פתיחה
לשאוף לשלמות!
בפרק זה ננסה ללמוד יסודות בענייני צניעות. ישנם כאלו שהדברים יתחברו אליהם בצורה טבעית. ישנם כאלו שיקבלו חיזוק לדרך שבה הם נוהגים (ואם הם מחמירים יותר, שימשיכו בדרכם). אולם ישנם כאלו שעבורם מדובר על מסע ארוך ומורכב. כאלו שרחוקים מאוד מהדברים שכתובים כאן.
לעיתים, מה שחשוב יותר מאשר המקום שבו האדם נמצא כעת — זהו החלום, השאיפה להגיע למקום אחר. מהן השאיפות שלנו? להיכן אנחנו רוצים להגיע? כל אחד מאתנו רוצה להגיע לקרבת ה׳. רוצה לעשות רצון ה׳ בעולם. גם אם כעת אנחנו לא נמצאים במקום זה, זו צריכה להיות השאיפה.
לכן, גם אם חלק מהדברים שכתובים כאן נראים לכם עכשיו רחוקים, אל תאבדו את החלום. לימדו את הדברים כשאיפה, וקחו אותם כמסע שבו כל שלב ושלב הוא בעל משמעות. ייתכן שכעת תיקחו על עצמכם דבר קטן — גם בכך יש חשיבות גדולה מאוד! כל התקדמות חשובה, ולעיתים דבר קטן הוא מאמץ אדיר מבחינתנו. הדבר החשוב ביותר הוא לזכור את היעד ואת המטרה, ובע״ה בשלבים נכונים ובהתקדמות אמיצה, נשיג בבוא העת את המטרה — לפעול בדרך ההלכה, להתחזק בתורה, במידות טובות וביראת שמים.
מקיימים גם כאשר לא מבינים
פעמים רבות נשאלתי: מדוע ללבוש בגדים צנועים? מדוע ללכת עם בגדים שתואמים להנחיות ההלכה? מדוע להקפיד על שמירת נגיעה? מדוע להקפיד על שמירת העיניים? מדוע דברים אלו חשובים כל כך?
הבנת טעמי ההלכות חשובה בתחומים רבים בעולם ההלכה, ובתוך כך גם בהלכות צניעות. אולם נקודת המוצא עבור אדם מאמין היא בוודאי ששמירת המצוות בכלל ושמירת הלכות צניעות בפרט הן מפני שזהו צו ה׳. גם אם אנחנו מחפשים טעמים למצוות, אין אלו טעמים שבגללם אנחנו מקיימים את המצוות.
עמ׳ ק״מאנחנו מקיימים אותן ושומרים על ההלכה מפני שאנחנו מחויבים לעשות את רצון ה׳ ומפני שאנו מבינים שהן הדבר הטוב ביותר עבורנו.1
לפני עשרות שנים, הוזמן הרב יהודה עמיטל ז״ל לסמינריון גשר (שבת של דתיים וחילונים). בסיום השבת, אחת הבנות הייתה מאוד נרגשת ושאלה את הרב: כיצד חוזרים בתשובה? במה להתחיל? אמר לה הרב: הפעם הראשונה שעם ישראל התחיל לקיים מצוות היא במרה, שם קיבל עם ישראל מקצת מצוות: ״ ָׁשם ָ ׂשם לו חוק ומשפט ושם ניסהו״ (שמות ט״ו, כה). וכך כותב רש״י (שם):
שם שם לו — במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין.
יש כאן שלוש מצוות: שבת, פרה אדומה ודינים (משפט). במה נשתנו שלש מצוות אלו מכל המצוות? מדוע מכל המצוות נבחרו דווקא המצוות האלו להיות השער של העם היהודי לעולמה של ההלכה? לגבי שבת ניתן להבין את הטעם לבחירה: השבת היא אות ברית מיוחדת בין הקב״ה וכנסת ישראל, המעידה על הקשר המיוחד ביניהם ועל בריאת העולם. אולם מה מיוחד במצוות פרה אדומה ובדינים? נראה שיש כאן שני סוגים של מצוות: סוג אחד הוא מצוות פרה אדומה — מצווה שאף אחד לא מבין, וסוג שני הוא מצוות דינים (משפט) — מצווה שכולם מבינים.
וכך אמר הרב לחוזרת בתשובה: תתחילי לקיים מצווה אחת שאת אוהבת ומזדהה, ומצווה אחת שאת לא מבינה ואולי אפילו כזו שמקוממת אותך. צריך לדעת שעושים את ציווי ה׳ גם כאשר לא מבינים אותו, כי עושים את רצונו ולא את מה שאנחנו מרגישים שהוא טוב. דבר זה חשוב שבעתיים בדור שלנו, שבו קשה יותר לקבל מרות וסמכות.
