מְלֶאכֶת גּוֹי

גּוֹי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִדְלִיק אוֹר כְּדֵי לִקְרֹא – מֻתָּר לְכָל יְהוּדִי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה.

אִם הָיָה אוֹר חַלָּשׁ, וְהַגּוֹי הוֹסִיף אוֹר – מֻתָּר לַעֲשׂוֹת רַק מָה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת גַּם קֹדֶם, כְּמוֹ לֶאֱכֹל וּלְסַדֵּר. לִקְרֹא, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר בְּלִי הָאוֹר הַנּוֹסָף – אָסוּר.

וְאִם הַחוֹלֶה בְּסַכָּנָה – גַּם יְהוּדִי מְחַלֵּל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ, כִּי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. וּבְיוֹם חַם מְאוֹד – יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְבַקֵּשׁ מִגּוֹי לְהַדְלִיק מַזְגָן, כִּי לְדַעְתָּם זֶה אִסּוּר מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְנָכוֹן שֶׁיַּדְלִיק בְּשִׁנּוּי, כְּמוֹ לְחִיצָה עַל הַשַּׁלָּט בְּכַפִּית.