עֵרוּבִין

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לְטַלְטֵל בָּעִיר, צְרִיכִים שְׁנֵי דְּבָרִים: לְהַקִּיף אֶת הָעִיר, וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים שֻׁתָּפִים. אֶת הָעִיר מַקִּיפִים בְּ"צוּרוֹת הַפֶּתַח" – שְׁנֵי עַמּוּדִים וְחוּט מָתוּחַ מֵעֲלֵיהֶם, כְּמוֹ מַשְׁקוֹף שֶׁל דֶּלֶת. וְהַשֻּׁתָּפוּת נַעֲשֵׂית בְּמָזוֹן שֶׁל שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, שֶׁשַּׁיָּךְ לְכֻלָּם.

הַמָּזוֹן שֶׁל שְׁתֵּי הַסְּעוּדוֹת נִקְרָא "עֵרוּב", כִּי הוּא מְעָרֵב אֶת כָּל הַבָּתִּים לִרְשׁוּת אַחַת. כְּדֵי שֶׁיּוֹעִיל, כָּל הַתּוֹשָׁבִים צְרִיכִים לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים בּוֹ. וְאֶת הָעִיר מַקִּיפִים בְּעַמּוּדִים וְחוּטִים שֶׁנִּקְרָאִים "צוּרַת הַפֶּתַח".

נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵרוּב מִמַּצּוֹת, כִּי הֵן נִשְׁמָרוֹת זְמַן רַב, וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – מָקוֹם שֶׁל כֻּלָּם. בְּכָל שָׁנָה לִפְנֵי פֶּסַח מַנִּיחִים עֵרוּב חָדָשׁ, וּמְבָרְכִים "עַל מִצְוַת עֵרוּב".