בקיום המצוות מתוך מחויבות ולא מתוך הבנה יש שני דברים חשובים:
א. הדבקות העליונה לעשות רצון ה׳ גדלה עוד יותר בדברים שלא מבינים, ועושים אותם רק כי ה׳ ציווה. באופן זה האדם זוכה להתבטל כלפי רצון ה׳. ככל שמצליחים להתבטל באמת בפני ה׳, הרי שמצליחים גם לקבל אור א־להי פנימי מיוחד. חיבור מיוחד.
זאת ועוד: היכולת לעשות מצוות ללא הבנה שלהן מגיעה מהבנה עמוקה
1 ביטוי לכך נמצא כבר ב״משל התרופות״ של רבי יהודה הלוי (ספר הכוזרי, מאמר א, עט). משל זה מלמדנו שהקיום ההלכתי הוא הדבר השלם ביותר עבורנו, וכשם שלעיתים אדם איננו יודע מדוע תרופה מסוימת טובה עבורו, ובכל זאת הוא מקיים את הנחיות הרופא מפני שהוא מבין שהן הדבר הנכון ביותר, כך גם בקיום מצוות — גם אם אנו לא מבינים הלכות מסוימות אנחנו מקיימים אותן כי אנחנו יודעים שהן הדבר הנכון עבורנו.
לפני מי אנחנו עומדים. היכולת לעשות בעיניים עצומות כביכול את רצון ה׳, להיות מחויבים באופן מלא לעולם ההלכה גם כאשר איננו מבינים — מגיעה מתוך הבנה עמוקה של גדלות ה׳ ורוממותו.
ב. אמר לי אדם שלומד מדעי הרוח באחת האוניברסיטאות, שהוא מרגיש שלעיתים לא נעים להיות דתי. מסתכלים עליו כפרימיטיבי. אולם האמת היא שהדברים הפוכים: בדור של מדע אנחנו מבינים שההכרה בכך שיש דברים שאיננו יודעים לא מעידה על נמיכות. ככל שיודעים יותר על העולם, יודעים כמה אנחנו לא יודעים. חוסר ידיעה מראה על גובה, מראה שיש כאן משהו א־להי, משהו מעבר לשכלם של בני האדם. אדם שסבור שקיום מצוות ללא הבנה מראה על נמיכות, מדבר בצורה פרימיטיבית, ומתעלם לדוגמה מתורת הקוונטים או מדברים נסתרים ולא מובנים אחרים במדע, שאף גדולי המדענים עומדים לנגדם כשהם משתוממים ולא מבינים. ואם כך בעולם הפיזי, קל וחומר בעולם המטאפיזי.
ומכאן נבין דבר נוסף. שלמה המלך לא הבין את מצוות פרה אדומה: ״אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני״ (קהלת ז׳, כג). חז״ל מבארים (יומא יד.), ששלמה לא הבין את אחד מפרטי המצווה: אמנם ההזאה מאפר הפרה האדומה מטהרת, אולם מי שעוסק בפרה האדומה נטמא ובגדיו נטמאים. ונראה שטמונה כאן שאלה יותר עמוקה: כל עולם טומאה וטהרה הוא מעל המציאות האנושית המובנת לנו. במציאות האנושית, אין טומאה ואין טהרה. רק עם ישראל זכה לקדושה, זכה לטהרה, ומתוך כך יש בו גם יכולת להיטמא (כלפי גויים אין מושגים של טומאה וטהרה). לכן בצורה מהותית, דבר זה לא מובן, כי העיסוק בקדושה הוא מעבר להבנה האנושית! זהו חיבור אל הקודש, חיבור אל ה׳, חיבור שדורש כללים מיוחדים שלא תמיד יהיו מובנים לבני האדם.
הר״ן בדרשותיו (דרוש א׳) מסביר, שלאחר ששלמה הבין שהוא לא מבין את מצוות פרה אדומה, הוא הבין שבאמת אף מצווה הוא לא מבין באופן מלא. אנחנו לא יכולים באמת לדעת דעת עליון. אנחנו מנסים להבין טעמי מצוות לא כדי לדעת מדוע לעשות (שהרי אנחנו עושים כי ה׳ ציווה), ולא כדי להבין באופן מלא מדוע ה׳ ציווה (כי לעולם לא נדע באופן מלא את רצון ה׳), אלא כדי לדעת מה המצווה אומרת לנו. אבל אנחנו יודעים, שגם מצוות שאנחנו מבינים, הרי שאנחנו מבינים רק רובד מסוים, אבל כל מצווה היא הרבה יותר עמוקה, ולרבדים הפנימיים והנסתרים לעולם לא נוכל להגיע.
