פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְחוֹלֶה

הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת עַל הַמִּצְווֹת: "וָחַי בָּהֶם" – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. לָכֵן כְּשֶׁחַיֵּי אָדָם בְּסַכָּנָה, עוֹשִׂים בְּשַׁבָּת כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ רַק סָפֵק, וְגַם כְּשֶׁהַסִּכּוּי קָטָן – מְחַלְּלִים שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל.

חֲכָמִים לָמְדוּ מִן הַפָּסוּק "וָחַי בָּהֶם" שֶׁהַמִּצְווֹת נִתְּנוּ כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה בָּהֶן, וְלֹא שֶׁנָּמוּת בִּגְלָלָן. וּבִזְמַן הַצָּלָה אָמְרוּ: "הַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח" – מִי שֶׁמְּמַהֵר לְהַצִּיל, רָאוּי לְשֶׁבַח.

אִם נִרְאֶה לָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ לְחַיֵּי הַחוֹלֶה אוֹ הַפָּצוּעַ – עוֹשִׂים מִיָּד אֶת מָה שֶׁצָּרִיךְ: מַזְמִינִים רוֹפֵא, קוֹרְאִים לְאַמְבּוּלַנְס, נוֹסְעִים לְבֵית חוֹלִים. כְּשֶׁלֹּא יוֹדְעִים אִם יֵשׁ סַכָּנָה – שׁוֹאֲלִים רוֹפֵא אוֹ חוֹבֵשׁ, אוֹ מִתְקַשְּׁרִים אֵלָיו.

רוֹפֵא שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה – שׁוֹמְעִים לוֹ, גַּם אִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁלֹּא. וְחוֹלֶה שֶׁאוֹמֵר שֶׁמַּצָּבוֹ מְסֻכָּן – מְחַלְּלִים עָלָיו שַׁבָּת כְּדֵי לִבְדֹּק אוֹתוֹ, גַּם אִם הָרוֹפֵא חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא, כִּי "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ".

חֲכָמִים אָמְרוּ: "חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה". אֲבָל מְחַלְּלִים שַׁבָּת גַּם כְּדֵי לְהַצִּיל מִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר שַׁבָּת, כִּי הַתּוֹרָה רוֹצָה לְהוֹסִיף חַיִּים – אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּכְשֶׁאֵין גּוֹי אַחֵר שֶׁיַּצִּיל גּוֹי – גַּם אוֹתוֹ מַצִּילִים.

אֶת מְלֶאכֶת הַהַצָּלָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי מְבֻגָּר, וְלֹא מְחַפְּשִׂים גּוֹי אוֹ יֶלֶד, שֶׁמָּא יִתְעַכְּבוּ. וְדַוְקָא הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים מְמַהֲרִים לַעֲשׂוֹת זֹאת, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִלְמְדוּ שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. וְלֹא מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת "בְּשִׁנּוּי" אִם זֶה עָלוּל לְעַכֵּב.