לִקְרַאת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר אָסוּר לָלֶכֶת לְבֵית חָבֵר, אַבָּא אוֹ רַב כְּדֵי לְבָרֵךְ אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים – כִּי זֶה מְכַבֵּד אוֹתָם לִפְנֵי ה׳. וְאָסוּר לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה: קֹדֶם מוֹדִים לַה׳, וְרַק אַחַר כָּךְ עוֹסְקִים בְּצָרְכֵי הָעוֹלָם.

לִפְנֵי הַתְּפִלָּה מֻתָּר לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי מִצְוָה. לְמָשָׁל, בְּיוֹם שִׁשִּׁי – אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לֹא יִשָּׁאֵר בַּחֲנוּת אֹכֶל לְשַׁבָּת, מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. וְגַם אֹכֶל לַיְּלָדִים שֶׁהוֹלְכִים לְבֵית הַסֵּפֶר. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה – אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד אָסוּר לִקְנוֹת.

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר אָסוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה – "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם": לֹא תֹּאכְלוּ לִפְנֵי שֶׁהִתְפַּלַּלְתֶּם עַל דַּמְכֶם. אֲבָל מַיִם מֻתָּר לִשְׁתּוֹת, וְגַם תְּרוּפוֹת מֻתָּרוֹת. מִי שֶׁרָעֵב מְאוֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן – רַשַּׁאי לֶאֱכֹל.

קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית עִם תְּפִלִּין, כִּי בַּפָּרָשָׁה כָּתוּב "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ". וְגַם אֶת תְּפִלַּת הָעֲמִידָה רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין. וּמִתְעַטְּפִים בְּצִיצִית לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כִּי הַפָּרָשָׁה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שְׁמַע עוֹסֶקֶת בְּצִיצִית.