וזו ההבנה שהתחדשה לשלמה: גם המצוות שהוא חשב שהוא מבין — בעקבות מצוות פרה אדומה הוא הבין שהן גבוהות הרבה יותר מן השכל האנושי, וגם אותן הוא לא מבין. יש מצוות מסוימות שקשה להבין אותן בצורה מוחלטת (פרה אדומה, בשר בחלב ועוד), ויש מצוות שבהן אנו יכולים להבין את העיקרון הכללי של המצווה
עמ׳ קמ״באך לא את כל פרטי המצווה. אבל באמת בכל המצוות, גם כשאנחנו מבינים משהו מתוכן — הרי שלעולם לא נבין את העומק הגדול שלהם.
הבנת המצוות בדור שלנו
הדור שלנו הוא דור מיוחד. בעשרים שנה האחרונות, בדור הגוגל, הידע בכל נושא זמין ומתבקש מיידית. יש ציפייה להבין ולדעת באופן מיידי כל דבר.
הרצון להבין ולדעת כל דבר הוא רצון להתחבר לעומק הדברים, וזה דבר נפלא. אולם צריך לדעת: אדם שעושה מצוות רק בגלל הבנה, פועל בצורה לא לוגית ולא מסתברת. אדם כזה אומר למעשה: אני מסוגל להבין באופן מלא את רצון ה׳. אני מסוגל לדעת באופן מלא מדוע ה׳ ציווה על מצווה זו או אחרת. אך האם אנחנו יודעים דעת ה׳? יודעים דעת עליון? זו בורות לחשוב כך, ואף יש בכך גאווה והתנשאות. זאת ועוד — אם אדם מתחבר למצווה מסוימת רק מפני שהוא מבין אותה, הדבר יוצר קושי — אולי לפעמים הטעם שונה ממה שהאדם חושב? ואם כך, החיבור שלו למצווה הוא רק לפי ההבנה שלו, ואם הטעם האמיתי הוא אחר, הרי שאין מבחינתו שום משמעות לקיום המצווה! במילים אחרות: אם כל קיום המצוות הוא רק כשאנחנו מבינים את המצווה, הרי שכל קיום המצוות שלנו תלוי על בלימה ומוטל בספק גדול.
כמובן, טוב מאוד שננסה להבין את המצוות כדי לחבר אלינו את המצוות באופן מיוחד. יותר מכך — אין כוונתנו לומר שאדם צריך להתנהג בצורה עיוורת שסותרת את השכל וההגיון, אלא שהבנת המצווה ומשמעותה איננה תנאי לקיום המצווה, ועלינו לקיים את המצוות גם אם לא הצלחנו להבין את משמעותן ולהתחבר אליהן (ראו מורה נבוכים, ח״ג, פרק ל״א). כלומר, עיקר המצווה הוא קיומה ועשייתה, בין אם אנחנו מבינים ובין אם אנחנו לא מבינים. כך נאמר לאברהם בעקדה ״עתה ידעתי כי ירא א־להים אתה״ (בראשית כ״ב, יב). אברהם היה מוכן לעשות רצון ה׳ גם ללא הבנה, ודווקא התברר שהוא ירא א־להים. היכולת לעשות את רצון ה׳ גם כאשר אנחנו לא מבינים, מבטאת ומפתחת בנו יראת שמים, ומובילה לידיעה שיש מעלינו משהו גבוה יותר — יראת הרוממות (ראו מסילת ישרים, פרקים י״ט וכ״ד).
וכאן מגיעה נקודה מעודדת מאוד בדור שלנו. דווקא בדור דעה, שמבין כל כך הרבה, הרי שעשיית המצוות כאשר לא מבינים מביאה לחיבור גבוה יותר עם הבורא יתעלה. הדור שלנו מסוגל להגיע לחיבור שכמותו לא היה מעולם!
