׁעֲלוּלִים לְהַפְרִיעַ – לֹא מְבִיאִים.

מְגִלַּת אֶסְתֵּר הִיא אֶחָד מִסִּפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וְכוֹתְבִים אוֹתָהּ כְּמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה: בְּיָד, בִּדְיוֹ שָׁחֹר עַל קְלָף. מְגִלָּה שֶׁנִּכְתְּבָה עַל נְיָר – פְּסוּלָה. מִי שֶׁאָמַר אֶת הַמְּגִלָּה בְּעַל פֶּה אוֹ קְרָאָהּ מִסֵּפֶר מֻדְפָּס – לֹא יָצָא.

מְדַקְדְּקִים בִּכְתִיבַת הַמְּגִלָּה כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה. אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל: בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁחֲסֵרָה בּוֹ אוֹת אַחַת – אֵין מְבָרְכִים. וּבַמְּגִלָּה, כָּל עוֹד עִקָּרָהּ כָּתוּב – אֶפְשָׁר לִקְרֹא בָּהּ בִּבְרָכָה, וּמַשְׁלִימִים אֶת הַחָסֵר מִסֵּפֶר אוֹ בְּעַל פֶּה. הַטַּעַם: הַמְּגִלָּה נִקְרֵאת "אִגֶּרֶת".

מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת – לֹא יָצָא. זוֹ הַהֲלָכָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בְּהִלְכוֹת הַמְּגִלָּה, כִּי בִּגְלַל הָרַעַשׁ יֵשׁ שֶׁמְּפַסְפְּסִים מִלִּים. הַפִּתְרוֹן: מִי שֶׁהֶחְסִיר מִלָּה – יַשְׁלִים אוֹתָהּ מִיָּד מִן הַסֵּפֶר שֶׁלְּפָנָיו, וְיַמְשִׁיךְ לִקְרֹא עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁל הַקּוֹרֵא.

לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה מְבָרְכִים שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: "עַל מִקְרָא מְגִלָּה", "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ" וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ". הַבְּרָכוֹת עוֹזְרוֹת לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב לַמִּצְוָה. אַחֲרֵי הַקְּרִיאָה וְהַגְּלִילָה מְבָרְכִים "הָרָב אֶת רִיבֵנוּ" – אֲבָל רַק כְּשֶׁיֵּשׁ מִנְיָן.

קוֹרְאִים אֶת הַמְּגִלָּה כַּסֵּדֶר. מִי שֶׁקָּרָא שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר – "לְמַפְרֵעַ" – לֹא יָצָא. לָכֵן מִי שֶׁהֶחְסִיר מִלָּה לֹא יַשְׁלִים אוֹתָהּ בַּסּוֹף, אֶלָּא מִיָּד. וּמִי שֶׁשָּׁמַע כְּשֶׁהוּא מִתְנַמְנֵם – לֹא יָצָא, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ מִלִּים שֶׁלֹּא שָׁמַע.

אֶת שְׁמוֹת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן כּוֹתְבִים בַּמְּגִלָּה בְּצוּרַת שִׁירָה מְיֻחֶדֶת, וְקוֹרְאִים אוֹתָם בִּנְשִׁימָה אַחַת – כִּי כֻּלָּם מֵתוּ יַחַד. וְאַחֲרֵי הַקְּרִיאָה אוֹמְרִים: "אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדֳּכַי, אֲרוּרָה זֶרֶשׁ, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר, אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים, וְגַם חַרְבוֹנָא זָכוּר לַטּוֹב".

בְּפוּרִים מוֹסִיפִים "עַל הַנִּסִּים" בִּבְרָכַת הַהוֹדָאָה שֶׁבַּתְּפִלָּה וּבְבִרְכַּת "נוֹדֶה לְּךָ" שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. בִּשְׁנֵי יְמֵי הַפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין מַסְפִּידִים וְאֵין מִתְעַנִּים.

מִי שֶׁשָּׁכַח "עַל הַנִּסִּים" – יָצָא. אִם נִזְכַּר לִפְנֵי שֶׁאָמַר אֶת שֵׁם ה׳ בְּסוֹף הַבְּרָכָה – יַחֲזֹר. וְאִם כְּבָר אָמַר – לֹא יַחֲזֹר, וְטוֹב שֶׁיֹּאמַר אוֹתוֹ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, אוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן יַחַד עִם "הָרַחֲמָן". בַּתּוֹרָה קוֹרְאִים שְׁלוֹשָׁה עוֹלִים בְּפָרָשַׁת "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" – תִּשְׁעָה פְּסוּקִים, כִּי בָּהֶם נִגְמָר הָעִנְיָן. לְפִי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ יֵשׁ נוֹהֲגִים לִקְרֹא אֶת הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן פַּעֲמַיִם, כְּדֵי לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה. וּלְפִי הָרַמָּ״א אֵין קוֹרְאִים אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם.

פּוּרִים לֹא נִקְבַּע כְּיוֹם טוֹב שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲבָל לִכְבוֹד הַיּוֹם נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה – וְהַמִּנְהָג מְחַיֵּב. אֵין יוֹצְאִים לָעֲבוֹדָה הַקְּבוּעָה, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁל הֶפְסֵד גָּדוֹל, אוֹ עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מָה לֶאֱכֹל.