חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ מְסֻכָּן

חוֹלֶה מְסֻכָּן – עוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל, כְּמוֹ בְּיוֹם חֹל. חוֹלֶה רָגִיל, שֶׁשּׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְאֵין סַכָּנָה לְחַיָּיו – מֻתָּר לְבַקֵּשׁ מִגּוֹי לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילוֹ מְלָאכָה, וּמֻתָּר לוֹ לִקַּח תְּרוּפוֹת. וּמִי שֶׁמִּתְהַלֵּךְ כְּבָרִיא וְיֵשׁ לוֹ רַק מֵחוּשׁ קַל – נִזְהָר בְּכָל אִסּוּרֵי הַשַּׁבָּת.

חֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק מֵחוּשׁ קַל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, שֶׁמָּא יָבוֹא לִטְחֹן צְמָחִים לִתְרוּפָה. אֲבָל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁגַּם בְּרִיאִים אוֹכְלִים – מֻתָּרִים. לָכֵן סֻכָּרִיַּת רְפוּאָה לַגָּרוֹן – אֲסוּרָה, וְסֻכָּרִיָּה רְגִילָה – מֻתֶּרֶת. וּתְרוּפָה מִבֵּית חֲרֹשֶׁת: כְּשֶׁהַמֵּחוּשׁ רַק מַטְרִיד – נָכוֹן שֶׁלֹּא לִקַּח. כְּשֶׁהוּא גּוֹרֵם צַעַר מַמָּשׁ – הָרַב מֶלָמֵד כּוֹתֵב שֶׁאֶפְשָׁר לִקַּח, וּלְדַעַת רַבִּים גַּם אָז אָסוּר.

מֻתָּר לְהַדְבִּיק פְּלַסְטֵר כְּדֵי לְהָגֵן עַל פֶּצַע, וּמֻתָּר לְנַקּוֹת דָּם בִּנְיָר. אֲבָל אָסוּר לַחְתֹּךְ פְּלַסְטֵר אוֹ תַּחְבֹּשֶׁת – לָכֵן טוֹב לְהָכִין לִפְנֵי שַׁבָּת פְּלַסְטֵרִים בְּגֹדֶל מַתְאִים. עַל מַכָּה מֻתָּר לָשִׂים קֶרַח כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְנַפַּח, וּכְשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ – מֻתָּר לִמְדֹּד חֹם בְּמַדְחֹם רָגִיל שֶׁאֵינוֹ חַשְׁמַלִּי.