אנו שמחים להבין את המצוות ואף מתאמצים לעשות זאת (ואת העיקרון של הלכות צניעות ניתן בהחלט להבין, וכפי שנבאר בהמשך), ויחד עם זאת אנו שמחים ונרגשים לקיים את מצוות גם כאשר אנחנו לא מבינים אותן. אנחנו אמנם לא מבינים את המצווה, אבל מבינים את היותה גבוהה ועמוקה, את העובדה שמדובר בתורה א־להית ולא ברעיון אנושי, את הזכות להיות יהודי, את הזכות
עמ׳ קמ״גלהיות קדוש. אנו שמחים לקיים מצוות שאנו מחוברים אליהן ומבינים אותן, אבל לא פחות מכך שמחים לקיים מצוות או פרטי מצוות כשאנו לא מבינים. בדרך זו אנו זוכים לעשות את רצון ה׳ בעולם בצורה מוחלטת, בביטול מוחלט, בדבקות נפלאה, וזוכים ליראת שמים עליונה.
למרות הדברים הללו, ננסה להלן להבין את המשמעות של עולם הצניעות. לעולם לא נוכל לדעת בוודאות את ההסבר של כל הלכה, אולם נוכל לדעת מה המצווה זו אומרת לנו. עיקר מגמתנו היא לחזק בקרבנו את עולם הצניעות, לראות כיצד הצניעות הופכת למשמעותית יותר עבורנו ונותנת בנו כוחות ושמחה בקיום הלכות חשובות אלו.
סיכום
הטעם המרכזי לקיום מצוות הוא עשיית רצון ה׳. אנחנו מחפשים טעמים לא כדי לדעת מדוע לקיים (מקיימים כי ה׳ ציווה), ולא כדי להבין לגמרי מדוע ה׳ ציווה (שהרי לעולם לא נגיע באופן מלא למחשבה הא־להית), אלא כדי ללמוד מה המצווה אומרת לנו, ובכך לתת לנו כוחות לקיים את המצווה בצורה משמעותית עבורנו.
מי שמקיים רק הלכות שהוא מבין, לא עושה את רצון ה׳ אלא רצון עצמו. ובאמת, אף אחד לא יכול לדעת בוודאות ובצורה מלאה מהו טעמה של המצווה, ואם כך תמיד העיקר הוא קיום המצווה, ואילו הטעם נועד רק לחזק אותנו לפי הבנתנו במצווה.
מצד אחד, אנחנו מחפשים טעמים למצוות ושמחים לחבר אותן יותר אלינו. מצד שני, אנחנו שמחים לא פחות לקיים מצוות שאנחנו לא מבינים, כי בכך יש ביטול מוחלט אל רצון ה׳, אל ההלכה, וחיבור ודבקות עליונה בה׳ יתברך. באופן זה מגיעים ליראת שמים גבוהה ועליונה — יראת הרוממות.
בדורנו יש רצון לחפש ולהבין יותר מכל דור אחר, ודבר זה נפלא ומרומם. אולם דווקא בדורנו, כאשר אדם מצליח לקיים גם מצוות שהוא לא מבין, הרי שהוא מסוגל להגיע לגובה ולחיבור אל ה׳, מעבר לכל דור מאז בריאת העולם. ככל שהידע גדול יותר, הרי שהעשייה ללא הבנה מלאה מראה על קבלת סמכות, מראה על יראת שמים ומביאה לחיבור עמוק יותר.
יסודות הלכות צניעות ברורים ומובנים, אבל את הפרטים לא תמיד נבין. חוסר הבנה לא מראה על נמיכות אלא על גובה. מראה על כך שתורתנו היא תורה א־ להית ולא רק אנושית.
עמ׳ קמ״דהאם אפשר לחפש טעמים למצוות?
חיפוש טעמי המצוות הוא חשוב, אולם נקודת המוצא היא שמקיימים את המצוות כי הן רצון ה'
טעמי המצוות לא מסבירים באופן מלא מדוע לעשות או מדוע ה' ציווה, אלא מה המצווה אומרת לנו
קיום ללא הבנת הטעם קיום מצוות מתוך
מראה שאנחנו מבינים מחויבות מבטא
שהמצוות הן א־לוהיות התבטלות כלפי ה' והבנת
ורחבות יותר מהשכל האנושי גדולתו ורוממותו
הבנת טעמי המצוות, במיוחד בדורנו, היא דבר נפלא ומרומם. אולם עיקר המצווה הוא קיומה ועשייתה, בין אם מבינים ובין אם לא
עמ׳ קמ״ההַטֶּקְסְט: ״צְנִיעוּת – מַחֲשָׁבָה וַהֲלָכָה״ – הָרַב רִימוֹן, מִתּוֹךְ סֵפֶר בַּת מִצְוָה.
הַמַּאֲגָר הַמָּלֵא: kol-toda.co.il